גנית אורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גנית אורין
Ganitorian.jpg
לידה 20 באוגוסט 1973 (בת 49)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1997–הווה (כ־26 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
https://ganit710.wixsite.com/my-site
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גנית אורין (נולדה ב-20 באוגוסט 1973) היא תסריטאית, במאית, מפיקה, צלמת וסופרת ישראלית.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורין נולדה, גדלה ולמדה בחיפה.

בין השנים 1991–1994 שירתה שירות חובה ושירות קבע בצבא במודיעין ביחידת 8200 כמתרגמת מערבית וכחוקרת שפה.

לאחר סיום השירות הצבאי ובו זמנית ללימודיה האקדמיים עבדה כמפיקה במערכת "ידיעות אחרונות" ולאחר מכן, בין השנים 1999–2001, עבדה בגליל ובאצבע הגליל כצלמת עיתונות עבור "הארץ" ועבור רשת "ידיעות תקשורת".[2] לאחר מכן עבדה כצלמת אמנותית והציגה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות.

בשנת 2007 הקימה ביחד עם אמנים נוספים את החנות "תותה"- קואופרטיב מעצבים ואמנים בתל אביב, שהציגו ומכרו את עבודותיהם ישירות ובלי תיווך או קונסיגנציה.

לאחר סיום לימודי הקולנוע המעשיים החלה להפיק סרטים בצורה עצמאית תחת חברת ההפקות שיצרה, "שינגה הפקות".[3] בשנת 2012 הקימה ביחד עם ארבל רום מעין השופט הפקות את עמותת "הקרן הגלילית לקולנוע ולטלוויזיה" לעידוד הפקות באזור הגליל.[4]

אורין עבדה גם כמטפלת רגשית בתחום בריאות הנפש וכלקטורית בקרנות קולנוע.[5] כמו כן, כתבה והוציאה לאור כמה ספרים לילדים ולמבוגרים.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורין למדה בבית ספר "הרצל" ולאחר מכן בתיכון עירוני ה' חיפה.

עשתה טר"צ תרגום מערבית לפני השירות הצבאי. עם תום השירות בשנת 1994 החלה ללמוד בתוכנית הרב תחומית באמנויות של אוניברסיטת תל אביב והשלימה תואר ראשון.

לאחר מכן בין השנים 1999–2002 למדה לימודי קולנוע מעשיים (בדגש על תסריטאות ובימוי) ולימודי צילום סטילס בבית הספר קאמרה אובסקורה. במהלך לימודיה זכתה במלגות קרן תרבות אמריקה-ישראל[6] בהצטיינות בקולנוע-תסריטאות ובצילום סטילס, וכתבה וביימה כמה סרטים קצרים.

בשנת 2004 החלה ללמוד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה והשלימה את התואר. בהמשך למדה שנתיים אנימציה תלת ממדית במסגרת מכללת האקריו.

בשנת 2022 החלה ללמוד תואר שני בקולנוע עיוני באוניברסיטת תל אביב.[7]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורין מתגוררת בחיפה ולה שני ילדים.

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסטר הסרט "שגר אותי לחלל, סשה!"

בשנת 2014 אורין ייצגה את ישראל בתחרות בינלאומית לסרטי מובייל שנערכה בהונג קונג יחד עם טריילר לסרט שנמצא בהפקה בשם "העובר שחזר מן הכפור" ("The embryo who came in from the cold").[8] הסרט הוא סרט באורך מלא באנימציית תלת מימד[9] שנמצא בהפקה והוא דרמה קומית אודות חמישה עוברים שנוצרו בטיפולי פוריות,[10] היוצאים למסע בעקבות אימם המשותפת.[11]

