גן לאומי תל חברון
 | |
| שרידי "המקווה המערבי" | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים | 936 מטר |
| היסטוריה | |
| תקופות | התקופה הכנענית, תקופת בית ראשון ותקופת בית שני |
| עשוי מ | אבן |
| סוג |
גנים לאומיים בישראל  |
| מאורעות | הוכרז כגן לאומי בשנת 2018 |
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים |
|
| גישה לציבור | פתוח לציבור |
| אתר אינטרנט | תל חברון |
| מיקום | |
| מדינה |
יהודה ושומרון |
| מיקום | חברון |
| קואורדינטות | 31°31′27″N 35°06′03″E / 31.524203173441°N 35.100900877155°E |
 | |
  | |
גן לאומי תל חברון הוא גן לאומי מוכרז השוכן בתל בפסגת חברון שגובהו 936 מטר מעל גובה פני הים, ומזוהה כחברון המקראית. באתר נמצאו שרידים של מצודה ומגורים מהתקופה הכנענית מתקופת בית המקדש הראשון ומתקופת בית המקדש השני.
האתר הוכרז כגן לאומי ונפתח למבקרים בשנת 2018, והוא מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים.[1]
החפירות באתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר נערכו חפירות ארכאולוגיות על ידי הארכאולוג האמריקאי פיליפ המונד (אנ') בשנים 1964–1966, חפירות שלא חודשו עקב מלחמת ששת הימים. המונד חשף חומת גויל (של אבנים לא מסותתות, במצבן הטבעי) מתקופת הברונזה התיכונה. האמונד לא פרסם את ממצאיו, ולאחר מותו עבר מכלול הממצאים כולו לידי תלמידו, ג'פרי צ'דוויק (אנ'), שביסס עליהם את עבודת הדוקטורט שלו. במהלך השנים, התכסו שטחי החפירה של המונד.
בחודש שבט ה'תשע"ד חודשו באתר החפירות הארכאולוגיות לקראת הכשרת המקום לגן ארכאולוגי־תיירותי. את החפירות באתר מבצעת משלחת משותפת של רשות העתיקות ואוניברסיטת אריאל. בראש המשלחת עומדים עמנואל אייזנברג מטעם רשות העתיקות, ודוד בן שלמה מטעם אוניברסיטת אריאל. בחפירות נחשפה חומה גבוהה מתקופת הברונזה התיכונה ועיר מבוצרת ומתוכננת היטב מתקופת בית שני, עם מערכת ניקוז עירונית ורובע תעשייתי לייצור כלי חרס, יין ושמן זית. על פי המקוואות שנתגלו בחפירה הייתה העיר בעלת אוכלוסייה יהודית.[2]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמנואל איזנברג, "ביצורי חברון בתקופת הברונזה", ארץ ישראל – ספר אמנון בן תור, כרך ל, הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 2011, עמ' 14–32
- יובל פלג, קבר מתקופת הברזונה המאוחדת בתל חברון, כנס מחקי חברון ויהודה – דברי הכנס השלישי, מדרשת חברון תשע"ד 2014, עמ' 11–18
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על אתר גן לאומי תל חברון, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- תל חברון – חברון הקדומה, באתר רשות הטבע והגנים
- נדב שרגאי, המקום שבו הכל התחיל, באתר וואלה, 2 באפריל 2010
- חברון: כשהתנ"ך והארכיאולוגיה נפגשים, באתר "אגודת מחדשי היישוב היהודי בחברון", 12 ביוני 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר חדש נפתח – תל חברון, באתר רשות הטבע והגנים, 18 באוקטובר 2018
- ^ דליה מזורי, חברון: נחשפה עיר יהודית מתקופת בית שני, באתר nrg, 31 באוקטובר 2014
| היישוב היהודי בחברון | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שכונות | שכונת אברהם אבינו • אדמות ישי • רובע חזקיהו • בית שניאורסון • בית הדסה • בית השלום • בית רומנו • בית המכפלה • בית רחל ובית לאה • בית החירות • בית התקומה • גאון יהודה • בית ולירו • מעלה דורון | ||||
| אישים ופעילים | נעם ארנון • אייל גלמן • הלל הורוביץ • בן ציון טבגר • מרים לוינגר • משה לוינגר • דוב ליאור • אליהו ליבמן • ברוך מרזל • אורית סטרוק • נועם פדרמן | ||||
| היסטוריה |
| ||||
| אתרים | בית העלמין היהודי העתיק בחברון • קבר ישי ורות • קבר אבנר בן נר • קבר עתניאל בן קנז • מצפה חברון • גן לאומי תל חברון • מעיין אברהם אבינו • מעיין שרה • רחוב השוהדא • מצפה שלהבת | ||||
| מבנים | מערת המכפלה • בית הכנסת אברהם אבינו • בית שפירא • מוזיאון חברון • מרכז גוטניק • ישיבת שבי חברון | ||||
| שונות | ועדה מוניציפלית חברון • ציר המתפללים • ציר ציון • הסכם חברון • פרשת אלאור אזריה | ||||