גן העצמאות (ירושלים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גן העצמאות
מבט מהאוויר
גן העצמאות מהאוויר
מיקום ירושלים, ישראל
קואורדינטות 31°46′39″N 35°13′08″E / 31.77746667°N 35.21896944°E / 31.77746667; 35.21896944
שנת הקמה 1921
מייסדים עיריית ירושלים המנדטורית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תוכנית בניין עיר שהכין אשבי במרץ 1921, בה הוגדר אזור גן העצמאות כשטח פתוח וסומן כבית קברות מוסלמי
בית הקברות ממילא ובריכת ממילא, תחילת המאה העשרים
הגן בשנת 1945 בשטח שבין רחוב המלך ג'ורג' והבניין ההיסטורי של בית הספר חורב
טקס חנוכת הגן השני (או השלישי) ב-1959, בתמונה ראש העירייה מרדכי איש-שלום ונשיא המדינה יצחק בן צבי. ברקע היכל שלמה ומלון הגאולה שנהרס ובמקמו נבנה מרכז אמיר ומלון פלאזה

גן העצמאות (בשמו הרשמי: גן הרי וילף) הוא פארק עירוני במרכז ירושלים, המשתרע בין רחוב המלך ג'ורג' במערב ורחוב גרשון אגרון וכיכר צרפת בדרום, רחוב הלל בצפון ורחוב מנשה בן ישראל ובית הקברות המוסלמי הישן במזרח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח הגן היה ברובו חלק מבית הקברות ממילא. במרץ 1921, הכין האדריכל צ'ארלס רוברט אשבי תוכנית בניין עיר בה הוגדרו לראשונה שימושי הקרקע בעיר. בתוכנית הוגדר שטח פתוח נרחב ללא בניה מסביב לעיר העתיקה, עם מספר שלוחות בצפון ומערב העיר. בתוכנית הוגדר השטח כ-"Park system or reserve for open spaces (public or private) ‎". בשנת 1924 נחנך רחוב המלך ג'ורג' התוחם את הגן ממערב. הרחוב תוכנן לחבר בין רחוב יפו לתחנת הרכבת, אך תחילה נסלל עד כיכר צרפת[1]. בשנות ה-30 הוקם חלקו הראשון של הגן, הקרוי היום גן מאיר שרמן. שאר השטח המשיך לשמש כבית קברות והיה בבעלות הווקף. בתוכנית המתאר של ירושלים, שהכין האדריכל הנרי קנדל ב-1944, שטח גן מאיר שרמן הוגדר כשטח ציבורי פתוח, ושאר השטח כבית קברות.

בשנת 1948 עבר שטח בית הקברות לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים וזה העבירו בשנת 1952 לידי עיריית ירושלים. ב-1957 החלו עבודות פיתוח להכשרת חלקו המערבי כפארק ציבורי בתרומת יהדות דרום אפריקה. הגן נחנך לראשונה ביום העצמאות 1958, ושוב בסוף שנת 1959, 10 ימים לפני הבחירות לכנסת הרביעית בנוכחות דוד בן-גוריון, עובדה שגררה ביקורת בעיתוני התקופה הן מימין[2][3] והן משמאל[4][5].

צמצום שטח הגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לפיתוח הגן החלה עיריית ירושלים בפיתוח השטחים סביב הגן, תוך צמצום שטחו. ב-1957 הוקם במערב הגן בית סולל בונה ירושלים ונסלל רחוב אבידע, כביש גישה וחניון למבנה[6]. ב-1960 הוקם בית הספר ארלוזורוב בחלקו הצפוני של הגן (היום בית הספר הניסויי ירושלים)[7]. מול בית הספר הוקם מגרש חנייה בשנת 1968 לבאי בית אגרון (שהוקם באותה שנה)[8]. החניון פעל עד שנת 2005. בשנה זו החל מרכז שמעון ויזנטל לבנות על שטח החניון את מוזיאון הסובלנות. ב-1961 נחנך בניין מרכז אמיר בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ואגרון, וב-1962 רכשה העירייה את המגרש הגובל בו, לצורך בניית בית העירייה[9]. בשנת 1964 הכריזה העירייה על תחרות אדריכלים בה זכה האדריכל פרופ' אלפרד מנספלד. מנספלד תכנן בעבור העירייה מגדל בן 22 קומות אולם העירייה לא הצליחה לגייס תקציב להקמת המבנה והפרויקט נדחה. בשנת 1965 נבחר טדי קולק לראשות העירייה והחליט שבניין העירייה צריך להיות על הגבול בין חלקי העיר כסמל לשאיפה לאיחודה. בהמשך בנתה העירייה את קריית עיריית ירושלים בכיכר ספרא. לאחר ביטול התוכנית לבניית העירייה במתחם מכרה העירייה את השטח ליזמים פרטיים לצורך הקמת מלון לאונרדו פלאזה ירושלים שהושלם ב-1975[10][11].

