גרונדרצייט
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
גרונדרצייט (בגרמנית: Gründerzeit) היא התייחסות לתקופה כלכלית בגרמניה ובאוסטריה של המאה ה-19 לפני ההתרסקות הגדולה של שוק המניות של 1873, ולסגנון אדריכלי מרכז אירופאי, לעיתים קרובות היסטוריסטי באופיו, שנמשך מאמצע ועד סוף המאה ה-19.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת "עידן המייסדים" - Gründerzeit - נמשכה רק שש שנים, מ-1867 עד 1873.[1] המונח מתייחס לפריחה כלכלית קצרת מועד ולעלייה הכלכלית של האימפריה הגרמנית, כאשר מאות עסקים חדשים, בנקים ומסילות רכבת נוסדו. סופרים גרמנים של סוף המאה ה-19 השתמשו במונח Gründerzeit כמזלזל, מכיוון שהתפוקה התרבותית של אותה תנועה קשורה לחומרנות ולניצחון הלאומנות. היסטוריון התרבות אגון פרידל התלונן כי הונאת הבורסה לא הייתה ההונאה היחידה בגרונדרצייט .[2]
עיצוב ואדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצורך בדיור עלה כתוצאה מהתיעוש. שכונות דיור שלמות קמו בשדות ירוקים עד לא מכבר. הבניינים בני ארבע עד שש קומות נבנו לרוב על ידי יזמים פרטיים. לעיתים קרובות הם התהדרו בחזיתות מעוטרות בצורה עשירה בצורת היסטוריזם כגון תחיית הגותית, תחיית הרנסאנס, הרנסאנס הגרמני ותחיית הבארוק. מבנים מפוארים נבנו לאזרחים נובורישים - המתעשרים החדשים - וגם דיור להשכרה נודע לשמצה עבור המעמדות הנמוכים העירוניים המתרחבים.
התקופה הייתה חשובה גם לשילוב טכנולוגיות חדשות באדריכלות ובעיצוב. גורם מכריע היה התפתחות תהליך בסמר בייצור פלדה, שאיפשר בניית חזיתות פלדה. דוגמה קלאסית לצורה החדשה היא מבנה הפלדה והזכוכית של ארמון הקריסטל, שהושלם ב-1851, שהיה אז מהפכני ונתן השראה לעשורים הבאים.
שכונות ה־Gründerzeit, נבנו בכל רחבי גרמניה, אוסטריה ואפילו בהונגריה.
- דוגמאות לשכונות Gründerzeit
-
-
-
-
באוסטריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוסטריה, ה-Gründerzeit החל לאחר 1840 עם תיעושה של וינה, כמו גם אזורי בוהמיה ומורביה .
וינה, הבירה האימפריאלית ומקום מגוריו של הקיסר פרנץ יוזף, לאחר המרד הכושל של 1848 הפכה לעיר הרביעית בגודלה בעולם עם הכללת הפרברים וזרם של תושבים חדשים מאזורים אחרים של אוסטריה. במקום שבו עמדה חומת העיר, נבנה כביש טבעת, ונבנו גם מבנים אזרחיים שאפתניים, כולל בית האופרה, בית העירייה והפרלמנט. בניגוד לפועלים חקלאיים ולפועלים עירוניים, המעמד הבינוני-גבוה שהלך והתעשר הקים אנדרטאות ואחוזות. תופעה זו התרחשה בקנה מידה קטן יותר גם בערים אחרות כמו גראץ.
בגרמניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהלך הרוח של גרמנים רבים, התקופה קשורה באופן מהותי לקייזר וילהלם הראשון ולקנצלר ביסמרק, אך היא לא הסתיימה איתם (ב-1888 וב-1890, בהתאמה), אלא נמשכה גם בתקופת שלטונו של הקייזר וילהלם השני. היה זה תור זהב עבור גרמניה ובמהלכו התגברה על אסונות מלחמת שלושים השנים ומלחמות נפוליאון, וחזרה לחזית בתחומי המדע, הטכנולוגיה, התעשייה והמסחר. רמת החיים של מעמד הביניים הגרמני עלתה במהירות והא החל לרכוש רהיטים מודרניים, אביזרי מטבח ומכונות ביתיות.
ההשפעות החברתיות של התיעוש היו זהות לאלו שבמדינות אחרות באירופה. יעילות חקלאית מוגברת והכנסת מכונות חקלאיות חדשות הביאו לחלוקה מקוטבת של ההכנסה באזורים הכפריים. בעלי הקרקע התחזקו על חשבון כוח העבודה החקלאי חסר הנכסים. השלכות לכך התבטעו בהגירה, רובה ככולה לאמריקה, ולערים הגדולות.
בערים התעשייתיות הצומחות במהירות, הוקמו בתי פועלים חדשים, חסרי נוחות בסטנדרטים של היום, "ללא אור, אוויר ושמש" לדברי ביקורת התקופה ובניגוד לרעיונות הרווחים בתקופה בנושא בתכנון ערים. הדירות החשוכות והצפופות גרמו לעלייה ניכרת בשחפת, שהתפשטה גם לשכונות עשירות יותר.
עם זאת, מעמד הפועלים ראה גם שיפורים ברמת החיים ובתנאים אחרים, כגון הנהגת ביטוח סוציאלי, ביטוח בריאות וביטוח תאונות שהנהיג ביסמרק בשנים 1883–1884, ובטווח הארוך גם באמצעות ביסוסה של סוציאל-דמוקרטיה שתישאר המודל למפלגות האחיות האירופיות עד למכתברנהמה של היטלר ב-1933. גם כיום, מודל הטיפול הסוציאלי שפיתח ביסמרק ב-1873 (Reichsversicherungsordnung) נותר הבסיס החוזי לביטוח בריאות בגרמניה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Judson, Pieter (2016). The Habsburg Empire: A New History. Cambridge, Mass.: Belknap Press of Harvard University Press. p. 275. ISBN 978-0674047761.
- ^ Matthew Jefferies (2020). Imperial Culture in Germany, 1871–1918. Bloomsbury Publishing. p. 89. ISBN 9781137085306.
קריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Baltzer, Markus (2007). Der Berliner Kapitalmarkt nach der Reichsgründung 1871: Gründerzeit, internationale Finanzmarktintegration und der Einfluss der Makroökonomie (בגרמנית). Münster: LIT. ISBN 9783825899134.
- Hermand, Jost (1977). "Grandeur, High Life und innerer Adel: 'Gründerzeit' im europäischen Kontext". Monatshefte (בגרמנית). 69 (2): 189–206. JSTOR 30156817.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Media related to Gründerzeit architecture in Germany at Wikimedia Commons
