גמר ליגת האלופות 2001

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גמר ליגת האלופות 2001
Champions League Final 2001.jpg
אלופה גרמניהגרמניה באיירן מינכן
סגנית ספרדספרד ולנסיה
תוצאה 1 - 1 (5 - 4 בפנדלים)
תאריך 23 במאי 2001
אצטדיון סן סירו, מילאנו, איטליה
צופים 71,500
שופט הולנדהולנד דיק יול
השחקן המצטיין גרמניהגרמניה אוליבר קאן (באיירן מינכן)
uefa.com

גמר ליגת האלופות 2001 התקיים בסן סירו במילאנו, איטליה ב-23 במאי 2001, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר ליגת האלופות לעונת 2000/2001 היא באיירן מינכן מגרמניה, שניצחה במשחק את ולנסיה הספרדית בתוצאה 4-5 בדו-קרב בעיטות עונשין, לאחר 1-1 בתום ההארכה.

המשחק הפגיש את שתי המפסידות בשני משחקי הגמר הקודמים, כשולנסיה הפסידה לריאל מדריד במשחק הגמר הקודם, ובאיירן הפסידה ב-1999 למנצ'סטר יונייטד. באיירן זכתה בתואר בפעם הרביעית בתולדותיה, ובכך השוויתה את הישגן של ליברפול ואייאקס אמסטרדם, עם המקום השלישי בטבלת הזכיות במפעל. באיירן זכתה בתואר בפעם הראשונה בעידן ליגת האלופות, ולראשונה מזה 25 שנים, אז השלימה רצף של שלוש זכיות רצופות בגביע אירופה. היה זה משחק גמר ליגת האלופות השביעי בהיסטוריה של הקבוצה. עבור ולנסיה, משחק הגמר השני ברציפות בו היא משתתפת היה לשני בסך הכל בתולדותיה. בעקבות ההפסד, הייתה ולנסיה לקבוצה השנייה בהיסטוריה שמפסידה שני משחקי גמר רצופים, אחרי יובנטוס (1997, 1998). בנוסף, ולנסיה הייתה לקבוצה השנייה בהיסטוריה ששיחקה ביותר ממשחק גמר אחד ולא זכתה בתואר מעולם, אחרי סטאד ריימס.

עוד לפני שהמשחק הוכרע בדו-קרב פנדלים, שלושה פנדלים כבר נבעטו במהלך המשחק עצמו. ולנסיה ניצלה כדור עונשין כדי לעלות ליתרון כבר לאחר שלוש דקות, לפני שבאיירן החמיצה פנדל בעצמה במהלך המחצית הראשונה, והבקיעה מפנדל חמש דקות בתוך המחצית השנייה.

מאמן באיירן, אוטמאר היצפלד, היה למאמן השני בהיסטוריה, אחרי ארנסט האפל, שזוכה בתואר עם שתי קבוצות שונות. זכייתו עם באיירן התווספה לזכייה עם בורוסיה דורטמונד ב-1997. מצד שני, מאמנה הארגנטינאי של ולנסיה, הקטור קופר, השלים שלושה הפסדים רצופים בשלוש עונות במשחקי גמר אירופים, אחרי ההפסד עם ולנסיה בגמר ליגת האלופות שנה קודם לכן, והפסד עם מיורקה בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע שנתיים קודם לכן.

הדרך אל הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיירן מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהגרלת שלב הבתים הראשון שובצה באיירן בבית ו', יחד עם פריז סן-ז'רמן, רוזנבורג והלסינגבורג. באיירן פתחה את משחקיה עם שני ניצחונות רצופים, אך אז רשמה את הפסדה היחיד בשלב הבתים, בחוץ מול פריז סן-ז'רמן (0-1). במשחק הרביעי באיירן ניצחה 0-2 את הצרפתים בביתה, לפני שרשמה שתי תוצאות תיקו שהספיקו לה כדי לסיים במקום הראשון בבית.

