לדלג לתוכן

גני באבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גני באבור
باغ بابر
הגנים והעיר קאבול ברקע
הגנים והעיר קאבול ברקע
הגנים והעיר קאבול ברקע
מידע כללי
סוג קבר, גן עצים
מיקום קאבול
מדינה אפגניסטןאפגניסטן אפגניסטן
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1528–1638 (כ־110 שנה)
תאריך פתיחה רשמי 1638 עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר באבור
סגנון אדריכלי אדריכלות מוגולית
מידות
גובה מעל פני הים 1,816 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 34°30′11″N 69°09′36″E / 34.503°N 69.16°E / 34.503; 69.16
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גני בָּאָבוּרפרסית: باغ بابر) הנמצאים בקאבול, בירת אפגניסטן, הם פארק היסטורי המשמש למקום קבורתו של באבור, אבי האימפריה המוגולית. לפי ספר זיכרונותיו של באבור, באבורנאמה, באבור עצמו קרא לתחילת בניית הגנים בשנת 1528 אשר עוד בשנות שלטון יורשיו שימשו חשובים ומרכזיים למען מורשתו ושימור דמותו.

הגן הוצב כסדרה של 15 טרסות מדורגות על צלע גבעה בדרום מערב קאבול. צירו מצביע לעבר מכה. קברו של באבור ממוקם על הטרסה הארבע עשרה והיה מוקף במקור במסך שיש לבן. אף על פי שהמסך נהרס במלחמה ובוונדליזם במאה ה-20 (מלחמת אפגניסטן ועוד), הוא נבנה מחדש בין השנים 20022006.

קברו של באבור

על הטרסה ה-13 (מתחת לבאבור), בנה שאה ג'האן מסגד קטן בשנים 16451646. הוא גם בנה מחדש את תעלות המים הזורמות בציר המרכזי של הגן, והוסיף שוק בבסיס הגן. ברמה החמש עשרה נקברה בתו של באבור, רוקאיה סולטאן בגום (נפטרה ב-1626), בקבר עם מסך ג'אלי משיש.

במאה ה-17 חלו שינויים גדולים בגן. החל משנת 1642, רעידת אדמה פגעה בקירות הגן ובמסגד של שאה ג'האן. בשנות השמונים של המאה ה-17 שיפץ השליט המקומי אמיר עבדול-רחמן חאן את הגנים בסגנון שהשפיע יותר על הטעמים האירופיים מאשר על האדריכלות המוגולית. הוא הוסיף ביתן מרכזי ומגורים גדולים, הידועים בשם ארמון המלכה, עבור אשתו של באבור ביבי חלימה.

הגן הוסב לגן ציבורי בתקופת שלטונו של נאדיר שאה בשנות ה-30 של המאה ה-18 עם בניית בריכות, מאגרים וגני פרחים במורד הציר המרכזי של הנוף. לבסוף, בריכת שחייה וחממה מודרניים הוקמו בשנות ה-80 של המאה ה-20.

לוחמה בין פלגים מתחרים בקאבול היוותה איום רציני החל משנת 1992 בפעולות המלחמה של הטליבאן. הלחימה באזור גרמה לשריפה שהרסה את ארמון המלכה, והמסגד נפגע קשות. משאבות השקיה נגנבו והעצים שנותרו נחתכו לעצי הסקה. גרוע מכך, מוקשים ואמצעי לחימה לא מפוצצים הפכו את הגן לשטח הפקר מסוכן.

בשנת 2011 בוצעו פעולות להחזיר את הגן לתקנו ולהסדיר את המקום, כמו גם להוציא את כלל המוקשים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גני באבור בוויקישיתוף