גן סאקר
| גן סאקר ביום העצמאות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | הארי סאקר |
| תאריך הקמה | 1965 |
| אדריכל | ליפא יהלום ודן צור |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 0.163 קמ"ר |
| מיקום | |
| מדינה |
|
| מיקום |
ירושלים |
| קואורדינטות | 31°46′50″N 35°12′28″E / 31.7806°N 35.2077°E |
גן סאקר הוא הפארק העירוני הגדול בירושלים, נקרא על שם הארי סאקר, פעיל ציוני מבריטניה וחבר ההנהלה הציונית.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפארק ממוקם בקרבת גבעת רם, סמוך לשכונות קריית וולפסון, נחלאות ולקריית הממשלה, והוא מהווה חלק משכונת קריית הלאום. ושרשרת גנים ו"רצועות ירוקות" בעיר וגובל בצידו המערבי בגן הוורדים, ומצידו הדרומי בפארק עמק המצלבה. בסביבת הגן ניתן למצוא מוסדות ואתרים חשובים בירושלים: הכנסת; קריית הממשלה; בית המשפט העליון; גן וואהל לוורדים; מנזר המצלבה; מוזיאון ישראל; קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית; רחוב בצלאל והמחלקה לארכיטקטורה של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור גן סאקר הוגדר שטח ציבורי פתוח לראשונה ב-1944, בתוכנית המתאר של ירושלים, שהכין האדריכל הנרי קנדל[1].
במלחמת העצמאות שימש המקום כמנחת מאולתר למטוסים קלים בימים שירושלים הייתה נצורה. בית קברות שייח’ באדר, הסמוך לגן, נפתח ופעל אף הוא במלחמת העצמאות[2].
אחרי מלחמת העצמאות בשנת 1949, יזם שר החקלאות אז, לוי אשכול, את הכשרתו של האזור מעמק טרשים לשטח לגידולים החקלאיים. ביולי 1949 החלו חברי קיבוץ מעלה החמישה להכשיר 350 דונם לגידולי ירקות שהושקו במי השופכין של ירושלים[3]. בשנת 1955 הוחלט להפוך את אזור עמק המצלבה והעמק שמצפון לו לפארק עירוני[4]. הגידולים החקלאיים במקום הופסקו, וכפיצוי קיבלו הקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים שטח חלופי בדרום-מערב העיר ב"עמק הצבאים" שהוכשר כמטע תפוחים[2].
הקמת הפארק החלה בשנת 1960 לאחר שהארי סאקר, פעיל ציוני בבריטניה וחבר ההנהלה הציונית, תרם סכום של 20,000 ליש"ט להקמתו[5], בעת שביקר בישראל[6].
שלב א' של הפארק הושלם ב-1962[7][8], בתכנון אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, בסגנון של פארק אנגלי. בתחילת 1964 הוחל בשתילת מרבדי דשא גדולים ובנטיעת שיחים ועצים. עשרות עצי זית וחרוב הובאו לגן מהרי ירושלים[9]. במקביל באותה עת אושרה תוכנית להרחבת רשת הכבישים סביב הגן, כולל יישור והרחבה של שדרות בן צבי לארבעה נתיבים על חשבון שטחו[10]. התוכנית גם כללה את המשך הכביש דרומה עד החיבור של רחוב עזה ורחוב הרצוג[11].
טקס חנוכת הפארק נערך ב-12 באוקטובר 1965[12].
בשנת 1971 נערכו לראשונה ב"גן סאקר" חגיגות מימונה ביוזמת שאול בן שמחון, יו"ר "ברית יוצאי מרוקו"[13], ומאז החגיגות נערכות שם באופן קבוע.
בקיץ 1990 הקימו משפחות מחוסרי דיור מאהל בגן, ושהו בו כמה חודשים[14]. בקיץ 2011 שוב הוקם מאהל של מחוסרי דיור בגן, שהחל במסגרת פעילות המחאה החברתית בישראל באותה שנה[15], אך כ-15 משפחות נשארו בגן וגרו במאהל לסירוגין מעל שנתיים[16].
בספטמבר 2016 נחנך בלב הגן, לצד מגרשי הכדורסל והסקייטפארק מתחם אמפי פארק קטן על שם ארנן יקותיאלי, חבר מועצת העירייה בעבר[17].
בקיץ 2019 החלו בעבודות השיפוץ הכולל לגן בעלות מתוכננת של כ-45 מיליון שקלים[18]. העבודות כללו את הריסת מגרש קראפט בחלקו הצפוני הגבוה והקמת מאגר מים סגור ומקורה, בניית מתחם כושר TRX, תוספת שבילי אופנים ושבילי ריצה, בניית גינת משחקים חדשה ומודרנית, רישות הגן ב-Wi-Fi, חידוש צמחיית הגן ומערכות ההשקיה, ריהוט הגן, שירותים ציבוריים, מזרקות ועוד. מרבית העבודות הסתיימו בנובמבר 2021, בעלות של 75 מיליון שקלים[19].