שלב הבתים הראשון - באיירן מינכן
קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה הפרש שערים נקודות
גרמניהגרמניה באיירן מינכן 6 3 2 1 9 4 5+ 11
צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן 6 3 1 2 14 9 5+ 10
נורווגיהנורווגיה רוזנבורג 6 2 1 3 13 15 2- 7
שוודיהשוודיה הלסינגבורג 6 1 2 3 6 14 8- 5

בשלב הבתים השני שובצה באיירן לבית ג' לצידן של ארסנל, אולימפיק ליון וספרטק מוסקבה. לאחר ניצחון ביתי של 0-1 על ליון, הפגינה באיירן אופי רב כשחזרה מפיגור של שני שערים מול ארסנל בהייבורי, בדרך לשוויון 2-2 בסיום. באיירן הבטיחה את ראשות הבית כבר לאחר המשחק הרביעי, בו הביסה במשחק החוץ שלה במוסקבה 0-3 את ספרטק. באיירן שמרה על רשת נקייה בארבעה מששת המשחקים בשלב זה.

שלב הבתים השני - באיירן מינכן
קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה הפרש שערים נקודות
גרמניהגרמניה באיירן מינכן 6 4 1 1 8 5 3+ 13
אנגליהאנגליה ארסנל 6 2 2 2 6 8 2- 8
צרפתצרפת אולימפיק ליון 6 2 2 2 8 4 4+ 8
רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה 6 1 1 4 5 10 5- 4

בשלב רבע הגמר פגשה באיירן את מנצ'סטר יונייטד מאנגליה, בשחזור גמר ליגת האלופות 1999. באותו גמר ניצחה מנצ'סטר בצורה דרמטית עם שני שערים בתוספת הזמן של המשחק, והפעם במשחק הראשון באולד טראפורד, הייתה זו באיירן שהשיגה ניצחון דרמטי, בזכות שער של פאולו סרג'יו ארבע דקות לסיום. במשחק הגומלין באצטדיון האולימפי במינכן, השלימה באיירן ניצחון כפול במפגש, הפעם בתוצאה 1-2, לאחר שכבר הובילה 0-2 במחצית המשחק, והעפילה לחצי הגמר.

בשלב חצי הגמר התמודדה באיירן מול אלופת אירופה המכהנת, ריאל מדריד. התוצאות בצמד המשחקים היו זהות לתוצאות אותן השיגה שלב קודם לכן, כשבמשחק באצטדיון סנטיאגו ברנבאו שבמדריד, כבש ג'ובאני אלבר את השער היחיד במשחק, ובאיירן ניצחה 0-1, ובגומלין השלימה הקבוצה ניצחון כפול, כשגברה על ריאל בתוצאה 1-2. באיירן מעפילה לגמר לאחר ארבעה ניצחונות רצופים מול שתי אלופות אירופה הקודמות.

ולנסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולנסיה העפילה לשלב הבתים דרך שלב הפלייאוף של המוקדמות, בו פגשה את טירול אינסברוק האוסטרית. לאחר שוויון 0-0 בחוץ, ניצחה ולנסיה בתוצאה 1-4 במסטאייה, אצטדיונה הביתי, מצמדים של גאיסקה מנדייטה ודייגו אלונסו.

בהגרלת שלב הבתים הראשון שובצה ולנסיה לבית ג', לצידן של אולימפיק ליון, אולימפיאקוס והירנביין. בארבעת המשחקים הראשונים השיגה ולנסיה ארבעה ניצחונות, כולל צמד ניצחונות על ליון. כבר בשלב זה הבטיחה הקבוצה את ראשות הבית ואת העפלתה לשלב הבא.