בשנת 2016 יצא לאקרנים להקרנות מסחריות הסרט באורך מלא "שגר אותי לחלל, סשה!",[12] שכתבה, ביימה והפיקה.[13] הסרט הוא קומדיה על אודות מדען המתבקש על ידי אוליגרך רוסי לפתח תוכנה שבלחיצת כפתור ימצא את השידוך האולטימטיבי.[14] הסרט היה מועמד לפרס אופיר בשנת 2014 בקטגוריית הפרינג'[15][16][17] והוקרן גם במסגרת פסטיבל אוטופיה[18] לסרטי פנטזיה ומד"ב בתל אביב.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תמונה אחת שווה (1997) - סרט תיעודי בנושא צלמי עיתונות (מפיקה).
  • לעולם לא יחסר לי כח (2000) - סרט קצר עלילתי (תסריטאית, במאית, מפיקה).
  • המסיבה (2001) - סרט קצר עלילתי (תסריטאית, במאית, מפיקה).
  • צייר לי כבשה (2002) - סרט קצר עלילתי (תסריטאית, במאית, מפיקה).
  • מה שאת רוצה (2002) - סרט קצר עלילתי (תסריטאית, במאית, מפיקה).
  • יוסף המשתין בדרכים (2002) - סרט קצר מוקומנטרי (תסריטאית, במאית ומפיקה). הוקרן בתוכנית "המוסף" של ערוץ 8[19].
  • Honey, I’m home! (2005) - סרט קצר עלילתי (תסריטאית, במאית ומפיקה) נכלל בבחירה הרשמית בפסטיבל סן פרנסיסקו לסרטים קצרים. הסרט קיבל מענק הפקה מקרן התרבות אמריקה-ישראל.
  • בנקז (2009) סרט קצר עלילתי (תסריטאית, במאית ומפיקה) הוקרן במסגרת פסטיבל ניו-יורק לקולנוע עצמאי בינ"ל.
  • שגר אותי לחלל, סשה! (2016) - סרט באורך מלא עלילתי (תסריטאית, במאית ומפיקה).[20][21][22][23] (סיכום ביקורות על הסרט "שגר אותי לחלל, סשה!") .[24]

אמנות פלסטית – תערוכות צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזמנה לתערוכה "אנורקסיה אהובתי"

אורין הציגה בשלל תערוכות יחיד וקבוצתיות[25] ביניהן:

אורין עבדה כצלמת עיתונות, צילמה צילומים מגזינים עבור מוסף "הארץ", צילומי חדשות עבור "הארץ", ynet ומקומוני "ידיעות תקשורת" לרבות צילומי ספורט, תרבות, אופנה, פוליטיקה, משפט ועוד. לאחר מכן עבדה כצלמת אמנותית בפרויקטים אישיים ועבור הצגות תיאטרון וספרים. לדוגמה, צילמה את הכריכה של הספר "האדמה היא מרחק" מאת ענת שרון ועבור ההצגה "מכתבים לאורפיאוס" שהבססה עליו.

גלריית צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת מטר. צילום: גנית אורין, עיצוב העטיפה: נורית וינד קדרון
כריכת הספר "ארוחה משפחתית"
  • "תותה כבר חתולה גדולה" (ספר ילדים), הוצאת נורד, 2005.[27][28][29][30]
  • "לא רוצה לצאת!" (ספר ילדים), הוצאה עצמית, 2007.
  • "נבי וגיבורת השזיפים" (ספר ילדים), כתיבה: נגה אורין, איורים: גנית אורין, 2014[31].
  • "הנוקמות של שלוותא" (ספר למבוגרים), הוצאת אינדיבוק, 2014.[32] אסופת תסריטים סיפורים קצרים.
  • "גנית אורין: פורטפוליו 2016" (ספר צילומים), הוצאה עצמית, 2016.
  • "ארוחה משפחתית" (רומן למבוגרים), הוצאת מטר, 2021.[33]
  • "העובר שחזר מן הכפור" (רומן גרפי), הוצאת שינגה 2022[34]

