גראמן גאלפסטרים 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גראמן גאלפסטרים 1
Grumman Gulfstream I
גרסה של הגראמן גאלפסטרים 1 בשירות משמר החופים של ארצות הברית (1964)
גרסה של הגראמן גאלפסטרים 1 בשירות משמר החופים של ארצות הברית (1964)
מאפיינים כלליים
יצרן גראמן עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידות שיוצרו 200 עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמש ראשי Phoenix Air עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים 
אורך 19.43 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטת כנפיים 23.92 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
סייג רום 10,760 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מטוס גראמן גאלפסטרים של חברת אירואל תעופה ברישום ישראלי, חונה בנמל התעופה בן-גוריון בשנת 1995

הגראמן גאלפסטרים I‏ (Grumman Gulfstream I) הוא מטוס בעל שני מנועי טורבו-פרופ, מתוצרת גראמן. המטוס טס לראשונה ב-14 באוגוסט 1958. בסך הכל יוצרו כ-200 יחידות של המטוס. יורשו של המטוס, הוא הגראמן גאלפסטרים 2 שהחל לטוס ב-1966.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה רצתה החברה לייצור מטוס המבוסס על ה-C-1 טריידר שפותח על ידי חברת גראמן ב-1952, אולם לאחר מחקר הבינה החברה כי מטוס שכזה לא יימכר היטב, ועליהם לפתח מטוס חדש לחלוטין. ביוני 1957 תכנון המטוס הושלם, והחברה החלה במכירתו, תוך התאמה ללקוחות על-פי דרישתם.

גרסה מותאמת של המטוס תחת השם VC-4A יוצרה עבור משמר החופים של ארצות הברית, ויועדה עבור הטסת מפקדים עד שנות ה-80, לאחר מכן הוסב המטוס להטסת מטען וכחמ"ל עד ל-2001.

גרסה מוארכת של המטוס, G-159C, עם מקום ל-37 נוסעים שירתה מספר חברות תעופה, אולם רק 5 יחידות יוצרו מהמטוס.

נכון לאוגוסט 2006, 44 מטוסים מדגם הגראמן גאלפסטרים 1 עדיין בשירות, כש-13 מתוכם בשירות חברת פיניקס אייר הפועלת בג'ורג'יה, ארצות הברית.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת אירואל תעופה הישראלית חכרה 3 מטוסי גראמן גאלפסטרים 1, החל משנת 1993 ועד 1998, ששימשו עבור טיסות בקווים קצרים ופנים ארציים[1].

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורך - 19.43 מטר
  • מוטת כנפיים - 23.93 מטר
  • שטח כנפיים - 56.7 מ"ר
  • משקל ריק - 9,934 ק"ג
  • משקל המראה מרבי - 15,921 ק"ג
  • צוות - 2
  • נוסעים - 10-24 נוסעים

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מהירות שיוט - 560 קילומטר לשעה
  • רום מקסימלי - 7,600 מטר
  • טווח מרבי - 4,088 ק"מ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דרור מרום, ‏מקלות בגלגלי המטוסים, באתר גלובס, 25 ביולי 1999