חידוש ושיפוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 של המאה ה-20, שנים ספורות לאחר שהוקם, הוזנח הגן. לפי הדיווחים בעיתונות, ילדי בית הספר הסמוך ופרחחים היו משחיתים את הצמחייה ופוגעים במתקני הגן. חלק אחר שימש כמזבלה (כנראה השטח שעליו הוקם החניון ב-1968)[12] והשטח שסביב מכון כרם הפך למגרש חנייה מאולתר[13]. כמו כן דווח שבן-גוריון העביר ביקורת על הגן כבר בטקס הפתיחה על כך שלא נשתלו בו הרבה עצים[14].

ב-1970, החל שיפוץ חלק הגן מהתקופה המנדטורית במימון תרומות שגייסה הקרן לירושלים. ב-1971 נחנך במקום הפסל "סף ירושלים‭ ,"‬מעשה ידי הפסל ז'אן ארפ והמקום נקרא של שמו של מאיר שרמן[15][16]. הפסל נקנה בשנים האחרונות לחייו של ארפ והוא נוצר לאחר מותו לפי מתווה שהכין[17] בסמוך לפסל הוקם מבנה עגול, שבו פעל משך שנים רבות "קפה רונדו"[18], אחר כך סניף של קפה ג'ו ומסעדת "מיוחס"[19]. בחלק זה של הגן ממוקם גם "קיוסק סימיקו" בבעלותו של ניסים "סימיקו" שלם, המכונה האוהד מספר אחת של קבוצת בית"ר ירושלים[20].

הגן שופץ וחודש שוב בשנות ה-90.

בשנת 2014, נבנה ביוזמת העירייה בית קפה במרכז הגן, ששווק במכרז שהוציאה הרשות לפיתוח ירושלים. איש העסקים הירושלמי עדי טלמור זכה במכרז והחליט לפתוח את בית הקפה גם בשבתות[21].

באוגוסט 2015 הכריזה עיריית ירושלים על תחרות פתוחה לתושבים ולאדריכלים לרעיונות לשיקום ולעיצוב מחדש של בריכת ממילא וסביבתה, ושילובה כחלק משאר חלקי הגן, זאת לאחר שהוזנחה במשך עשרות שנים[22]. בדצמבר 2015 הוצגו ארבע ההצעות הזוכות[23].

פעילות בגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לגן העצמאות בתל אביב, המקום שימש זירת "קרוזינג" למפגשים הומוסקסואלים בירושלים, אך הפך למרכזי פחות מבחינה זו בשנים האחרונות; יש הטוענים[דרוש מקור: מי?] כי בגן העצמאות הירושלמי נפגשים כל קבוצות האוכלוסייה בעיר, בהם חרדים, חילונים וערבים חד-מיניים, הממעטים להתרועע זה עם זה במקומות אחרים בעיר. בגלל סמליותו של הגן, התקיימו בו עצרות של הבית הפתוח בירושלים, וכן הוא שימש נקודת הסיום או הפתיחה למצעד הגאווה בירושלים.

גן העצמאות משמש כמקום מנוחה, טיול ונופש לעובדים ולקונים במרכז ירושלים. בסמוך לגן שוכן בית ראש הממשלה ומשום כך נערכות בו לעיתים עצרות, כמו גם בכיכר צרפת הסמוכה. יום הסטודנט של האוניברסיטה העברית נערך בגן בשנים 20062010[24], וכן הופעות זמרים ואמנים באירועים שונים.

