גן סאקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גן סאקר
גן סאקר - יום העצמאות 2008.JPG
גן סאקר ביום העצמאות
מיקום ירושלים, ישראל
שטח הפארק כ-163 דונם
קואורדינטות 31°46′50″N 35°12′28″E / 31.7806°N 35.2077°E / 31.7806; 35.2077
על שם הארי סאקר
שנת הקמה 1965
אדריכל ליפא יהלום ודן צור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גן סאקר הוא הפארק העירוני הגדול בירושלים, נקרא על שם הארי סאקר, עסקן אנגלי-ציוני וחבר ההנהלה הציונית.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק ממוקם בקרבת מרכז העיר, סמוך לשכונות קריית וולפסון, נחלאות ולקריית הממשלה, והוא מהווה חלק משרשרת גנים ו"רצועות ירוקות" בעיר וגובל בצידו המערבי בגן הוורדים, ומצידו הדרומי בפארק עמק המצלבה. בסביבת הגן ניתן למצוא מוסדות ואתרים חשובים בירושלים: הכנסת; קריית הממשלה; בית המשפט העליון; גן וואהל לוורדים; מנזר המצלבה; מוזיאון ישראל; קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית; רחוב בצלאל והמחלקה לארכיטקטורה של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות שימש המקום כמנחת מאולתר למטוסים קלים בימים שירושלים הייתה נצורה. בית הקברות שייח' באדר, הסמוך לגן, נפתח ופעל אף הוא במלחמת העצמאות.[1]

לפני השימוש בגן כמנחת עמק המצלבה היה הגן שטח פרטי ובו היה מפעל בטון וחומרי בנייה של משפחת עוז (ענזה) ואף שימש כמחבוא לנשק ומבצרים במאורעות.[דרוש מקור]

אחרי מלחמת העצמאות בשנת 1949, יזם שר החקלאות אז, לוי אשכול, את הכשרתו של האזור מעמק טרשים לשטח לגידולים החקלאיים. ביולי 1949 החלו חברי קיבוץ מעלה החמישה להכשיר 350 דונם לגידולי ירקות שהושקו במי השופכין של ירושלים.[1] בשנת 1955 הוחלט להפוך את אזור עמק המצלבה והעמק שמצפון לו לפארק עירוני. הגידולים החקלאיים במקום הופסקו, וכפיצוי קיבלו הקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים שטח חלופי בדרום-מערב העיר ב"עמק הצבאים" שהוכשר כמטע תפוחים.[1]

הקמת הפארק החלה בשנת 1960 לאחר שהארי סאקר, עסקן אנגלי-ציוני וחבר ההנהלה הציונית, תרם סכום של 20,000 ליש"ט להקמתו[2], בעת שביקר בישראל[3].

שלב א' של הפארק הושלם ב-1962[4][5], בתכנון אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, בסגנון של פארק אנגלי.

טקס חנוכת הפארק נערך ב-13 באוקטובר 1965[6].

בשנת 1971 נערכו לראשונה ב"גן סאקר" חגיגות המימונה ביוזמת שאול בן שמחון, יו"ר "ברית יוצאי מרוקו"[7].

אתרים בגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגן מושך פעילויות ספורט עממי ופנאי: יש בו מגרשי ספורט לכדורסל ולכדורגל (מגרש קראפט), רחבת החלקה לסקייטבורדינג ולגלגיליות, מתקני משחקים לילדים ומתקני כושר. רחבת הדשא המרכזית משמשת למשחקי כדורגל "שכונתיים", משחקי בייסבול ופוטבול של צעירים יוצאי ארצות הברית הגרים בעיר ואף משחקי קריקט ופריזבי. בשבילים הסובבים את הגן ישנם מסלולי ריצה ומסלולים לרוכבי אופניים. כמו כן, ממוקם בגן מתחם סגור לכלבים, בו ניתן לשחררם. בתחילת ספטמבר 2018 נחנך בלב הגן, לצד מגרשי הכדורסל והסקייטפארק בית קפה של רשת "קפה גן סיפור" ולצידו מתחם אמפי פארק קטן ע"ש ארנן יקותיאלי, חבר מועצת העירייה בעבר.

בפאתי הגן, ליד משכן הכנסת, נמצאות התחנה לחקר ציפורי ירושלים והאנדרטה לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות.

בין תוכניות הפיתוח העתידיות לגן, הריסת מגרש קראפט בחלקו הצפוני הגבוה על מנת להקים מאגר מים סגור ומקורה אותו תבצע חברת "הגיחון" והקמת סקייטפארק חדש בגן במיקום שונה שיחליף את הסקייטפארק הוותיק.

שימושים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן סאקר מארח לעיתים מופעי ענק בפארק כגון מופעי "יום הסטודנט" אירועים חברתיים ופוליטיים. בשנים האחרונות מתפתחת מסורת של עריכת חגיגות המימונה של עדת יוצאי מרוקו בגן סאקר, בנוכחות מנהיגי המדינה ואחרים.כמו כן חגיגות הסהרנה של עדת יוצאי כורדיסטן . ביום העצמאות (ואף בימים נוספים אחרים) הגן הוא אתר בילוי ומקום הכנת מנגלים. בימי שלג משמש הגן כאתר למשחקים, מלחמות שלג ובניית אנשי שלג. הגן משמש גם את אליפות בתי-הספר בירושלים במרוץ שדה, בחודשים נובמבר-דצמבר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]


לחצו כדי להקטין חזרה
אצטדיון האתלטיקה בגבעת רםהאקדמיה ללשון העבריתהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושליםבית בלגיההכנסתמנזר המצלבהעמק המצלבההספרייה הלאומיתגן הוורדים על שם ווהלהיכל הספרדגם ירושלים בסוף ימי בית שנימוזיאון ארצות המקראמשרד האוצרמשרד הפניםמשרד ראש הממשלהבנק ישראלהתיכון ליד האוניברסיטהג'וינטמוזיאון המדע בירושליםהגן הבוטנימכון קזאלי לכימיה יישומיתמכון רקח לפיזיקההמרכז לחקר הרציונליותהמכון למדעי כדור הארץקריית הממשלההאוניברסיטה העברית בירושליםמוזיאון ישראלWikiAir IL-13-06 020 - Givat Ram.JPG
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנציקלופדיה אריאל לידיעת הארץ – הוצאת עם עובד, תל אביב 1986, עמ' 1396.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן סאקר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]