גרונטולוגיה
גֵּרוֹנְטוֹלוֹגְיָה (Gerontology; בעברית: חֵקֶר הַהִזְדַּקְּנוּת) היא חקר ההיבטים החברתיים, התרבותיים, הפסיכולוגיים, הקוגניטיביים והביולוגיים של ההזדקנות. המילה נטבעה על ידי איליה מצ'ניקוב ב-1903, מהיוונית γέρων (gérōn), שפירושה "זקן", ו-λογία (-logía), שמשמעותה "לימוד של".[1]
גרונטולוגים כוללים חוקרים ועוסקים בתחומי ביולוגיה, סיעוד, רפואה (תחום הגריאטריה – ענף הרפואה המתמחה בטיפול בזקנים), קרימינולוגיה, רפואת שיניים, עבודה סוציאלית, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, סוציולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה, אדריכלות, גאוגרפיה, רוקחות, בריאות הציבור, דיור ואנתרופולוגיה.
הגרונטולוגיה חוקרת את הגורמים הביולוגיים להזדקנות (ביוגרונטולוגיה) ואת התהליכים והמאפיינים הפסיכולוגיים, הסוציולוגיים, והסביבתיים שלה התלויים בתרבות. הגרונטולוגיה אינה עוסקת במחלות הזקנה ובהיבטים הרפואיים של הזקנה – אלו הן בתחום הגריאטריה.
גורמים ביולוגיים להזדקנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחומר התורשתי שבתאיהם של כל האורגניזמים מתרחשות כל העת מוטציות (פגמים) רבות. לתא כלים רבים להתמודדות עם המוטציות, ובאנשים בריאים מצליח התא לדכא ולתקן את רובן. התאוריה המרכזית של ההזדקנות טוענת שבמשך השנים מתרבות ומצטברות המוטציות, עד כי התא אינו מסוגל יותר לעמוד בקצב תיקונן; אז גורמות המוטציות להרס התאים (ולפיכך – הרס הרקמות, כגון העור, העצמות, שריר הלב וכו'). שלל תופעות אלו מתבטא כ"זיקנה". במקרה ומוטציה פוגעת באונקוגן (גן סרטני), עלולה להתפתח מחלת הסרטן, כפי שאכן קורה בשכיחות גבוהה אצל קשישים.
נושא המעסיק את הביוגרונטולוגיה רבות בשנים האחרונות הוא הטלומרים, קצותיהם של הכרומוזומים ביצורים אאוקריוטים. הסברה הרווחת – אם כי עדיין שנויה במחלוקת – היא שהטלומרים משמשים מעין "פתיל השהיה", המתקצר עם כל הכפלה של התא עד שהוא מתכלה, דבר המונע הכפלות נוספות של התא ולפיכך – מוות.
גרונטולוגיה טיפולית יחד עם המחקרים הרבים שנעשים בתחום הזיקנה בישראל ובעולם עלה הצורך ביישום ההמלצות בשטח על מנת לשפר ולשמר את איכות חייהם של הזקנים. הגרונטולוגיה הטיפולית מטרתה ליישם זאת על ידי שימוש בכלים יישומיים בעבודה אינטנסיבית עם קשישים בביתם בסביבתם הטבעית. החלק המהותי ביותר הוא הזיכרון שאובד עם השנים עקב ניוון תאי המוח ויציאה הדרגתית מהמעגלים השונים של האדם. היות שהאדם הוא יצור חברתי מטבעו אך במהלך השנים חוזר אל התא המשפחתי, חוסר התקשורת עם בני מעמד השווים גורם להידרדרות במצבו ואף לחולה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בתור הזהב האסלאמי, רופאים כתבו על נושאים הקשורים לגרונטולוגיה. "קאנון הרפואה" של אבן סינא (1025) הציע הדרכה לטיפול בקשישים, כולל תזונה ותרופות לבעיות כמו עצירות. הרופא הערבי אבן אל-ג'זאר אל-קיירוואני (אלגיזאר, בסביבות 898–980), כתב על כאבים ומצבים של קשישים. עבודתו האקדמית עוסקת בהפרעות שינה, שכחה, כיצד לחזק את הזיכרון, וסיבות לתמותה. אסחאק אבן חונין שנפטר ב-910 כתב גם הוא עבודות על טיפולים לשכחה.[2]
חלוצים מודרניים כמו ג'יימס בירן החלו להכיר בגרונטולוגיה כתחום בפני עצמו בשנות ה-40 של המאה ה-20, ומאוחר יותר היו מעורבים בהקמת סוכנות ממשלתית אמריקאית - המכון הלאומי להזדקנות. הוא כתב תוכניות בגרונטולוגיה באוניברסיטת דרום קליפורניה ובאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, וכיהן כנשיא של האגודה הגרונטולוגית של אמריקה (שנוסדה בשנת 1945).