החל משנת 2004 מתקיים בגן מדי שנה בחודש אוגוסט פסטיבל הבירה בירושלים - "עיר הבירה"[25]. מדי פעם מתקיים בגן אירוע "בירת הנוער"[26].

חלקים מרכזיים בסרט "אפטר" של איתן פוקס מתרחשים בשטח הגן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן העצמאות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פתיחת דרכים הרחבתם, דואר היום, 3 באוגוסט 1923
    רחוב המלך ג'ורג', הארץ, 24 בנובמבר 1924
  2. ^ גן העצמאות בבירה ‬נחנך אתמול בשלישית לקראת הבחירות המתקרבות, חרות, 26 באוקטובר 1959
  3. ^ מפא"י בעירית ירושלים הופכת את "גן העצמאות" ל"גן בחירות", הצופה, 19 באוקטובר 1959
  4. ^ "גן העצמאות" בבירה ייחנך 10 ימים לפני הבחירות, על המשמר, 19 באוקטובר 1959
  5. ^ מפא"י "חונכת" בשנית את "גן-העצמאות" בירושלים, למרחב, 25 באוקטובר 1959
  6. ^ "סולל בונה" מקים ביתו בירושלים, הארץ, 13 ביוני 1957
  7. ^ 20 מיליון ל"י תקציב פיתוח ירושלים, הבקר, 7 ביולי 1960
  8. ^ מגרש חניה ליד גן העצמאות, הצופה, 25 בנובמבר 1968
  9. ^ ביתה החדש של עירית ירושלים מול היכל שלמה, דבר, 1 בנובמבר 1962
  10. ^ טוביה מנדלסון, אושרו חריגות הבנייה במלון פלזה בירושלים, דבר, 15 ביולי 1975
  11. ^ פלאזה בירושלים יופעל בשנה הבאה, דבר, 19 באוגוסט 1973
  12. ^ י ביצור, ‭‬פעם בשנה - מגרש לחג , מעריב, 4 במאי 1965
  13. ^ פרחחים השתלטו על גן העצמאות בבירה, מעריב, 20 במרץ 1960
  14. ^ י ביצור, גן העצמאות שלנו שטח הפקר, מעריב, 23 בינואר 1963
  15. ^ האנדרטה "על סף ירושלים‭ ,"‬מעשה ידי הפסל ז'אן ארפ, דבר, 23 ביוני 1971
  16. ^ גן מאיר שרמן באתר הקרן לירושלים
  17. ^ ארפ בגו העצמאות, דבר, 16 ביולי 1971
  18. ^ לאה מג'רו-מינץ, ארוחה בלב גן פורח, מעריב, 31 בדצמבר 1986
  19. ^ עמית אהרנסון ויהונתן כהן, מבחן הלוקיישן של מסעדת 'מיוחס' ברחוב קינג ג'ורג', באתר כל העיר, 19 ביוני 2017
  20. ^ דב בראל, אם לאחר המשבר אנחנו עוד ראשונים,אז המצב לא נורא, מעריב, 27 בפברואר 1984
  21. ^ ניר חסוןירושלים: בית קפה חדש ייפתח גם בשבתות, באתר הארץ, 1 ביולי 2014
  22. ^ ניר חסוןבירושלים, גם שיקום של שלולית מעורר מחלוקת, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2015
  23. ^ נעמה ריבהתוכניות אדריכליות חדשות לבריכת ממילא בירושלים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2015
  24. ^ גבריאלה דוידוביץ', עכבר העירהופעות מוזיקה מומלצות לשבוע: מיהודה פוליקר ועד כריס בארון, באתר הארץ, 9 במאי 2010
  25. ^ סיגל קליין, לסיום הקיץ: יומיים של פסטיבל הבירה בירושלים, באתר כל העיר, 28 באוגוסט 2017
  26. ^ דנה גילרמןבירת הנוער 2015, באתר הארץ