גנאיוס דומיטיוס אהנובארבוס (קונסול 32)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרוטומה הנושאת את דמותו

גנאיוס דומיטיוס אהנובארבוסלטינית: Gnaeus Domitius Ahenobarbus;‏ 2 לפנה"ס - 40 לספירה) היה מגיסטראט רומאי אשר שימש כקונסול בשנת 32 לספירה, התפרסם כאביו הביולוגי של נירון קיסר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא היה בנם של לוקיוס דומיטיוס אהנובארבוס, ואנטוניה הזקנה, בתם של מרקוס אנטוניוס ואוקטביה. היו לו שתי אחיות גדולות שנקראו דומיטיה הזקנה ודומיטיה לפידה הצעירה. תאריך לידתו המדויק אינו ידוע. סווטוניוס כותב שהוא השתתף במסע המלחמה של גאיוס קיסר אל האימפריה הפרתית בשנת 2 לפנה"ס, ולפיכך יש להרחיק עד לידתו לאזור שנת 20 לפנה"ס. עם זאת, יש רמזים לכך שסווטוניוס טעה, וכי הוא השתתף למעשה במסע המלחמה של גרמאניקוס יוליוס קלאודיאנוס קיסר בשנת 17 לספירה.[1] כך או כך, הוא סולק משירותו במזרח עקב כך שפעם רצח עבד משוחרר שלו, שסירב לשתות לשוכרה ככל שהורה עליו.[2]

באופן כללי הוא נודע כאדם רע מעללים. פעם הוא דרס למוות במרכבתו בכוונה תחילה ילד, ופעם אחרת הפיל את עינו של פרש רומאי שהעליב אותו באמצע הפורום. כשהיה פראיטור, שלל את הפרסים שזכו בהם הנהגים במרוצי המרכבות, וכשהתלוננו עליו על כך, חוקק חוק שקבע שהפרסים יינתנו מכאן ולהבא מיד לאחר הזכייה.[2] בשנת 28 הוא נישא לאגריפינה הצעירה, נכדתו של הקיסר טיבריוס ואחותו (וייתכן שאף המאהבת) של הקיסר קליגולה. טקיטוס כותב שטיבריוס בחר בו בעיקר בגלל ייחוסו.[3] היא ילדה לו בשנת 37 בן אחד בשם לוקיוס דומיטיוס אהנוברבוס, לימים נירון קיסר. מסופר כי דומיטיוס אהנובארבוס העיד כששמע שנולד לו בן כי "ממנו ומאגריפינה לא יוכל להיוולד אלא תועבה ואסון לעולם",[4] דבר שהפך לנכון בהתחשב בשלטונו ההרסני של נירון. אגריפינה הציעה לאחיה קליגולה להעניק לילד שם. כבוד זה יכול היה לסמל כי הילד עתיד להיות יורש לדודו, אך קליגולה, בתור בדיחה, הציע לקרוא לילד "קלאודיוס", על שם דודו קלאודיוס, שנחשב לשוטה החצר. אגריפינה לא הסכימה לקרוא לילד בשם זה.

בשנת 32 לספירה הוא נבחר כקונסול. הוא הואשם בגילוי עריות עם אחותו דומיטיה לפידה,[2] ובניאוף,[5] אולם ניצל מההאשמות אלו עקב חילופי השלטון שבאו עם מותו של טיבריוס בשנת 37. בשנת 39 הואשמה אשתו אגריפינה בקשירת קשר לרצוח את אחיה קליגולה והוגלתה מרומא. הוא מת בשנת 40 בפרגי שבאיטליה. הוא הוריש לבנו בן השלוש כשליש מרכושו. בשנת 41 הורשתה אגריפינה לחזור לרומא, ונישאה לגאיוס סלוסטיוס קריספוס פאסיניוס, ומאוחר יותר לקלאודיוס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]