לדלג לתוכן

גף סיורי ים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גף סיורי ים (גס"י)
סמל היחידה עד לשנת 2017[1]
סמל היחידה עד לשנת 2017[1]
The First to Sea[2]
פרטים
כינוי גס"י
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל הים הישראלי
בסיס האם בסיס חצור
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1 בדצמבר 1976 – הווה (47 שנים)
נתוני היחידה
ייעוד בניית תמונה ימית ומשימות ימיות
כלי טיס הרון 1 ("שובל ים")
כלי טיס בעבר סי-סקאן ("שחף")
דורניר Do-28 ("עגור") (אנ')
פיקוד
דרגת המפקד רב-סרן (ים)  רב-סרן

גף סיורי ים (גס"י) היא יחידה הפועלת תחת יחידת השליטה הימית וממוקמת בטייסת 200 בבסיס חצור. היחידה מפעילה מערכות שמורכבות על כטמ"מ מסוג הרון 1 ("שובל ים") מבסיס חצור, ובנוסף מפעילה מערכות על פלטפורמות אוויר נוספות. ייעוד היחידה הוא בניית תמונה ימית ומשימות ימיות באמצעות פלטפורמות אוויריות. מפקד היחידה הוא חובל בדרגת רס"ן.

לאחר חדירות מחבלים מן הים בשנות ה-70 של המאה ה-20, ובהם הפיגוע בנהריה ב-1974 והפיגוע במלון סבוי בשנת 1975 שבו נרצחו 8 אזרחים ו-3 חיילים, הוחלט בחיל הים לנקוט בצעדים משמעותיים בכדי לְעַבּוֹת את יכולת ההגנה מפני פעילות חבלנית מן הים. אחת ההחלטות הייתה הקמת יחידת סיור אווירי שתעבה את מערך השליטה הימית בפעילות הביטחון השוטף, תתן זיהוי ראשוני של פעילות חבלנית עוינת מן הים ותכווין את הכוחות הימיים להשמדתו.

הרון-1 "שובל ים" של חיל האוויר הישראלי

גף סיורי ים הוקם ב-1 בדצמבר 1976.

עוד בטרם הקמת הגף, וגם לאחריו ביצעו מטוסי דורניר Do-28 ("עגור") (אנ') של טייסת 100, סיורי ים בטווחים קצרים מחופי מדינת ישראל. סיורים אלו יצאו מבסיס שדה דוב ובסיס הטכני בחיפה. על כל מטוס היו שני "סיירי ים" אוויריים של יחידת השליטה הימית.

מטוס ה"שחף" של חיל האוויר הישראלי
מבט תחתי של ה"שחף". ניתן לראות את חרטום המטוס המיוחד, דמוי חוטם הפלטיפוס, שהותאם לנשיאת מכ"ם ימי

בשנת 1976 נקלטו מטוסי וסטווינד לצורך מתן מענה ייעודי למשימת סיורי הים. חיל הים רכש את המטוסים מתוצרת התעשייה האווירית, שעברו שינוי והתאמה לסיורי ים, עם הוספת מערכות גילוי. מטוסים אלו נקראו "סי-סקאן" וכונו בחיל האוויר "שחף".

בגרסה הראשונה של המטוס (WW1123) שהופעלה למטרות סיור ים, טרם הותקן במטוס מכ"ם ייעודי לסיור ימי, אלא נעשה שימוש במכ"ם מז"א מתוצרת Bendix והותקן בתא צג נוסף לשימוש הנווט וקצין הסיור. גם מערכת תצפית לא הותקנה עדיין ולפיכך בוצעה תצפית עין במשקפות. הניווט נעשה באמצעות מקלטי VOR/DME ובניווט DR מחוץ לטווח הקליטה. ההסבה של המטוסים לתצורת Sea Scan שבוצעה במדורג כלל התקנת מערכת מכ"ם Litton AN/APS 504 בראדום מוגדל באף המטוס, מערכת תצפית FLIR על מעלית בגחון ומערכת ניווט Omega/VLF שכן מערכות GPS עדיין לא היו זמינות באותה תקופה. במסגרת הסבת המטוסים (מספרי יצרן 152,185 ו-186) הותקנו בהם מנועי מניפת סילון של דגם WW1124 במקום מנועי טורבו סילון הישנים.

