גרברט יפרמוב

גרברט יפרמוב
לידה	15 במרץ 1933 (בן 89); רוסיה
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
השכלה	האוניברסיטה הטכנית הבלטית
מעסיק	המוסד לתעופה במוסקבה
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
פרסים והוקרה	פרס ברית המועצות (1974); פדמה באושן במדע והנדסה (2003); פרס לנין (1982); גיבור העמל של הפדרציה הרוסית (2017); Order of St.Andrew with swords (2020); Government Prize of the Russian Federation (2002); עיטור הדגל האדום של העמל (1971); העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה (2013); עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (2003); גיבור העמל הסוציאליסטי (1963); עיטור לנין (1963); עיטור אות הכבוד (1959); פדמה באושן; פרס ממשל רוסיה הפדרלית ;

גרברט אלכסנדרוביץ' יפרמוב (ברוסית: Герберт Александрович Ефремов; נולד ב-15 במרץ 1933) הוא מדען סובייטי ורוסי, מעצב רקטות וציוד חלל. מנכ"ל כבוד, ומתכנן כבוד ראשי של משינוסטרויניה. פרופסור באוניברסיטה הטכנית הממלכתית המוסקבאית ע"ש באומן (אנ'). בשנת 2020 הוענק ליפרמוב עיטור אנדריי הקדוש, העיטור הגבוה ביותר ברוסיה.^[1]

הוא נולד בכפר קטן באזור וולוגדה, ונקרא על שמו של הסופר הרברט ג'ורג' ולס. בשנת 1950 החל לימודי הנדסה בלנינגרד, וסיים אותם בשנת 1956 ונקלט במשרד לתכנון נשק בו עובד כל חייו.

הרברט אפרמוב היה מעורב ישירות ופיקח על יצירתם של:

מערכת עם טילי שיוט לירי לעבר מטרות קרקעיות (P-5, P-5D, S-5, "מטאוריט");
מערכות נגד ספינות (P-6, P-35, Progress, אמטיסט, מלאכיט, בזלת, וולקן, גרניט, אוניקס);
טיל שיוט ימי "יאחונט" (גרסת יצוא של "אוניקס");
טיל שיוט ימי "BrahMos" (אנ') (עבור הצי ההודי)^[2];
מערכות טילים אסטרטגיים עם טיל בליסטי בין-יבשתי UR-100 (אנ'),UR-100N (אנ');
תחנות חלל אוטומטיות "Almaz" (אנ');
רכב שיגור "סטרלה" (אנ');
חללית קטנה "קונדור-אי" ו"רוסלן".
ראש נפץ היפר-סוני "אוונגרד" (אנ') עבור טיל בליסטי בין-יבשתי