גנטמיצין
שגיאות פרמטריות בתבנית:תרופה
'סיכון לתלות: אין' אינו ערך חוקי
![]() | |
המבנה המולקולרי של גנטמיצין | |
שמות מסחריים בישראל | |
---|---|
גנטתרים, אופטי-גנטה | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C21H43N5O7 |
מסה מולרית | 477.603 g·mol−1 |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
זמינות ביולוגית | מזערית (דרך הפה) |
קשירה לחלבונים | 0-10% |
מטבוליזם | התרופה מופרשת ללא שינוי |
זמן מחצית חיים | שעתיים |
הפרשה | כליות |
בטיחות | |
מעמד חוקי | דורש מרשם |
סיכון לתלות | אין |
דרכי מתן | דרך הווריד, תוך שרירי |
מזהים | |
קוד ATC |
S01AA11, S02AA14, J01GB03, D06AX07, S03AA06 ![]() |
מספר CAS | 1403-66-3 |
PubChem | 3467 |
ChemSpider | 390067 |
![]() ![]() |
גנטמיצין (באנגלית Gentamicin) היא תרופה אנטיביוטית ממשפחת האמינוגליקוזידים המשמשת לטיפול בזיהום חיידקי עמיד. התרופה נמכרת תחת השם המסחרי גנטמיצין איקא (Gentamicin-Ika).[1]
שימוש רפואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]גנטמיצין היא אנטיביוטיקה ממשפחת האמינוגליקוזידים, המשמשת לטיפול במגוון זיהומים חיידקיים. זיהומים אלה כוללים בין היתר זיהום עצם, אנדוקרדיטיס, מחלת דלקת האגן, מנינגיטיס, דלקת ריאות, דלקת בדרכי השתן, וספסיס. עם זאת, גנטמיצין אינו יעיל לטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי גונוריאה או כלמידיה.
גנטמיצין ניתן בהזרקה תוך-ורידית, בהזרקה תוך-שרירית, או בשימוש מקומי. תכשירים לשימוש מקומי משמשים לעיתים לטיפול בכוויות או בזיהומים באזור החיצוני של העין. בדרך כלל, התרופה ניתנת לפרק זמן קצר של עד יומיים, עד שמתקבלים תוצאות תרבית חיידקים המאפשרות התאמה של אנטיביוטיקה ספציפית בהתאם לרגישות החיידק. יש צורך לעקוב אחר מינון התרופה באמצעות בדיקות דם, על מנת להבטיח טיפול יעיל ולהפחית סיכון לתופעות לוואי.
חיידקים רגישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גנטמיצין פעיל נגד מגוון רחב של זיהומים חיידקיים, בעיקר חיידקים גרם-שליליים כגון: Pseudomonas ,Proteus ,Escherichia coli ,Klebsiella pneumoniae, Enterobacter aerogenes ,Serratia, וכן נגד החיידק הגרם חיובי,Staphylococcus. היא משמשת לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה, בדרכי השתן, בדם, בעצמות וברקמות רכות הנגרמים על ידי חיידקים הרגישים לתרופה.
עם זאת, אין עדויות מספקות לתמיכה בגנטמיצין כטיפול קו ראשון בזיהום של Neisseria gonorrhoeae, והוא אינו מתאים לטיפול בזיהומים של Neisseria meningitidis או Legionella pneumophila בשל הסיכון לשוק הנגרם מ-Endotoxin מסוג Lipid A. התרופה יעילה גם כנגד Yersinia pestis (מחולל המגפה) וקרוביו, וכן נגד Francisella tularensis (מחולל מחלת הטולרמיה).
עם זאת, חלק מחיידקי Enterobacteriaceae, Pseudomonas spp., .Enterococcus spp, וכן Staphylococcus aureus, ומיני Staphylococcus נוספים מראים רמות שונות של עמידות לתרופה.