שלב הבתים הראשון - ולנסיה
קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה הפרש שערים נקודות
ספרדספרד ולנסיה 6 4 1 1 7 4 3+ 13
צרפתצרפת אולימפיק ליון 6 3 0 3 8 6 2+ 9
יווןיוון אולימפיאקוס 6 3 0 3 6 5 1+ 9
הולנדהולנד הירנביין 6 1 1 4 3 9 6- 4

בשלב הבתים השני, ולנסיה הוגרלה לבית א' יחד עם מנצ'סטר יונייטד, שטורם גראץ ופנאתינייקוס. ולנסיה רשמה מאזן נקי מהפסדים בשלב זה, כשרשמה שלושה ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו, ביניהן שוויון 0-0 בבית ושוויון 1-1 בחוץ מול מנצ'סטר יונייטד, מה שנתן לה את המקום הראשון בבית בזכות יתרון בשערי חוץ מול האנגלים, שסיימו עם מספר נקודות זהה.

שלב הבתים השני - ולנסיה
קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה הפרש שערים נקודות
ספרדספרד ולנסיה 6 3 3 0 10 2 8+ 12
אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד 6 3 3 0 10 3 7+ 12
אוסטריהאוסטריה שטורם גראץ 6 2 0 4 4 13 9- 6
יווןיוון פנאתינייקוס 6 0 2 4 4 10 6- 2

ברבע הגמר פגשה ולנסיה את ארסנל. במשחק הראשון בהייבורי, ולנסיה כבר הובילה במחצית משער של רוברטו אז'אלה, אך הפסידה בסיום בתוצאה 1-2. בגומלין במסטאייה, חלוץ הקבוצה ג'ון קארו מצא את הרשת בדקה ה-75, והעלה את ולנסיה לשלב חצי גמר בזכות יתרון בשערי חוץ.

בחצי הגמר ולנסיה פגשה קבוצה אנגלית שלישית במספר במהלך הטורניר, הפעם הייתה זו לידס יונייטד. לשתי הקבוצות היה מאזן גמרים זהה, הפסד אחד בהופעה אחת, ושתיהן רצו את הכרטיס לגמר. לאחר משחק ראשון שקול באלנד רואד שהסתיים בשוויון 0-0, ולנסיה לא הותירה לאנגלים שום סיכוי בגומלין. חואן סנצ'ס כבש ראשון בדקה ה-16 וקבע את תוצאת המחצית. שתי דקות מפתיחת המחצית השנייה הוסיף סנצ'ז את השני שלו, ומנדייטה קבע את תוצאת המשחק חמש דקות אחר כך, 0-3 לוולנסיה והופעה שנייה ברציפות בגמר המפעל.

סיכום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצית ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשחק הגיעה באיירן ללא אחד משחקני ההרכב הפותח הקבועים שלה במרכז המגרש, ינס ירמיס הפצוע. מנגד, ולנסיה פתחה בהרכב עם חמישה שחקנים שפתחו גם בגמר הקודם, במטרה להשיג הפעם את המטרה ולזכות בגביע.

המשחק החל בסערה כשכבר בדקה השלישית בסן סירו, השופט ההולנדי, דיק יול הצביע על הנקודה הלבנה וקבע פנדל לוולנסיה. לאחר שנוצרה ערבוביה ברחבה, בלם באיירן, פטריק אנדרסון, נגע בכדור בידו כשהוא שרוע על הדשא. קפטן ולנסיה, גאיסקה מנדייטה, לקח את האחריות והכניע את אוליבר קאן, 0-1 לוולנסיה. מנגד, רק שבע דקות חלפו ובאיירן קיבלה פנדל גם היא, לאחר עבירה של ז'וסלין אנגלומה על שטפן אפנברג בתוך הרחבה. קשר באיירן, מהמט שול, היה זה שלקח את הבעיטה, אך סנטיאגו קניסארס עצר את הבעיטה ושמר על יתרון קבוצתו. עד לסיום המחצית באיירן שלטה יותר בכדור וניסתה לשלוח כדורים קדימה אל עבר ג'ובאני אלבר, אך הגנת ולנסיה החזיקה מעמד ושמרה על היתרון, 0-1 בהפסקה.