מטוסים אלו הוטמעו בטייסת 120 בבסיס לוד והופעלו על ידי טייסים מחיל האוויר ואנשי צוות מחיל הים. הפיקוד על הגף ומשימותיו ניתנו בידי שייטת ספינות הטילים, בפיקוד ישיר של סגן מפקד שייטת 3. מטוסי השחף היו בעלי יכולות זיהוי ממרחק, דבר שסייע למשימות הבט"ש (ביטחון שוטף) הימי וההגנה על חופי המדינה. יכולות אלו התאפשרו על ידי צפייה באמצעות מצלמות, תצפית מחלונות ויכולות גילוי באמצעות מכ"ם ימי.

מטוסי השחף הופעלו על ידי שבעה אנשי צוות – 3 אנשי צוות אוויר: קברניט, טייס משנה ונווט אווירי מחיל האוויר; 4 אנשי משימת סיור: מפקד משימה ושלושה חיילים מחיל הים. מפקד המשימה היה קצין מחיל הים בוגר קורס חובלים או קורס קציני שליטה בחיל הים.

יחידת גף סיורי ים הייתה חלוצה בשילוב נשים, בוגרות קורס מוכ"מת חוף (כיום נקרא בקרית שליטה) בתפקיד סייר אוויר, וקצינות בוגרות קורס חובלות בתפקיד סגן מפקד היחידה וקצינות סיור ומי"ק. שני מחזורים של קצינות עברו בשנות השבעים הכשרה מיוחדת בבית הספר לחובלים והוסמכו לשרת על כלי שיט לא קרביים, רק לאחר שנים רבות נפתח קורס חובלים לנשים.

הגברים ששירתו ביחידה היו בוגרי קורס מוכ"מ ימי וחלקם שירת בספינות הטילים לפני שהגיעו ליחידה. בשנים הראשונות היו כל קציני הסיור והמי"ק בוגרי קורס חובלים בסדיר ובמילואים, ובהמשך הוסמכו גם בוגרי קורס קציני שליטה לתפקיד קצין סיור ומי"ק ושימשו סגן מפקד היחידה.

בשנת 2001 עברו מטוסי השחף השבחה שכללה הוספת מערכות מתקדמות.

בשנת 2008, כחלק מהמגמה הכלל צהלית של העברת בסיסים מהמרכז לנגב ובעקבותיה סגירת בח"א 27, הועברה גם טייסת 120 לבסיס נבטים, ויחד איתה הועבר גף סיורי ים.

בשנת 2009 הוחלט על מעבר הדרגתי של גף סיורי ים לפלטפורמטת הכטמ"ם – הרון 1 ("שובל") מתוצרת התעשייה האווירית נבחר ועבר התאמה למשימות סיורי ים. כחלק מהשינוי, הותקן בו מכ"ם ימי ועל כן קיבל את הכינוי "שובל ים". שנתיים לאחר מכן, בשנת 2011, נכנס "שובל הים" לשימוש מבצעי במסגרת טייסת 200.

בשנת 2014 עברה היחידה להיות תחת פלגה 34 בשייטת ספינות הטילים.

בשנים 2011 עד 2016 פעל גף סיורי ים משני בסיסים – מבסיס פלמחים, בסיסה הקודם של טייסת 200, באמצעות השובל ומבסיס נבטים, שבו טייסת 120, באמצעות מטוסי ה"שחף".

בתחילת ינואר 2017 הוצא ה"שחף" משירות מבצעי.[3]

בשנת 2019 עברה היחידה להיות תחת יחידת השליטה הימית.

בעקבות שינוי במבנה הארגוני של חיל האוויר בינואר 2023 עברה טייסת 200, בתוכה גף סיורי ים, לבסיס חצור.