הספר "ארוחה משפחתית" זכה להד תקשורתי[35] מכיוון שהוא כולל רומן בין יהודיה לערבי, המבוסס על סיפור אמיתי ומשווה את הישראליות למשפחה בהפרעה ואת מצב ערבי ישראל לדמנציה מבחירה כאמצעי הגנה.[36][37][38][39][40][41][42][43][44][45][46][47][48]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גנית אורין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גנית אוריָן | מטר - מטר, באתר www.matarbooks.co.il
  2. ^ שתי תלמידות "טיילו" בתוך שטח לבנון, באתר ynet
  3. ^ ShaiNoga productions, באתר ShaiNoga productions
  4. ^ מפתח התקציב - הקרן הגלילית לקולנוע ולטלוויזיה (ע"ר) (עמותה), באתר מפתח התקציב
  5. ^ לקטורים שהועסקו על ידי הקרן בתחום הקולנוע בשנים 2020-2018
  6. ^ Ganit Orian, Ganit Orian, באתר America-Israel Cultural Foundation (בAmerican English)
  7. ^ ביקורות סרטים וספרים מאת גנית אורין
  8. ^ הצלחה בינלאומית ליוצרים ישראלים בפסטיבל סרטי המובייל בהונג-קונג, באתר סין, ‏2014-02-13
  9. ^ "בהכנה: סרט אנימציה עלילתי מלא על טיפולי הפריה". הארץ. נבדק ב-2021-11-10.
  10. ^ אורין, גנית (2011-04-07). "איך סרט נולד? כמו תינוק". Ynet. נבדק ב-2021-11-10.
  11. ^ 'העובר שחזר מהכפור': יומן הפקה ראשוני של פיצ'ר ישראלי, באתר 'העובר שחזר מהכפור'
  12. ^ 6268275, תכנית אפריל סינמטק תל אביב, באתר Issuu (באנגלית)
  13. ^ סמדר זמיר, קולנוע של נשים בישראל - תמונת מצב, באתר גרסת הבמאית, ‏2019-08-30
  14. ^ שגר אותי לחלל, סשה!, באתר www.ishim.co.il
  15. ^ קולנוע - 11 במאיות מתמודדות על פרס אופיר, באתר www.habama.co.il
  16. ^ קולנוע ישראלי, באתר ארכיסינמה
  17. ^ פעילויות לילדים, הצגות לילדים - שנת שיא בפרס אופיר, באתר www.habama.co.il
  18. ^ שגר אותי לחלל סשה!, באתר סריטה
  19. ^ Ganit Orian - YouTube, באתר www.youtube.com
  20. ^ פרסי אופיר 2014: רשימת המתמודדים הראשונית, באתר סריטה, ‏2014-05-08 (באנגלית)
  21. ^ שגר אותי לחלל, סשה!, באתר ספר הקולנוע הישראלי, ‏2017-12-24
  22. ^ מאמר סרטים ישראלים שבויימו על ידי נשים
  23. ^ גנית אורין, באתר ספר הקולנוע הישראלי, ‏2017-12-24
  24. ^ Barry the embryo strikes back - "שגר אותי לחלל, סשה!" | פייסבוק, באתר www.facebook.com
  25. ^ "אלכוהול 2008". הארץ. נבדק ב-2021-10-21.
  26. ^ מרב מנוח, תערוכות לסוף השבוע, דימויים של בובות בזמן לאמנות, צבע וקו במצפה עזריאלי, תערוכה על אנורקסיה בבית האמנים, nrg מקור ראשון, 10 ביוני 2010
  27. ^ מכון נורד, תותה כבר חתולה גדולה - ספר ילדים | מכון נורד, ‏1970-01-01
  28. ^ תותה כבר חתולה גדולה, ספר בהוצאת נורד
  29. ^ פסיכולוגיה עברית, תותה כבר חתולה גדולה / צילמה וכתבה: גנית אורין, באתר יריד פסיכולוגיה עברית
  30. ^ תותה כבר חתולה גדולה - גנית אורין
  31. ^ נבי וגיבורת השזיפים - נגה אורין, באתר www.e-vrit.co.il
  32. ^ ספרי גנית אורין - הוצאה עצמית | אינדיבוק - ספרים דיגיטליים להורדה בעברית, באתר indiebook.co.il
  33. ^ ארוחה משפחתית - מטר, באתר www.matarbooks.co.il
  34. ^ גנית אורין, באתר www.e-vrit.co.il
  35. ^ סקירות וביקורות בתקשורת, באתר סקירות וביקורות בתקשורת
  36. ^ רדיו צפון 104.5FM - זהר צפוני עם גבי זהר, באתר 1045fm.maariv.co.il
  37. ^ צ'או איטליה ופרופ' ענת לבנשטיין – מתוך ההסכת (פודקאסט) "60 החדש" | כאן, נבדק ב-2021-11-10
  38. ^ 100 שנים ל"מאמר לוגי פילוסופי" – מתוך ההסכת (פודקאסט) "מה שכרוך" | כאן, נבדק ב-2021-11-10
  39. ^ ליאת רגב עם מעבירים לראשון - 09.10.21 להאזנה אונליין | כאן, נבדק ב-2021-11-10
  40. ^ התכניות לבקשתך, באתר ערוץ ארץ הגולן (באנגלית)
  41. ^ 'ארוחה משפחתית' מאת: גנית אורין .עורכת: תמי לבנת מלכה.הוצאת 'מטר'. כתבה: רונית קיטאי. צילום: עצמי - רינונים, באתר www.rinunim.co.il
  42. ^ ביקורת ספרותית על ארוחה משפחתית מאת גנית אורין (איה ), באתר סימניה
  43. ^ מרלין-רוזנצוייג, אורית (2021-09-24). "התאהבה בשליח ערבי הצעיר ממנה ב-21 שנה: "בהתחלה הייתי גזענית כלפיו"". Ynet. נבדק ב-2021-11-10.
  44. ^ PressReader.com - Digital Newspaper & Magazine Subscriptions, באתר www.pressreader.com
  45. ^ גנית אורין, באתר www.e-vrit.co.il
  46. ^ סקירה בקבוצה של מוסף הארץ בפייסבוק
  47. ^ סקירה של הסופר והמוסיקאי יובל ליבליך
  48. ^ סקירה באתר סלונה