גן חסידי אומות העולם תושבי חיפה
 | |
| אבן הכניסה לגן חסידי אומות העולם תושבי חיפה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | פארק הנצחה |
| תאריך הקמה | 2008 |
| בעלות | עיריית חיפה |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| מיקום | חיפה |
| שכונה | רמת אלון |
| קואורדינטות | 32°46′34″N 35°00′42″E / 32.7761935°N 35.0117946°E |
| רחובות סמוכים | יגאל אלון |
| אתרים בפארק | גן ילדי הנצח, אמפיתיאטרון, ספסלים ואבני זיכרון להנצחת חסידי אומות העולם תושבי חיפה |
|
(למפת חיפה רגילה)   גן חסידי אומות העולם | |
  | |
גן חסידי אומות העולם תושבי חיפה ממוקם בשכונת רמת אלון בחיפה להנצחת חסידי אומות העולם שסיכנו את חייהם למען הצלת יהודים בתקופת השואה והתגוררו בעיר פרק זמן מסוים או עד לפטירתם.
היוזמה והרעיון להקמת הגן[עריכת קוד מקור | עריכה]
תושב חיפה רוני גרוסמן, אשר אביו ניצל בזכות ורוניקה פרוצאי, ואמו הסתתרה בבית מוגן של ראול וולנברג, ביקש למצוא דרך מיוחדת להנצחה בחיפה. הוא פנה ליונה יהב, ראש עיריית חיפה, וכך עלה הרעיון להנצחה באמצעות גן מיוחד. הנושא עלה ואושר פה אחד ב־2005 במועצת העיר. בישיבה הוחלט להקים גן ציבורי על שם חסידי אומות העולם תושבי חיפה, בשכונת רמת אלון, חיפה.[1]
תיאור הגן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכניסה לגן ניצבים שלושה עמודי זיכרון. על עמוד האבן המרכזי חרוטה מפת הגן עם מסלול ממוספר של אבני הזיכרון. בצדו השמאלי עמוד זיכרון ובו סיפורו של הגן. בצידו הימני עמוד עליו חרוטים שמות חסידי אומות העולם. הגן טובל בירק ומוצל באמצעות עצים ובו שבילים מרוצפים. ברחבי הגן מפוזרות פינות ישיבה. ובשבילי הגן במסלול מעגלי ניצבים הסלעים שעל כל אחד מהם חרוט השם ותמצית סיפור ההצלה של מי שהתגוררו בחיפה והוכרו כחסיד אומות העולם.[2] בשטח הגן נבנה גם אמפיתיאטרון וכן מגרש משחקים הנקרא "גן ילדי הנצח" לזכרם של מיליון וחצי ילדים שנספו בשואה.[1]
בגן מונצח גם הדיפלומט השוודי, חסיד אומות העולם ראול וולנברג, שבזכותו ניצלו עשרות אלפי יהודים בהונגריה. ב-1936 וולנברג התגורר במשך כחצי שנה בחיפה כשעבד בבנק הולנד ברחוב הבנקים פינת עיר התחתית בחיפה.[3] חסידי אומות העולם הנוספים המונצחים באבני הזיכרון הם: זופיה אבני, אנה דוברוצקה, פלגיה שפרינגר הוצ'אק אנה הורנונג טומצ'ק, ברוניסלבה ואירינה זינטל יקירה, בלה ליפר (ואליה) יקימובה, הלינה לוגובסקי, ירוסלבה לויצקה, ויקטור מלניק, תמרה ברומברג, אליזבט סטרול (ניקופוי), מריה דיקר, ורוניקה פרוצאי, ויקטוריה צוקרביץ, יוליה קלדי, יוסף גרובר (נסטור סניאדאנקו) ויז'י שלאג.[1]
חנוכת הגן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגן נחנך ב-2008. לטקס חנוכת הגן הוזמנו חסידי אומות העולם שהיו עדיין בחיים, ניצולים ובני משפחותיהם. בטקס נכחו גם נציגים דיפלומטים מהמדינות שבהם פעלו חסידי אומות העולם, כגון, שגרירת פולין בישראל וקונסול הכבוד של פולין בחיפה, צרפת, אוקראינה וארצות הברית. כמו כן השתתפו בטקס ד"ר מרדכי פלדיאל, מנהל מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם, ונציגי תנועות הנוער ומועצת הנוער העירונית של חיפה.[1]
פעילות חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגן נועד להוות מוקד לפעילות חינוכית ערכית לתלמידים ולחניכי תנועות הנוער ומקום השראה ללימוד אודות הצלה בתקופת השואה תוך הדגשת הגבורה והבחירה האנושית והמוסרית להתגייס לעזרתם של היהודים הנרדפים.
בית הספר היסודי רוממה בחיפה הפך את ההגעה לגן ביום השואה והגבורה למסורת בית ספרית.[4] הביקור בגן מהווה השלמה ללימוד בכיתה על המושג חסידי אומות העולם. הרעיון החל ביוזמה של יואב גרוסמן תלמיד בית הספר, בנו של רוני גרוסמן, יוזם הקמת הגן.[5]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 חגית הורנשטיין, הסודות של גן חסידי אומות העולם, באתר כלבו חיפה והקריות, 2.4.2020
- ^ נגה כרמי, גן חסידי אומות העולם בחיפה – טיול בחיפה, באתר חיפה תאגיד החדשות, 23.4.2017
- ^ מבזקים, חיפה: נחנך גן ציבורי לכבוד 17 חסידי אומות העולם שגרו בעיר, באתר ynet, 18 במאי 2008
- ^ חיפה חיפה - גן חסידי אומות העולם, באתר עיריית חיפה - הערוץ הרשמי, 3 במאי 2011
- ^ גן חסידי אומות העולם, באתר בית הספר הממלכתי רוממה "ניגונים"