מחצית שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פתיחת המחצית השנייה, שתי הקבוצות ערכו חילוף אחד. בולנסיה דויד אלבלדה החליף את פבלו איימר, בעוד ערכה באיירן חילוף התקפי, כשהמגן וילי סניול יצא, ובמקומו נכנס החלוץ קארסטן יאנקר. חמש דקות מפתיחת המחצית, אמדאו קרבוני נגע בכדור בידו בתוך הרחבה, ובאיירן קיבלה פנדל שני לזכותה ושלישי במשחק. הפעם הבועט היה אפנברג, שהטעה את קניסארס והשווה את התוצאה. באיירן הוסיפה לשלוט גם אחרי השער, אך ולנסיה נראיתה מעט יותר התקפית ויוזמת, הקצב ירד ובסיום הזמן החוקי התוצאה הייתה 1-1, והמשחק הלך להארכה.

הארכה ובעיטות הכרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיירן הוסיפה להחזיק יותר בכדור גם בדקות ההארכה, אך שתי הקבוצות מיעטו לסכן את השער. בסיום ההארכה התוצאה נשארה 1-1, והקבוצות עברו להכרעה בדו-קרב בעיטות עונשין. בפעם השישית בהיסטוריה של המפעל, ולראשונה מאז 1996, ההכרעה נופלת בפנדלים.

באיירן הוגרלה לבעוט ראשונה, והבועט היה פאולו סרג'יו, שנכנס כמחליף שלישי רק בדקה ה-108, והבעיטה שלו הלכה מעל השער. לאחר רצף של ארבע בעיטות מוצלחות, הגיע תורו של הבועט השלישי של ולנסיה, זלאטקו זחוביץ'. הסלובני נהדף על ידי קאן, ולאחר שלוש בעיטות לכל קבוצה, התוצאה עמדה על 2-2. הבאים בתור לבעוט היו שני שחקנים שגרמו לפנדל במהלך המשחק, פטריק אנדרסון ואמדאו קרבוני. שני השחקנים החמיצו את הבעיטה, כשהבעיטה של אנדרסון נעצרה על ידי קניסארס, וקרבוני בעט למשקוף. לאחר שערים בבעיטה החמישית של אפנברג ורובן בראחה, התוצאה עמדה על 3-3 אחרי חמש בעיטות, והדו-קרב המשיך. ביצ'נטה ליזארזו וקילי גונסאלס עמדו בלחץ וכבשו. בלמה של באיירן תומאס לינקה כבש אף הוא, וברגע המכריע של המשחק אוליבר קאן עצר את הבעיטה של מאוריסיו פלגרינו, ובאיירן זכתה בתואר הרביעי בתולדותיה.


23 במאי 2001 גרמניהגרמניה באיירן מינכן 1–1ה ספרדספרד ולנסיה סן סירו, מילאנו, איטליה
צופים: 71,500
שיפוט: הולנדהולנד דיק יול
שטפן אפנברג הובקע שער בדקה ה- 50' 50' (פ) (סיקור) גאיסקה מנדייטה הובקע שער בדקה ה- 3' 3' (פ)
    תוצאת פנדלים  
פאולו סרג'יו החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים
חסן סליהמיצ'יץ' הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים
אלכסנדר ציקלר הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים
פטריק אנדרסון החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים
שטפן אפנברג הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים
ביצ'נטה ליזארזו הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים
תומאס לינקה הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים
5–4 גאיסקה מנדייטה הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים
ג'ון קארו הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים
זלאטקו זחוביץ' החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים
אמדאו קרבוני החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים
רובן בראחה הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים
קילי גונסאלס הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים
מאוריסיו פלגרינו החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים
 