אוכלוסיות מיוחדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הריון והנקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גנטמיצין אינו מומלץ בהריון אלא אם תועלתו עולה על סיכוניו. התרופה חוצה את השליה, ודווחו מקרים של חירשות מולדת בלתי הפיכה דו-צדדית בילודים. הזרקה תוך-שרירית של גנטמיצין לאם עלולה לגרום לחולשת שרירים ביילוד. בטיחות התרופה ויעילותה באמהות מניקות אינן מבוססות, אך ניתן למצוא רמות מדידות של התרופה בחלב אם ובדם התינוק היונק.
קשישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אצל קשישים יש לבדוק את תפקוד הכליות לפני תחילת הטיפול ובמהלכו, בשל ירידה בקצב הסינון הגלומרולרי. רמות התרופה עלולות להישאר גבוהות בגוף למשך זמן רב יותר באוכלוסייה זו. יש להשתמש בגנטמיצין בזהירות באנשים עם תפקוד לקוי של הכליות, מערכת השמיעה, מערכת שיווי המשקל או השרירים.
ילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גנטמיצין עשוי להיות פחות מתאים לשימוש בילדים, כולל תינוקות, בשל רמות גבוהות יותר של התרופה בדם וזמן מחצית חיים ארוך יותר באוכלוסייה זו. יש לבצע מעקב תקופתי אחר תפקוד הכליות במהלך הטיפול. תופעות לוואי ארוכות טווח עשויות לכלול אובדן שמיעה, בעיות שיווי משקל, היפוקלצמיה, היפוקלמיה וחולשת שרירים בהזרקה.
תופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תופעות לוואי של גנטמיצין נעות מתגובות קלות יחסית, כמו בחילות והקאות, ועד לתגובות חמורות יותר, הכוללות: ספירת תאי דם נמוכה, תגובות אלרגיות, בעיות נוירומוסקולריות, נזק עצבי (נוירופתיה), נזק לכליות (נפרוטוקסיות), והפרעות באוזן (אוטוטוקסיות).
נזק לכליות (Nephrotoxicity)
[עריכת קוד מקור | עריכה]נפרוטוקסיות מתרחשת בקרב 10%-25% מהמטופלים באמינוגליקוזידים, וגנטמיצין נחשבת לאחת התרופות הנפרוטוקסיות ביותר בקבוצה זו. במקרים רבים הנזק הכלייתי הוא הפיך, אך הוא עלול להיות קטלני.
הסיכון לנזק כלייתי תלוי במינון, בתדירות ובמשך הטיפול, וכן בשימוש במקביל בתרופות מסוימות כמו NSAID, משתנים, ציקלוספורין, ציספלטין ,צפלוספורין, אמפוטריצין, ונקומיצין, וחומרי ניגוד יודיים.
גורמים שמעלים את הסיכון לנזק לכליות כוללים:
- גיל מבוגר
- תפקוד כלייתי ירוד
- הריון
- תת-פעילות של בלוטת התריס
- תפקוד כבד לקוי
- התייבשות (Volume depletion)
- חמצת מטבולית
- מחסור בנתרן
יש לעקוב אחר תפקוד כליות, קריאטינין בדם, רמות אלקטרוליטים, תפוקת שתן, נוכחות חלבון בשתן, וריכוז כימיקלים כמו אוריאה בדם.
נזק לאוזן הפנימית (Ototoxicity)
[עריכת קוד מקור | עריכה]כ-11% מהמטופלים באמינוגליקוזידים חווים נזק לאוזן הפנימית. תסמינים נפוצים כוללים: טנטון, אובדן שמיעה, סחרחורת, בעיות שיווי משקל וקואורדינציה.
שימוש כרוני בגנטמיצין עלול לפגוע בשני אזורים באוזן:
- פגיעה בתאי השיער של האוזן הפנימית, שעלולה לגרום לאובדן שמיעה בלתי הפיך.
