גרדה אוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סגנון בלתי אנציקלופדי, ובפרט לא ברור אם הערך עליה או על בעלה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אוקס ביום הולדתה התשעים בירושלים 1999
גרדה ודוד אוקס ליד אוהל קליטת חניכי עליית הנוער בכפר הנוער הדתי 1939

גרדה ציפורה אוקס (Ochse; ‏1 באפריל 1909 - 26 בנובמבר 1999) הייתה ממקימי עמותת "רעות – שרות נשים סוציאלי" ויושבת הראש שלה. יקירת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בברלין בירת הקיסרות הגרמנית, הצעירה מבין שמונת ילדי משפחת ראו (Rau). אביה רפאל עבד כרופא בברלין עד לעלייתם של הנאצים לשלטון. אחיה הבכור ארתור (אהרון) ניהל, לאחר שנזרק ממשרתו כשופט עם עליית המשטר הנאצי, את הסניף הגרמני של "המשרד הארץ ישראלי להעלאת יהודים לארץ". אח נוסף, היינץ ראו, אדריכל ומתכנן ערים, היה ממובילי הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל ומחלוצי מתכנני ירושלים המודרנית בשנותיה הראשונות של המדינה.

אוקס למדה משפטים באוניברסיטת ברלין ונישאה לרב ד"ר דוד אוקס לאחר שזה סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת וירצבורג, והגיע ללמוד בבית המדרש לרבנים בברלין (Rabbiner Seminar für das Orthodoxe Judenthum). בשנת 1932 עברו בני הזוג לקניגסברג שבמזרח גרמניה, שם קיבל הרב אוקס מינוי כרב קהילה. בשנת 1936 המשיכו מקניגסברג ללייפציג, לשם הוזמנו בשל פרישתו של הרב ד"ר אפרים קרליבך, אביו של מייסד "מעריב" עזריאל קרליבך. הרב אוקס היה רבה האחרון של לייפציג. אוקס שימשה כיו"ר תנועת הנוער ברית חלוצים דתיים בלייפציג עד לעזיבתם את גרמניה בסוף 1938.

בליל הבדולח (Kristallnacht ) סיכן הרב אוקס את חייו בשעה שנכנס לבית הכנסת הבוער כדי להציל את ספרי התורה מתוך הלהבות, ולמחרת, ב-10 בנובמבר 1938, נעצר על ידי הגסטפו ונשלח לבוכנוואלד. אוקס הצליחה להביא לשחרורו תוך התחייבות כי יעזבו את גרמניה בתוך שבוע[1]. בני הזוג עברו ללונדון ובראשית 1939 עלו לארץ והתיישבו בכפר הנוער הדתי שבכפר חסידים[2], שם עבדה כמדריכה, כמחסנאית וכאם הבית של העולים ובתוכם יתומי פרנקפוקט. לימים תשמש כמפקחת ארצית על הטיפול בילדי עליית הנוער הדתי.

בשנת 1946 עברו בני הזוג לתל אביב, שם כיהן הרב אוקס כרב קהילת "חוג הנוער הדתי" לצד פועלו החינוכי. אוקס הייתה ממקימי עמותת "רעות – שרות נשים סוציאלי"[3], ארגון שהוקם לעזור ניצולי השואה שהגיעו לארץ, עמותה מהוותיקות והגדולות בישראל בתחומי הרווחה והבריאות. בין מפעליה הרבים למען החברה בישראל: בית חולים שיקומי לשיקום נפגעי מחלות, תאונות, ופיגועים; שירותי אשפוז לטווח ארוך; דיור קהילתי מוגן לקשישים, ניצולי שואה ועולים מעוטי יכולת; בתי אבות באווירה חמה וביתית; ופעילויות חברתיות והעשרה לגיל הזהב. לאחר שהייתה במשך שנים חברת הנהלה, כיהנה כיו"ר. אוקס הצעידה את העמותה קדימה במישורים רבים, וכיהנה במקביל גם כיו"ר ועד "בית החולים ליכטנשטטר" (היום: מרכז רפואי רעות). בחייה האחרונות עברה לגור בבית ברט בירושלים, כשכל העת היא ממשיכה בפעילותה ההתנדבותית בעמותת "רעות" ובהמשך ביד שרה.

בשנת 1989 זכתה בתואר "יקירת תל אביב".

גרדה אוקס נפטרה בירושלים בי"ז כסלו תש"ס, 26 בנובמבר 1999.

בשנת 2002 הוקדש בית הכנסת של "בית שלום" לזכרם של גרדה ודוד אוקס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טל בשן, שבעים שנות רעות תרצ"ז-תשס"ז (1937 – 2007), תל אביב 2007.
  • מרדכי אליאב, "הרב ד"ר דוד אוקס זצ"ל – קווים לדמותו", בתוך: ספר הזיכרון "מכתם לדוד", אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים נחתומי, הגסטפו תיעד את פעילות "ברית החלוצים הדתיים" בגרמניה, בעיתון הצופה
  2. ^ מפעל שהיה חלק מעליית הנוער - תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.
  3. ^ ריאיון עם מרב מנדלבאום יו"ר עמותת רעות, הריאיון התפרסם במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות בתאריך 2.5.2011