גנבת רכב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גנבת רכב היא עבירת רכוש שבה נגנב כלי רכב ממונע[1].

בישראל המטרות הנפוצות לגנבת רכב הן[דרוש מקור]:

  • לצורך הגעה ממקום למקום, או לשם ביצוע עבירה אחרת שלאחריה הרכב יינטש, בדרך כלל בתוך שעות אחדות. עבירה זו אינה נחשבת "גנבה" לעניין חוק העונשין ומשטרת ישראל מגדירה אותה שַׁבּלָ"ר - שימוש ברכב ללא רשות הבעלים.
  • לפירוק ומכירה כחלקי חילוף.
  • לצורך שימוש בכלי הרכב בזהות מזויפת.
  • לשימוש ברכב בשטחי הרשות הפלסטינית.

בישראל העונש על גנבת רכב הוא שבע שנים על פי סעיף 413ב בחוק העונשין הקובע: ”הגונב רכב, דינו – מאסר שבע שנים. הנוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה כל אחד מאלה על-ידי אחר, דינו – כדין גונב רכב.”

שימוש באימובילייזר מקטין גנבות רכב בכ-40%[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכל אביב, גניבת רכב: מה העונש על עבירה פלילית של פריצה לרכב? באתר דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל. ‏23 במאי 2016
  2. ^ Jan C. van Ours, Ben Vollaard, The Engine Immobiliser: A Non‐starter for Car Thieves. The Economic Journal, Volume 126, Issue 593, June 2016, Pages 1264–1291
US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.