היחידה פועלת בשיתוף פעולה עם טייסות וגורמי חיל האוויר נוספים. ביניהם: טייסת 103, טייסת 131, ינ"ט ועוד.

החיילים ביחידה הנקראים "סיירי ים", עוברים הכשרת יסוד כלוחמים ימיים במגמת בקרי שו"ב (שליטה ובקרה) בבה"ד חיל הים ולאחר מכן המשך הכשרה בהגעה ליחידה. קציני הסיור ביחידה הם קציני חוף בחיל הים, המגיעים מקורס קשל״טים (קציני שליטה). צוות המשימה מורכב משני מפעילי כטמ״מ מחיל האוויר ושלושה אנשי צוות מחיל הים, הכוללים קצין סיור ושני סיירי ים מהיחידה.

מפקדי הגף לדורותיהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפקד תקופה הערות
אורן קרני 1976–1978 פיקד על אח"י קוממיות
אלי רונן 1978–1979 השתחרר בדרגת אל"ם, שימוש כיו"ר מקורות
יוסי פלדמן 1979–1980 פיקד על אח"י מזנק
נועם הופרט 1980–1981 שימש כמנכ"ל "גרופיט"
שלמה כהן 1981–1982 תת-אלוף (במיל') שימש כנספח הימי בוושינגטון וכמפקד מספן כוח אדם
עמית פלד 1982–1984
פיני פלטנר 1984–1985
שרון קינסברג 1985–1986
עידן בהט 1986–1989
ארז בר און (יצחייק) 1989–1992 הגיע לדרגת סא"ל, היה אמון על המעבר לפלטפורמת השובל
עדי גרוסבך 1992–1993 פיקד על פלגה 914
אמיר רובינשטיין 1993–1994 הגיע לדרגת סא"ל
ניב כהן 1994–1996
עידו גילדור 1996–1998 פיקד על אח"י קשת
אמיר רובינשטיין 1998–2000 קדנציה שנייה כמפקד גס"י
גל רביב 2000–2001 שימש כמפקד אח"י חץ
אלי סוחוליצקי 2001–2003 תא"ל, מפקד בסיס חיפה
תומר חמם 2003–2005
אלדד בורוכוביץ' 2005–2009 אל"ם, מפקד שייטת ספינות הטילים. פיקד על היחידה במעבר לבסיס נבטים
איציק וולטר 2009–2011
דור דבירי 2011–2012 פיקד על אח"י קשת
יועד תורן 2012–2013 פיקד על פלגה 915
עודד שטיינברגר 2013–2015 מפקד יחידת המילואים של הגף
מתן סעאת 2015–2017 פיקד על היחידה במעבר המלא לפלטפורמת הכטמ"ם והמעבר לבסיס פלמחים
גיא קפלן 2017–2019
אופיר ברטוב 2019–2021 מפקד אח"י רומח
עומר קמינסקי 2021-2023 מפקד אח"י קשת
רס"ן ר. 2023–2024 פיקד על היחידה במעבר לבסיס חצור
רס"ן ע. 2024–

סמלי וסיכות הגף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הסמל משלב 4 אלמנטים על רקע תכלת המוקף בטבעת זהובה (צבע הזהב מאפיין רבים מסמלי חיל הים): (1) שושנת הרוחות המתייחסת לייעוד הגף כמכווין כוחות ימיים. (2) מטוס סי-סקאן ("שחף"). (3) סטי"ל על כנפי המטוס. (4) טיל ימי מסוג "גבריאל" על גוף המטוס.
  2. ^ המוטו הוא משחק מילים באנגלית וכפל משמעות. במשמעותו הראשונה הוא "הראשון לים". במשמעותו השנייה, המילה Sea נהגית כמו המילה See שמשמעותה לראות, ולכן כשהמוטו נאמר באנגלית, משמעותו גם "הראשון לראות", משמעות שגם היא מתייחסת לאופי היחידה.
  3. ^ ה"שחף" יוצא משירות מבצעי, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 בינואר 2017.