גפי אמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גפי אמיר
אין תמונה חופשית
לידה 1966 (בת 55 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאית, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גפי (גפנה) אמיר שגב (נולדה ב-29 ביוני 1966) היא סופרת ופובליציסטית ישראלית.

פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיר החלה לפרסם ב-1987, ופרסמה שלושה רומנים בזה אחר זה. כמו כן פרסמה קובצי סיפורים, ביניהם: "עד גיל 21 תגיע לירח" ו"ד"ש מנעורייך"[1]. הפרוזה הקצרה של אמיר זכתה לביקורת צוננת בתחילה. אמיר נחשבת לחלק מהזרם הפרוזאי הלא-מוצהר של כותבי השפה הרזה הישראליים, עמם נמנים גם הסופרים עוזי וייל, אתגר קרת, ואורלי קסטל-בלום. בסיפוריה הקצרים מופיעות דמויות הכושלות להבקיע את מחסום השפה ונותרות כלואות במצוקתן - בדידות, היעדר אהבה, וחוסר יכולת להבין את הזולת ואת עצמן. אמיר עוסקת בשני קבציה גם ביחסים שבין אמהות ובנות[2].

בשנת 2005, שידרה זכיינית ערוץ 2 טלעד סרט שהפיקה על פי סיפור של אמיר בשם "מה אתה סח"[3].

עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיר החלה את דרכה בעיתונות ככתבת נוער במעריב לנוער ובבמחנה גדנ"ע. אחר כך הייתה מבקרת התרבות של השבועון "כותרת ראשית" וכתבה טור קבוע בעיתון ״העיר״ בשם "אמאל'ה"[4]. מסוף המאה העשרים עד שנת 2001 כתבה במוסף סוף-השבוע של "ידיעות אחרונות" מדור על אימהות ודינמיקות שבין הורים וילדים. בין השאר כתבה גם ביקורת טלוויזיה. משנת 2010 הייתה בעלת טור בעיתון לאישה. פוטרה מעבודתה בעיתון בשנת 2015[5]. מאז 2017 כותבת ביקורת ספרות בעיתון "הארץ".

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיר הייתה שותפה בכתיבת המחזה "זוגיות", שהציג מארג של סיפורים ישראליים על זוגיות במונטאז'[6]. המחזה הוצג בתיאטרון הבימה בשנת 2001[7].

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 התגרשה מעופר שגב.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עד כלות (רומן 1987)
  • לוצכים (רומן 1988)
  • טווסים על הגג (רומן 1992)
  • עד גיל 21 תגיע לירח (קובץ סיפורים 1997)
  • ד"ש מנעורייך (קובץ סיפורים 2001)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מירי פז, ‏קוליות שכזאת, באתר גלובס, 17 במאי 2001
  2. ^ רינה בן-שחרחבל על הטרנד, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2001
  3. ^ נילי ברקן, ‏הבורגנים חוזרים, באתר גלובס, 27 בינואר 2005
  4. ^ רן בנימיני, דנה לא לבד, באתר העין השביעית, 1 במרץ 2004
  5. ^ נתי טוקרעיתונאית "לאישה" תובעת: העורכת פיטרה אותי בגלל סכסוך בין בני הזוג, באתר TheMarker‏, 26 בינואר 2016
  6. ^ נילי ברקן, ‏לאוהבי ספרות צעירה וקצת צינית, באתר גלובס, 18 במרץ 2001
  7. ^ "זוגיות", באתר ארכיון תיאטרון הבימה