גסטון ז'וליה

גסטון ז'וליה
Gaston Julia

גסטון ז'וליה (מימין) וגוסטב הרגלוץ
לידה	3 בפברואר 1893 סידי בל-עבאס, אלג'יריה
פטירה	19 במרץ 1978 (בגיל 85) הרובע השביעי של פריז, פריז, צרפת
שם לידה	Gaston Maurice Julia
ענף מדעי	dynamical systems theory
מקום לימודים	תיכון ז'אנסון-דה-סאי (1911) אקול נורמל סופרייר (1914) הפקולטה למדעים של פריז (1917)
מנחה לדוקטורט	Marie Georges Humbert, אמיל פיקאר
מוסדות	אקול פוליטקניק (1919–1937) אקול נורמל סופרייר (1919–1922) אקול פוליטקניק (1937–1941) קולז' דה פראנס (1917–1918) הפקולטה למדעים של פריז (1920–1937) הפקולטה למדעים של פריז (1941–1964)
תלמידי דוקטורט	קלוד שבלה, Jacques Dixmier, ברנארד שארל
פרסים והוקרה	קצין גבוה בלגיון הכבוד (1950) פרס בורדין (1917) Prix Francoeur (1926) פרס פונסלה (1928) הרצאת פקו (1919) אביר בלגיון הכבוד (2 בפברואר 1915) מפקד במסדר הדקל האקדמי (1959) הפרס הגדול במדעים מתמטיים (1918) Petit d'Ormoy, Carriere, Thebault Award (1931)
צאצאים	Marc Julia, Sylvestre Julia

גסטון מוריס ז'וליה (בצרפתית: Gaston Julia ‏ 3 בפברואר 1893 - 19 במרץ 1978) היה מתמטיקאי צרפתי שבמאמר מ-1918 הציג לראשונה את קבוצת ז'וליה הקרויה על שמו. רעיונותיו פותחו מאוחר יותר בידי בנואה מנדלברוט שביסס עליהם את מושג הפרקטל - מאבני היסוד של תורת הכאוס.

קורות חיים

ז'וליה נולד בעיר סידי בל-עבאס שבאלג'יריה, שמיום הקמתה שימשה את הצרפתים כמרכז שלטוני במדינה. ציוניו הגבוהים אפשרו לו ללמוד באקול פוליטקניק בפריז, והוא אכן החל ללמוד שם ב-1914, אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 הוא גויס ונשלח לחזית. בינואר 1915 הוא נפצע באופן חמור בפניו, וכתוצאה מהפציעה איבד את אפו. למרות ניתוחים חוזרים ונשנים, לא עלה ביד הרופאים לשחזר את אפו, וז'וליה נאלץ להסתובב עד סוף ימיו עם מסכת עור במקום אף. במהלך אשפוזו הממושך התיידד ז'וליה עם מריאן שוסון, אחת האחיות בצוות הרפואי (וביתו של המלחין הצרפתי ארנסט שוסון), והשניים נישאו.

ז'וליה המשיך במחקריו המתמטיים בתחום החזרור של פונקציות רציונליות, וב-1918 פרסם מאמר בז'ורנל למתמטיקה טהורה ושימושיה, בו הציג את הרעיון של איטרציות בפונקציות רציונליות. פייר פאטו, מהחוקרים הבולטים בתחום זה באותה העת, הכיר בחשיבותו של המאמר, ובעקבות המלצתו הוענק לז'וליה הגרנד-פרי באותה שנה. על אף שהמאמר הכה גלים בקהילה המתמטית, נראה כי איש לא הכיר אז בחשיבותן של איטרציות בפונקציות רציונליות. היה זה בנואה מנדלברוט ופרסומיו בשנות השבעים שהצליחו להחיות את הנושא.

ב-1919 הצטרף ז'וליה לצוות ההוראה של האקול פוליטקניק כמתרגל בקורס של ז'אק אדמר, ומאוחר יותר הפך למרצה - משרה ששמר עד פרישתו ב-1965. במהלך תקופה זו התקבל גם כמרצה בסורבון, וכן קיבל פרסים אקדמיים רבים, בהם פרס האקדמיה הצרפתית למדעים ב-1934.

ראו גם

• בנואה מנדלברוט
• קבוצת מנדלברוט

קישורים חיצוניים

• גסטון ז'וליה, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• גסטון ז'וליה, באתר MacTutor (באנגלית)
• גסטון ז'וליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)