אתרים בגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגן מושך פעילויות ספורט עממי ופנאי: יש בו מגרשי ספורט לכדורסל ולכדורגל (מגרש קראפט), רחבת החלקה לסקייטבורדינג ולגלגיליות, מתקני משחקים לילדים ומתקני כושר. רחבת הדשא המרכזית משמשת למשחקי כדורגל "שכונתיים", משחקי בייסבול ופוטבול של צעירים יוצאי ארצות הברית הגרים בעיר ואף משחקי קריקט ופריזבי. בשבילים הסובבים את הגן ישנם מסלולי ריצה ומסלולים לרוכבי אופניים. כמו כן, ממוקם בגן מתחם סגור לכלבים שנחנך במרץ 2021, בו ניתן לשחררם[20].
בפאתי הגן, ליד משכן הכנסת, נמצאות התחנה לחקר ציפורי ירושלים, אנדרטה לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות, שנחנכה ביוני 2013[21], ואנדרטת נר הזיכרון להנצחת הווטרנים ולזכר הרוגי המצור על לנינגרד שנחנכה ביולי 2019[22].
אירועים ושימושים בגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]גן סאקר מארח לעיתים מופעים ואירועים, כגון: חגיגות המימונה של עדת יוצאי מרוקו, חגיגות הסהרנה של עדת יוצאי כורדיסטן[23], מופעי "יום הסטודנט"[24], אירועים חברתיים ופוליטיים[25]. ביום העצמאות (ואף בימים נוספים אחרים) הגן הוא אתר בילוי ומקום הכנת מנגלים. ביום הראשון של חול המועד פסח מתקיים ברחבת הדשא המרכזית משחק כדורגל משפחתי עם משתתפים רבים בני כל הגילאים. בימי שלג משמש הגן כאתר למשחקים, מלחמות שלג ובניית אנשי שלג[26]. הגן משמש גם את אליפות בתי-הספר בירושלים במרוץ שדה, בחודשים נובמבר–דצמבר.
בעת זכייתה של קבוצת הכדורגל הירושלמית בית"ר ירושלים בתארים כדוגמת אליפות המדינה או גביע המדינה בכדורגל, חגיגות הזכייה של אוהדי הכדורגל נערכו בגן[27]. בנוסף במשך השנים השתמשו קבוצות בית"ר ירושלים והפועל ירושלים במדשאת הגן לאימונים, בשנים בהן לא היו לקבוצות מתקני אימונים אחרים[28][29].
בשנות ה-70 וה-80 נערכו בגן מדי קיץ אירועי עיר הנוער, במסגרתם היה מוקם בגן לונה פארק ואוהל קרקס[30].
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
פעמון השלום בגן סאקר
-
גן סאקר
-
גן סאקר בשלג, 13 בדצמבר 2013
-
אתר הנצחה של חטיבת הראל
-
בית הקברות שייח' באדר הסמוך לגן
-
סקייטפארק בגן סאקר
-
תחנת הצפרות – ירושלים
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמונות של גן סאקר בירושלים
- מיכאל יעקובסון, אנדרטה לחללי חטיבת הראל תקום בגן סאקר, באתר Xnet, 26 באפריל 2011
- הילה שמר, גן המנגל הדיגיטלי: גן סאקר יהיה קצת יותר ירוק וקצת פחות מעושן, באתר ynet, 5 ביוני 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראה מפת תוכנית המתאר - Public open space
- ^ 1 2 דוד קרויאנקר, עמק בשירות האומה, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2002
- ^ המפעל החקלאי בעמק המצלבה, דבר, 12 באוקטובר 1949
- ^ אושרה הפיכת עמק המצלבה ועמק ציון לפארק ציבורי, זמנים, 1 באפריל 1955
- ^ החודש יוחל בהכנות לפארק בירושלים, דבר, 27 ביוני 1960
- ^ אנשים ומוסדות, דבר, 13 באפריל 1960
- ^ הושלם שלב אי של הפארק ע"ש סאקר, דבר, 11 בנובמבר 1962
- ^ עמק המצלבה-פארק לאומי, הצופה, 7 בפברואר 1963
- ^ נילי פרידלנדר, ארוחת־צהריס על הדשא, מעריב, 15 בינואר 1964
