גרהאם קרקר
 | |
| עוגיות גרהאם מודרניות בייצור מסחרי | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
קרקר, מזון  |
| על שם |
סילבסטר גרהם |
| מוצא | ארצות הברית |
| ממציא |
סילבסטר גרהם |
| תאריך יצירה |
1829 |
| מרכיבים עיקריים |
קמח גרהם |
  | |
גרהאם קרקר או עוגיות גרהאם (באנגלית: Graham cracker) הוא קרקר בעל טעם מתוק העשוי מקמח גרהאם (אנ'),[1] שמקורו בארצות הברית באמצע המאה ה-19. הפיתוח המסחרי שלו החל בסביבות שנת 1880, וייצור המוני החל בשנת 1898 על ידי חברת "The National Biscuit Company". הוא נאכל כחטיף, בדרך כלל בטעם דבש או קינמון, ומשמש כמרכיב במאכלים שונים – למשל, כבסיס (תחתית) לעוגות גבינה ופאי,[2] בדומה לשימוש בפתי בר בישראל.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוגיית הגרהאם נוצרה בהשראת דרישותיו של סילבסטר גרהאם (אנ'), שהיה חלק מתנועת המתינות (אנ') של המאה ה-19. תנועה זו היא תנועה חברתית שפעלה בעיקר במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 ומטרתה המרכזית הייתה צמצום משמעותי או הפסקה מוחלטת של צריכת משקאות אלכוהוליים. גרהאם האמין שתזונה צמחונית הנשענת על לחם העשוי מחיטה שנטחנה בטחינה גסה בבית היא הדרך שבה אלוהים התכוון שבני אדם יחיו, וכי ציות לחוק טבע זה ישמור על בריאותם. למטרה זו, גרהאם הציג את מוצר ה"ופל גרהאם" הראשון בעולם. היה זה ביסקוויט תפל מקמח לא מנופה שנאפה על ידי גרהאם עצמו.[4]
הוופלים ללא הסוכר היו מרכיב מרכזי בדיאטה הקרויה על שמו. הטפותיו זכו לתפוצה רחבה בעיצומה של מגפת הכולרה בשנים 1826–1837.[5][6][7][8] חסידיו נקראו "גרהאמיטים" (Grahamites) והקימו את אחת מתנועות הצמחונות הראשונות באמריקה; קמח גרהאם, עוגיות גרהאם ולחם גרהאם נוצרו עבורם. גרהאם לא המציא את המוצרים הללו ואף לא הרוויח מהם.[9][7] להרמן מלוויל יש התייחסות מוקדמת לעוגיות בספר 22, פרק 1, של הרומן שלו משנת 1852, "פייר; או האמביוולנטיות":
- "כי כל האגפים הארוכים, המסדרונות והחדרים הרבים של השליחים היו זרועים בגבעולי תפוחים, גלעיני שזיפים וקליפות בוטנים. הם התהלכו שם ומלמלו בצרידות את הקטגוריות הקנטיאניות, בשיניים ושפתיים יבשות ומאובקות כשל טוחן, מכוסות בפירורי עוגיות גרהאם."
ייצור
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרכיבים העיקריים בהכנות המוקדמות של העוגייה היו קמח גרהאם (קמח חיטה מלא שנטחן בצורה גסה), שמן, שומן צמחי או שומן חזיר, מולסה ומלח.[10] גרהאם קרקר הם מוצר מזון בייצור המוני בארצות הברית מאז 1898, כאשר חברת הביסקוויטים הלאומית (National Biscuit Company) הייתה הראשונה לייצר אותן בכמויות גדולות בתקופה זו. גם חברת הביסקוויטים "לוס-וילס" (Loose-Wiles) החלה בייצור המוני של המוצר החל מראשית העשור השני של המאה ה-20.[11][12] גם כיום, העוגיות מיוצרות באופן תעשייתי בארצות הברית ובקנדה.[13]
בעבר, קרקר גרהאם בייצור הרמוני הוכנו בדרך כלל מבצק שתפח בעזרת שמרים, מה שהוסיף טעם למזון בתהליך של תסיסה, בעוד שבימינו הייצור ההמוני של המוצר מוותר בדרך כלל על תהליך זה.[14][15] לעיתים מצננים את הבצק לפני הרידוד, מה שמונע היווצרות של בועות ושבירה של המוצר בזמן האפייה.[15]
שימושים קולינריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירורי גרהאם קרקר הם חומר גלם בסיסי ופופולרי, במיוחד ליצירת תחתיות פריכות לפאי פירות ולעוגות גבינה וכן משולבים בהם כשכבות פנימיות או כעיטור. בארצות הברית ניתן לרכוש תחתיות מוכנות כאלה בייצור תעשייתי, המגיעות דחוסות בתוך תבנית אלומיניום.
הקרקר מהווה רכיב מרכזי בהכנת הקינוח האמריקאי "ס'מור" (S'more), המורכב ממרשמלו ושוקולד המונחים בין שני קרקרים. בנוסף, עוגיות הגרהאם משמשות כתחליף נפוץ לעוגיות ה"ברואס" (Broas) המסורתיות בהכנת "מנגו פלוט" – עוגת מקרר פיליפינית המבוססת על שכבות.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
.jpg)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרהאם קרקר באתר השולחן, יולי 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Homemade Graham Crackers".
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Krapp, Kristine (1997). How Products are Made. Gale. pp. 181–182. ISBN 9780787615475.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ גרהאם קרקר, באתר השולחן, יולי 2017
- ↑ Lachance Shandrow, Kim (17 בדצמבר 2015). "The Seriously Unsexy Origins of the Graham Cracker". Entrepreneur.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Iacobbo, Karen & Iacobbo, Michael (2004). Vegetarian America: A History. Westport, Connecticut: Praeger. pp. 15–26. ISBN 978-0-275-97519-7.
- ↑ Smith, Andrew F. (2009). Eating History: 30 Turning Points in the Making of American Cuisine. New York: Columbia University Press. pp. 29–35. ISBN 978-0-231-14092-8.
- 1 2 Tompkins, K. W. (2009). "Sylvester Graham's Imperial Dietetics". Gastronomica. 9 (1): 50–60. doi:10.1525/gfc.2009.9.1.50. JSTOR 10.1525/gfc.2009.9.1.50.
- ↑ Money, J. (1982). "Sex, Diet, and Debility in Jacksonian America: Sylvester Graham and Health Reform". The Journal of Sex Research. 18 (2): 181–182. JSTOR 3812085.
- ↑ Iacobbo & Iacobbo (2004), p. 29.
- ↑ Gill, J.T. (1881). The Complete Bread, Cake and Cracker Baker. J. Thompson Gill, manager Confectioner and Baker Publishing Company. p. 98.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Armstrong, D.; Armstrong, E.M. (1991). The Great American Medicine Show: Being an Illustrated History of Hucksters, Healers, Health Evangelists, and Heroes from Plymouth Rock to the Present. Prentice Hall. p. 59. ISBN 978-0-13-364027-4.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Report of the State Entomologist of Connecticut for the Year ... Bulletin. Connecticut Agricultural Experiment Station. 1915. p. 230.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Krapp, Kristine (1997). How Products are Made. Gale. pp. 181–182. ISBN 9780787615475.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Matz, S.A. (1992). Cookie and cracker technology. AVI book. Van Nostrand Reinhold. pp. 124–125. ISBN 978-0-442-30892-6.
{{cite book}}: (עזרה) - 1 2 The Cracker Baker. Vol. 9. American Trade Publishing Company. 1920. p. 6-PA42.
{{cite book}}: (עזרה)