- פגיעה במערכת הווסטיבולרית באוזן הפנימית, שעשויה לגרום לבעיות שיווי משקל.
גורמים שמעלים את הסיכון לנזק לאוזן:
- גיל מבוגר
- רמות גבוהות של חומצת שתן בדם
- תפקוד כלייתי ירוד
- תפקוד כבד ירוד
- מינונים גבוהים
- טיפול ממושך
- שימוש במשתנים חזקים (כגון furosemide)
המלצות להפחתת סיכון כוללות שמירה על הידרציה נאותה, במהלך הטיפול להפחתת הסיכון לאוטוטוקסיות. כמוכן, מעקב קפדני אחר רמות התרופה, תפקודי כליות, ותסמינים של פגיעה באוזן הפנימית לאורך כל הטיפול.
התוויות נגד
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין להשתמש בגנטמיצין אם לאדם יש היסטוריה של רגישות יתר, כגון אנפילקסיס, או תגובה רעילה חמורה אחרת לגנטמיצין או לכל אמינוגליקוזידים אחרים. נדרשת זהירות רבה יותר באנשים עם מיאסטניה גרביס והפרעות נוירו-שריריות אחרות מכיוון שקיים סיכון להחמרת חולשה. כמו כן, יש להימנע מגנטמיצין כאשר רושמים אנטיביוטיקה אמפירית במסגרת בוטוליזם אפשרי לתינוקות (אמפיצילין עם גנטמיצין משמש בדרך כלל כטיפול אמפירי בתינוקות) גם עקב החמרה בתפקוד העצבי-שרירי.
פרמקולוגיה של התרופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרמקודינמיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גנטמיצין פועלת על ידי עיכוב הסינתזה של חלבונים בחיידק. התרופה נקשרת בצורה בלתי הפיכה לתת-היחידה ה-30S של הריבוזום החיידקי, מה שמוביל לשיבוש בקריאת הקוד הגנטי וליצירת חלבונים פגומים. מנגנון זה גורם להשפעה בקטריוצידית (קוטלת חיידקים), במיוחד בריכוזים גבוהים. לגנטמיצין יש "אפקט תלוי ריכוז", שבו יעילותה עולה ככל שריכוז התרופה בדם גבוה יותר ביחס לריכוז המעכב המינימלי (MIC) של החיידק. בנוסף, יש לתרופה "אפקט פוסט-אנטיביוטי", שמשמעותו היא שהשפעתה האנטי-בקטריאלית נמשכת גם לאחר שריכוז התרופה בדם יורד מתחת לרמת ה-MIC. יחד עם זאת, לגנטמיצין פוטנציאל רעילות לכליות (נפרוטוקסיות) ולשמיעה (אוטוטוקסיות), ולכן יש לנטר בקפדנות את רמות התרופה והמצב הקליני של המטופל.
פרמקוקינטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גנטמיצין הוא אנטיביוטיקה אימונוגלוקוזידית הפועלת בעיקר כנגד חיידקים גרם-שלילי וחלק מהחיידקים הגרם חיובי. הספיגה של גנטמיצין ממערכת העיכול היא מינימלית, ולכן הוא ניתנת בדרך כלל בהזרקה תוך-ורידית או תוך-שרירית. נפח הפיזור (Vd) של התרופה הוא קטן יחסית, מה שמעיד על כך שהיא מופצת בעיקר לנוזל החוץ-תאי ולא חודרת לרקמות שומניות בצורה משמעותית. גנטמיצין אינה עוברת מטבוליזם בכבד ומופרשת כמעט במלואה דרך הכליות בצורה קבועה. זמן מחצית החיים שלה נע בין שעתיים לשלוש שעות אצל מטופלים עם תפקוד כלייתי תקין, אך הוא מתארך משמעותית במצבים של אי-ספיקת כליות. לכן, נדרשת התאמת מינון בהתאם לרמת הקראטינין של המטופל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.