- ^ מועצת ירושלים אישרה תכנית הגשר בעמק המצלבה, הַבֹּקֶר, 29 בינואר 1964
- ^ בן עמי שילוני, גשר פרסומת ומנהרת ראווה, הַבֹּקֶר, 31 בינואר 1964
- ^ "גן סאקר" בירושלים, קול העם, 13 באוקטובר 1965
צבי לביא, "גן סאקר" - הפארק העירוני הגדול נחנך בירושלים, מעריב, 14 באוקטובר 1965
נחנך <<גן סאקר>> בירושלים, הארץ, 13 באוקטובר 1965 - ^ אבשלום קור, סטודנטים ישתתפו בחגיגות המימונה, מעריב, 22 במרץ 1971
- ^ עתי"ם, מבני עץ במעברת האוהלים בירושלים, חדשות, 24 באוגוסט 1990
הסוכנות: הפולשים ישוכנו במרכז הקליטה בגילה, מעריב, 30 ביולי 1990 - ^ אורי חודי, מחאת האוהלים מתרחבת: "זו מחאה עממית", באתר גלובס, 18 ביולי 2011
- ^ ניר חסון ואילן ליאור, עיריית י-ם תציע לממן שכר דירה לחצי שנה לדרי המאהל בגן סאקר, באתר הארץ, 9 בינואר 2012
גדעון לוי, הילד מגן סאקר לא מזיז לכם | דעה, באתר הארץ, 2 בפברואר 2012
שש, כיצד חיים במאהל בשיא החורף?, באתר מאקו, 19 בפברואר 2012
עומרי אפרים, שוב גרים באוהל בגן סאקר: 'הפעם לא נעזוב', באתר ynet, 18 באוגוסט 2013 - ^ אמפיתיאטרון חדש בגן סאקר - מקומונט ירושלים, באתר מקומונט ירושלים, 22 בספטמבר 2016
שוקי שדה, "על שמו של פרס ייקראו רחובות ובניינים - אבל הימין לא ייתן להנציח אותו בהקשר של השלום", באתר TheMarker, 30 בספטמבר 2016 - ^ שלומי הלר, מהפך ב-45 מיליון שקלים: החלו עבודות השדרוג בגן סאקר, באתר כל העיר, 8 באוגוסט 2017
משה כהן, בלעדי: גן סאקר בירושלים יעבור מתיחת פנים בהשקעה של כ-30 מיליון שקל, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2019 - ^ נועה רויכמן, מגרשי ספורט, גינת כלבים, אינטרנט אלחוטי – וגישה לנכים: הצצה לגן סאקר החדש, באתר מאקו, 23 בנובמבר 2021
- ^ ספי בן חמו, גן סאקר: נחנכה גינת הכלבים החדשה – הוקמה בעלות של כ-800 אלף שקלים, באתר כל העיר, 11 במרץ 2021
- ^ מיכאל יעקובסון, אחרי 65 שנה: אנדרטה לחללי חטיבת הראל נחנכה בגן סאקר, באתר Xnet, 16 ביוני 2013
- ^ שלומי הלר, גן סאקר: אנדרטה להנצחת הווטרנים והמצור על לנינגרד, באתר כל העיר, 2 ביולי 2019
- ^ שלומי הלר, אירוע הסהרנה בגן סאקר בירושלים: עצרת הזדהות עם הכורדים בסוריה, באתר כל העיר, 14 באוקטובר 2019
- ^ עכבר העיר, ספיישל לואי ת'רו, יום הסטודנט בירושלים - ועוד המלצות ליום שלישי, באתר הארץ, 11 במאי 2010
- ^ נעמה כהן, זה לא כל־כך נעים לראות גן סאקר, כל העיר, 2 בספטמבר 1983
- ^ ניר חסון, גן סאקר כמקדש: אחת לכמה שנים נופלת מהשמים דת-על שמחברת בין הירושלמים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2021
- ^ יאיר פידל, ירושלים של בית"ר - אלפי אוהדים משולהבים של בית״ר המתינו לשחקנים בגן סאקר..., חדשות, 5 ביוני 1985
גן סאקר מוכן?־, חדשות, 21 בדצמבר 1986
להכין את גן סאקר, חדשות, 28 במרץ 1993 - ^ בגדי אימון במקום חליפה, כל העיר, 10 באוגוסט 1984
- ^ אימון ראשון לבית"ר ירושלים ב"גן סאקר", מעריב, 19 באוגוסט 1974
- ^ אבישי אמיר, בירת נוער בירושלים, מעריב, 9 באוגוסט 1973
בירת הנוער 77, מעריב, 26 ביולי 1977
אלי שי, המוות הוא קיר רועד, עוד מעט יפול, כל העיר, 24 באוגוסט 1984
המוני ירושלמים עשו דרכם ביום ראשון השבוע לכיוון בירח הנוער בגן סאקר., כל העיר, 15 באוגוסט 1980