הרכבי הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיירן מינכן
ולנסיה
באיירן מינכן:
שוער 1 גרמניהגרמניה אוליבר קאן
בלם 4 גאנהגאנה סמואל קופור
בלם 5 שוודיהשוודיה פטריק אנדרסון כרטיס צהוב בדקה ה-38 38'
בלם 25 גרמניהגרמניה תומאס לינקה
קיצוני ימני 4 צרפתצרפת וילי סניול הוחלף בדקה ה-46 46'
קיצוני שמאלי 8 צרפתצרפת ביצ'נטה ליזארזו
קשר מרכזי 23 אנגליהאנגליה אוון הרגריבס
קשר מרכזי 11 גרמניהגרמניה שטפן אפנברג (קפטן) הובקע שער בדקה ה- 50' 50'
קשר התקפי 7 גרמניהגרמניה מהמט שול כרטיס צהוב בדקה ה-39 39' הוחלף בדקה ה-108 108'
קשר התקפי 20 בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה חסן סליהמיצ'יץ'
חלוץ 9 ברזילברזיל ג'ובאני אלבר
מחליפים:
שוער 22 גרמניהגרמניה ברנד דרהר
מגן 18 גרמניהגרמניה מיכאל טרנאט
קשר 10 שווייץשווייץ צ'יריאקו ספורצה
חלוץ 13 ברזילברזיל פאולו סרג'יו נכנס כמחליף בדקה ה-108 108'
חלוץ 19 גרמניהגרמניה קארסטן יאנקר נכנס כמחליף בדקה ה-46 46'
חלוץ 21 גרמניהגרמניה אלכסנדר ציקלר נכנס כמחליף בדקה ה-100 100'
חלוץ 24 פרגוואיפרגוואי רוקה סנטה קרוס
מאמן:
גרמניהגרמניה אוטמאר היצפלד
Bayern Munich vs Valencia 2001-05-23.svg
ולנסיה:
שוער 1 ספרדספרד סנטיאגו קניסארס
מגן ימני 20 צרפתצרפת ז'וסלין אנגלומה
בלם 12 ארגנטינהארגנטינה רוברטו אז'אלה הוחלף בדקה ה-90 90'
בלם 2 ארגנטינהארגנטינה מאוריסיו פלגרינו
מגן שמאלי 15 איטליהאיטליה אמדאו קרבוני כרטיס צהוב בדקה ה-26 26'
קשר אחורי 19 ספרדספרד רובן בראחה
קשר ימני 6 ספרדספרד גאיסקה מנדייטה (קפטן) הובקע שער בדקה ה- 3' 3'
קשר שמאלי 18 ארגנטינהארגנטינה קילי גונסאלס כרטיס צהוב בדקה ה-117 117'
קשר התקפי 35 ארגנטינהארגנטינה פבלו איימר הוחלף בדקה ה-46 46'
חלוץ 17 ספרדספרד חואן סנצ'ס הוחלף בדקה ה-66 66'
חלוץ 7 נורווגיהנורווגיה ג'ון קארו
מחליפים:
שוער 25 ספרדספרד אנדרס פאלופ
מגן 5 יוגוסלביהיוגוסלביה מירוסלב דז'וקיץ' נכנס כמחליף בדקה ה-90 90'
מגן 13 ברזילברזיל פאביו אאורליו
קשר 4 צרפתצרפת דידייה דשאן
קשר 8 סלובניהסלובניה זלאטקו זחוביץ' נכנס כמחליף בדקה ה-66 66'
קשר 14 ספרדספרד ויסנטה
קשר 23 ספרדספרד דויד אלבלדה נכנס כמחליף בדקה ה-46 46'
מאמן:
ארגנטינהארגנטינה הקטור קופר

השחקן המצטיין:
גרמניהגרמניה אוליבר קאן

עוזרי שופט:
הולנדהולנד יאאפ פול (קוון)
הולנדהולנד יאן-וילם ואן ולוון (קוון)

שופט רביעי:
הולנדהולנד יאן וחריף

נתוני משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיירן מינכן ולנסיה
שערים 1 1
בעיטות לשער 19 9
בעיטות למסגרת 5 4
החזקת כדור 64% 36%
קרנות 10 3
עבירות 24 23
נבדלים 2 6
כרטיסים צהובים 2 2
כרטיסים אדומים 0 0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]