גספר בוהין

גספר בוהין
Gaspard Bauhin
לידה	17 בינואר 1560; בזל, הקונפדרציה השווייצרית הישנה
פטירה	5 בדצמבר 1624 (בגיל 64); בזל, הקונפדרציה השווייצרית הישנה
ענף מדעי	בוטניקה, אנטומיה, רפואה
מקום מגורים	שווייץ, גרמניה, צרפת
מקום לימודים	אוניברסיטת בזל; אוניברסיטת פדובה; הפקולטה לרפואה של מונפלייה ;
מוסדות	אוניברסיטת בזל
פרסים והוקרה	הסוג בוהיניה
	www.bauhin.ch

גספר בוהין (נקרא גם קספר בוהין; בצרפתית: Gaspard Bauhin, או Caspar Bauhin)‏; 17 בדצמבר 1560 – 5 בדצמבר 1624) הוא בוטנאי שווייצרי, הנודע בעיקר בחיבורו Pinax theatri botanici – "תצוגת צמחים מאוירת", שראה אור ב-1596. בספר זה הוענקו שמות לצמחים בשיטה דומה להמיון של קארולוס ליניאוס.

גספר הוא תלמידו של הרופא האיטלקי הנודע ג'ירולמו מרקוריאל. גספר עסק גם בנומנקלטורה של אנטומיה. גספר הוא בנו של הרופא ז'אן בוהין ואחיו של הבוטנאי יוהאן בוהין.

הסוג בוהיניה ממשפחת הכליליים נקרא כך לכבוד האחים בוהין, על ידי קארולוס ליניאוס.

קורות חייו

יוהאן וגספר בוהין הם בניו של ז'אן בוהין (1511–1582), רופא צרפתי שנאלץ לעזוב את מולדתו לאחר שהמיר את אמונתו מהזרם הקתולי לזרם הפרוטסטנטי בנצרות. גספר נולד בבזל שבשווייץ, ולמד רפואה במקומות שונים כדוגמת פדובה, מונפלייה וגרמניה. עם חזרתו לבזל, הוא קיבל תואר דוקטור, והרצה בתחומי הבוטניקה והאנטומיה. בשנת 1582 הוא מונה כפרופסור ליוונית, וב-1588 ליושב ראש הקתדרה לבוטניקה ואנטומיה. לאחר מכן הוא כיהן כרופא העיר, פרופסור לרפואה, רקטור האוניברסיטה ולדקאן הפקולטה.

Pinax theatri botanici

חיבורו Pinax theatri botanici, בעברית: "תצוגת צמחים מאוירת", נחשב לאבן דרך של ממש בהיסטוריה של הבוטניקה. ספר זה, שראה אור ב-1596, מתאר כ-6,000 מיני צמחים, ומסווג אותם לקבוצות שונות. החלוקה הייתה נאמנה לשיטה המסורתית לסיווג הצמחים לקבוצות תפקודיות כגון עצים, שיחים, עשבים, צמחי תבלין. מספר קבוצות תוארו בצורה שאנו מכירים כיום, לחלוקה למשפחות, כדוגמת דגניים ופרפרניים. את ההתקדמות המשמעותית בתחום הזה יעשה הצרפתי אנטואן-לורן דה ז'יסייה, כמאתיים שנה אחריו.

החידוש העיקרי בחיבור זה הוא בחלוקה לסוגים ומינים במתכונת הדומה לזו שנמצאת בשימוש כיום. שמות רבים שהציג בוהין בספרו אומצו על ידי לינאוס, ונמצאים בשימוש גם כיום. בעוד שבתקופתו של בוהין, מיני צמחים תוארו במספר מילים, ואף במשפט, צמצם בוהין את התיאור ככל שניתן, לעיתים עד כדי מילה אחת, ובכך קיים דמיון בין לשיטה שאימץ לינאוס לאחר מכן. השמות שהציג בוהין הם שמות תיאוריים, שמטרתם לעזור בזיהוי הצמח. בכך הם שונים מהשמות של לינאוס, שבחלקם הגדול הם שרירותיים- כדוגמת שמות צמחים שנקראו לכבוד שמות אישים.

חיבורים נוספים

פרט ל-Pinax theatri botanici, תכנן בוהין לפרסם עבודה בוטנית מקיפה נוספת, בשם Theatrum Botanicum. בוהין סיים 3 מבין 12 החלקים שתכנן לחיבור זה. רק חלק אחד פורסם, בשנת 1658.

כמו כן תיאר בוהין את הצמחים בסביבות בזל, וערך והוסיף על עבודתו של הבוטנאי האיטלקי פיאטרו אנדריאה מטיולי (שעל שמו נקרא הסוג מנתור בלטינית). עבודתו העיקרית של בוהין בתחום האנטומיה היא Theatrum Anatomicum infinitis locis auctum, ופורסמה בשנת 1952.

Animadversiones in historiam generalem plantarum, 1601

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גספר בוהין בוויקישיתוף

צפייה ב-Pinax theatri botanici ברשת
צפייה בכתביו של בוהין באיכות גבוהה
גספר בוהין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)