גנאיוס פאפיריוס קארבו (קונסול 113 לפנה"ס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גנאיוס פאפיריוס קארבו היה קונסול רומאי שחי במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס.

לא הרבה ידוע על חייו של קארבו. קארבו היה בן לאחת ממשפחות האצולה של רומא וכמה מבני משפחתו, כגון גאיוס פאפיריוס קארבו, החזיקו במשרות חשובות ברפובליקה הרומית במהלך המאות ה-2 וה-1 לפנה"ס.

קארבו נבחר למשרת הקונסול בשנת 113 לפנה"ס. רעו לקונסולט היה גאיוס קאיקיליוס מטלוס קאפראריוס, בן למשפחת המטלים רבת העוצמה. קארבו נשלח לאזור נוריקום שם חנו הקימברים, שבט גרמאני שנדד דרומה מאזור חצי האי יוטלנד ואיים על הטאוריסקים, בני בריתה של רומא. קארבו תפס עמדת הגנה חזקה על ההרים שבסביבות מחנה הקימברים ודרש מהם לסגת מארץ הטאוריסקים.

הקימברים נענו לדרישתו של קרבו ונסוגו, וקארבו שלח להם מורי דרך להדריך אותם בנתיבים שיצאו מארץ הטארוסקים. למעשה תכנן קארבו להוביל את הצבא הקימברי למארב והורה למדריכים להוביל את הקימברים לנקודה בה הוא ארב להם עם צבאו. פרופסור מ. קארי משער שקארבו קיווה לניצחון קל על הקימברים כיוון שאלו היו "המון מטופל בשיירת מטענים גדולה"[1].

לרוע מזלו של קראבו, התרמית התגלתה על ידי הקימברים. קראבו איבד את יתרון ההפתעה וקרב פרץ בין שני הצדדים בסביבות נוריה או, לפי קארי, לובליאנה[2]. צבאו של קארבו ספג מפלה צורבת ומרביתו הושמד. לא ברור מה עלה בגורלו של קארבו ואם הוא נהרג בקרב, נשבה או הצליח להימלט. לפי טקיטוס[3], שנחשב למקור מהימן ביותר, קארבו הוכה בשדה הקרב או נפל בשבי הקימברים.

היה אשר היה גורלו של קארבו, תבוסתו סימנה את פתיחתה של מלחמת הקימברים והטווטונים והיא היוותה את הנדבך הראשון בשרשרת של תבוסות רומיות משפילות לקימברים, שרשרת שנקטעה רק על ידי גאיוס מריוס בסוף המאה ה-1 לפנה"ס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תאודור מומזן, "דברי ימי רומא", כרך א', עמ' 390–391, הוצאת מסדה, תשכ"א.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מ. קארי, דברי ימי רומא, עד סוף תקופת קונסטאנטינוס, תרגם ק. כצנלסון, הוצאת ש. פרידמן, תל אביב, עמ' 307.
  2. ^ שם
  3. ^ טקיטוס, גרמניה, מופיע בעברית ב"דברי הימים", תרגמה שרה דבורצקי, מוסד ביאליק, 1965, עמ' 271.