מילר כבש 68 שערים ב-62 הופעות בינלאומיות בנבחרת גרמניה ו-365 שערים ב-427 במשחקי בונדסליגה במדי באיירן מינכן. נחשב לאחד מטובי החלוצים בכל הזמנים. כינוייו היו "מפציץ האומה" (Bomber der Nation) ו"מילר הנמוך והשמן" (kleines dickes Müller). מילר היה חלוץ מרכזי קלאסי, אשר ידע לנצל הזדמנויות מול השער באחוזים גבוהים. היה בעל חוש התמצאות נדיר ברחבת ה-16, יכולת בעיטה בשתי הרגליים ומשחק ראש טוב. באוקטובר 2015 דורג על ידי הבילד הגרמני כשחקן הגרמני הגדול בהיסטוריה.[1]
מילר נולד בנורדלינגן שבבוואריה ושיחק בשורות המועדון המקומי TSV 1861 נורדלינגן בשנים 1963–1964. ב-1964 הצטרף מילר לבאיירן מינכן, שם חבר למי שהיו עתידים להתפרסם ככוכבי הכדורגל הגרמני: פרנץ בקנבאואר וספ מאייר. המועדון היה אז בליגה השנייה בגרמניה. לאחר עונה אחת, עלתה באיירן לבונדסליגה והפכה מאז לאחת הקבוצות הבכירות בגרמניה. יחד עם גרד מילר זכה המועדון בתארים רבים בשנות ה-60 וה-70. הוא זכה ארבע פעמים באליפות גרמניה, ארבע פעמים בגביע הגרמני, שלוש פעמים בגביע אירופה ובתארים בינלאומיים רבים נוספים. מילר כבש במסגרת שלושת המפעלים לקבוצות באירופה (גביע אירופה לאלופות, גביע אירופה למחזיקות גביע וגביע ערי הירידים) 62 שערים ב-74 משחקים. במשך שנים רבות היה זה שיא כיבושים, עד 4 בדצמבר 2007, אז הבקיע פיפו אינזאגי את שערו ה-63 במסגרות האירופיות ועקף את מילר (אם כי בימי פעילותו של מילר הייתה נהוגה שיטת הנוק-אאוט בכל השלבים, כלומר, שוחקו הרבה פחות משחקים מאשר בשנות האלפיים).
לאחר סיום הקריירה שלו בבונדסליגה, עבר מילר ב-1979 לשחק בארצות הברית בליגת ה-NASL, שם שיחק שלוש עונות בקבוצת פורט לאודרדייל סטרייקרס וכבש 38 שערים. הוא הגיע עם קבוצתו פעם אחת לגמר הליגה (1980) אך קבוצתו נוצחה במשחק הגמר 3:0 על ידי ניו יורק קוסמוס.
לאחר שמילר סיים את הקריירה ב-1982, התקשה מילר לתפקד ללא התעניינות התקשורת ואור הזרקורים והפך לאלכוהוליסט. חבריו לשעבר בבאיירן מינכן ובמיוחד אולי הנס, שכנעו אותו לעבור גמילה.[2] כשהצליח, הוא קיבל עבודה כמאמן נוער בבאיירן מינכן, שם הוא עדיין עובד נכון ל-2012.
באוקטובר 2015 פרסמו משפחתו ומועדון באיירן מינכן כי מילר לקה במחלת אלצהיימר והוא מאושפז.[3]
ב-1972 כבש מילר 85 שערים בכל המסגרות במהלך השנה הקלנדרית וקבע בכך שיא. הוא החזיק בשיא זה עד 9 בדצמבר2012, בו שבר כדורגלן ברצלונה, ליונל מסי, את שיאו של מילר.
