גני בוצ'ארט

גני בוצ'ארט
Butchart Gardens
מיקום Central Saanich, קנדהקנדהקנדה
כתובת 800 Benvenuto Avenue, Brentwood Bay, BC V8M 1J8 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1904–הווה (כ־120 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 22 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°33′55″N 123°28′10″W / 48.565277777778°N 123.46944444444°W / 48.565277777778; -123.46944444444
https://fr.butchartgardens.com/ האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הגן המשוקע

גני בוצ'ארטאנגלית: Butchart Gardens) הם קבוצת גנים בוטניים הממוקמים במפרץ ברנטווד (ליד העיר ויקטוריה) שבאי ונקובר, בקולומביה הבריטית, קנדה. הגנים נקבעו כאתר היסטורי לאומי של קנדה, ומבקרים בהם למעלה ממיליון מבקרים בשנה.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה לגני בוצ'ארט
הגן האיטלקי
מזרקת דגי החדקן

רוברט פים בוצ'ארט (1856–1943) החל בייצור צמנט פורטלנד בשנת 1888 ליד עיר הולדתו, אוון סאונד(אנ') שבפרובינציית אונטריו, קנדה. הוא ואשתו, ג'ני בוצ'ארט (1866–1950), עברו לחוף המערבי של קנדה בזכות העושר במרבצי אבן גיר הדרושים לייצור צמנט פורטלנד.

בשנת 1904, הקימו את ביתם ליד מחצבת אבן הגיר בטוד אינלט (Tod Inlet) שבסניץ' פנינסולה (Saanich Peninsula) באי ונקובר.[2]

בשנת 1907, הגיע לוויקטוריה, לבקשת בנו, מעצב הגנים בן ה-65, איזברו קישידה מיוקוהמה, כדי לתכנן ולבנות גן תה לפארק אסקווימלט גורג'. הגן הפך פופולרי מאוד ובעקבות כך, כמה אזרחים קנדיים עשירים, ביניהם ג'ני בוצ'ארט, הזמינו גנים יפנים מקישידה לאחוזותיהם. בשנת 1912 חזר קישידה ליפן.

בשנת 1909, כאשר לא ניתן היה להפיק עוד אבן גיר מהמחצבה, החלה ג'ני בוצ'ארט בעבודות להפיכת בור המחצבה לגן משוקע ואלו הושלמו בשנת 1921. הם כינו את ביתם "Benvenuto" ("ברוכים הבאים" באיטלקית) והחלו לקבל מבקרים לגנים שלהם. בשנת 1926, החליפו את מגרשי הטניס שלהם בגן איטלקי וב-1929 החליפו את גן הירק שלהם בגן ורדים גדול שעיצב באטלר סטורטוואנט מסיאטל. סמואל מקלור, שהיה יועץ לגני בוצ'ארט, שיקף את האסתטיקה של תנועת האמנויות והאומנויות האנגלית.

ב-1939, ניתנו הגנים לנכדם, איאן רוס (1918–1997), ביום הולדתו ה-21. רוס היה מעורב בפעולות ובקידום הגנים עד מותו, 58 שנים מאוחר יותר.

ב-1953, הונחו קילומטרים של חיווט חשמלי תת-קרקעי כדי לספק תאורה, לציון יום השנה ה-50 של הגנים. ב-1964, הותקנה "מזרקת רוס" הדינמית במאגר התחתון לציון יום השנה ה-60 של הגנים. בשנת 2004, לכבוד יום השנה ה-100 לגנים, הותקנו שני עמודי טוטם בגובה של 9.1 מטרים והם נקבעו כאתר היסטורי לאומי של קנדה.

הבעלות על הגנים נותרה של משפחת בוצ'ארט וכיום, הבעלים והמנהלת (מאז 2001) היא הנינה, רובין לי קלרק.[3]

בשנת 1982 שימשו גני בוצ'ארט כהשראה לגנים בביתן הקנדי שנפתח במרכז אפקוט שבאורלנדו, פלורידה.

בדצמבר 2009 נפתחו ביתן הילדים והקרוסלה. עיצוב הגנים כולל שלושים בעלי חיים החל מדובים, סוסים, יענים, זברות, ועוד. העיצובים נבחרו על ידי הבעלים, בייעוץ עם אמן מצפון קרוליינה. בגנים קיימים גם שתי מרכבות המסוגלות להסיע נכים ברחבי האתר.

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שגברת בוצ'ארט אספה וטיפחה צמחים, מר בוצ'ארט אסף ציפורי נוי מכל העולם, כולל תוכים בביתו, ברווזים באגם הכוכב וטווסים במדשאה הקדמית. הוא בנה כמה בתי ציפורים בגנים ואימן יונים בשטחו.

פסלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגנים מוצגים כמה פסלי ברונזה: האחד, של חזיר בר, שנרכש בטיול באזור הים התיכון בשנת 1973. הפסל נוצק בפירנצה על ידי בסדנא של פרדיננדו מרינלי. פסל זה הוא העתק של פסל יצוק ברונזה משנת 1620 שהוכן על ידי פייטרו טאקה. הפסל נקרא "טאקה" כאות כבוד לפסל המקורי. חוטמו של הפסל מבריק מן המבקרים הרבים הנוהנגים לשפשף אותו מתוך אמונה למזל. האחר, סמוך לבית המגורים, של חמור וסייח שהוכן בידי סיריו טופנרי. פסל מזרקה של שלושה דגי חדקן, שבוצע אף הוא בידי סיריו טופנרי, הנמצא ליד הגן היפני. פסל "מעגל היונים" שניתן על ידי אן-לי רוס לבעלה איאן בשנת 1991 כדי לציין את יום הנישואין ה-50 שלהם.

בידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים עברו התקיימו קונצרטים של סימפוניה אחת לשבוע במימונם של מר וגברת בוצ'ארט. אלה נערכו לעיתים קרובות עבור האורחים של המשפחה, אך מאוחר יותר משכו קהל גדול יותר. לאחרונה, בעונת הקיץ (יולי ואוגוסט) ובמהלך עונת החורף הם מספקים מגוון רחב של בידור מקומי, מג'אז למוזיקה קלאסית. כמו כן, "עשבים", להקה המורכבת מעובדי הגנים, מנגנת לפעמים במהלך עונת הקיץ. בשנת 1977, בנו של איאן רוס, כריסטופר (1944–2000), הציג מופעי זיקוקים המלווים במנגינות בערבי שבת. במהלך החורף, אורות ועיטורים עונתיים מעטרים את הגנים יחד עם מגרש החלקה על הקרח בכיכר ווטרוויל.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גני בוצ'ארט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Butchart Gardens. Canadian Register of Historic Places. Retrieved 24 October 2011.
  2. ^ Smith, Rollin (1998). The Aeolian pipe organ and its music. Richmond VA USA: The Organ Historical Society. p. 363. ISBN 0-913499-16-1.
  3. ^ Koch, Jessica (2008-01-30). "Generosity blooms at Butchart Gardens". Saanich News: A34.