מתוך הערכה שעד שנת 2050, אוכלוסיית האנשים מעל גיל 60 תהווה כ-22% מאוכלוסיית העולם, שיטות הערכה וטיפול לנטל מחלות וההתמודדויות, הקשורות לגיל והמונח Geroscience, הופיעו בתחילת המאה ה-21.[3]
העולם צפוי לעבור הזדקנות מהירה של האוכלוסייה בעשורים הקרובים. בשנת 1900 חיו בארצות הברית 3.1 מיליון איש בגיל 65 ומעלה. האוכלוסייה המשיכה לגדול לאורך המאה ה-20 והגיעה ל-31.2, 35 ו-40.3 מיליון איש בשנים 1990, 2000 ו-2010, בהתאמה. מבוגרים בגילאי 85–89 היוו את הקבוצה הגדולה ביותר מבין המבוגרים ביותר בשנים 1990, 2000 ו-2010. דור הבייבי בום החל להגיע לגיל 65 בשנת 2011. עד שנת 2050, צפוי כי לראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית, מספר האנשים בגילאי 60 ומעלה יהיה גדול ממספר הילדים בגילאי 0 עד 14 שנים. מספר בני ה-85 ומעלה צפוי לגדול מ-5.3 מיליון ל-21 מיליון עד 2050. [4]
מקצועות קשורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחום הגרונטולוגיה מקיף תחומים ספציפיים רבים, המתמקדים בהיבטים מגוונים של תהליך ההזדקנות שניתן לחלק אותם למספר קבוצות עיקריות:
ביוגרונטולוגיה היא תת-תחום של גרונטולוגיה העוסק בתהליך ההזדקנות הביולוגי, מקורותיו האבולוציוניים ודרכים פוטנציאליות להתערב בתהליך.
גרונטולוגיה חברתית היא תת-תחום רב-תחומי המתמחה בחקר ובעבודה עם מבוגרים. גרונטולוגים חברתיים עשויים להיות בעלי תארים או הכשרה בעבודה סוציאלית, סיעוד, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, דמוגרפיה, בריאות הציבור או תחומים אחרים במדעי החברה.
גרונטולוגיה סביבתית היא התמחות בתוך הגרונטולוגיה הבודקת הבנה ודרכים להתערבויות על מנת לייעל את הקשר בין אנשים מזדקנים לסביבתם הפיזית והחברתית.
גרונטולוגיה משפטית היא התמחות בגרונטולוגיה הבוחנת את הדרכים שבהן חוקים ומבנים משפטיים מקיימים אינטראקציה עם חוויית ההזדקנות והתמודדויות התלויות בגיל. התחום החל את דרכו כשחוקרי משפט בתחום דיני הזקנים, מצאו כי בחינת סוגיות משפטיות של קשישים ללא פרספקטיבה בין-תחומית רחבה יותר, אינה מספקת את התוצאה המשפטית הנכונה.
הבדל בין המינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעולם המערבי, תוחלת החיים עלתה במהירות במאה העשרים, לנשים יש תוחלת חיים ארוכה יותר מגברים. בפינלנד, נשים חיות בממוצע חמש שנים יותר מגברים. הפער בין המינים היה הגדול ביותר בשנות ה-70, כאשר תוחלת החיים בלידה הייתה גבוהה בכמעט 10 שנים לנשים מאשר לגברים. עם זאת, בעשורים האחרונים, פער זה הצטמצם בהדרגה.[5]
נשים נוטות לחיות זמן רב יותר מגברים. בשנת 2021, הבדל זה הסתכם בפער של 5 שנים בתוחלת החיים העולמית. תוחלת החיים הממוצעת הייתה 73.8 שנים לנשים לעומת 68.4 שנים לגברים. מה גורם להבדלים אלה? האם זה בגלל שנשים חיות יותר מגברים בגיל מבוגר? או בגלל שגברים צעירים נוטים יותר לחוות תאונות ומקרי מוות אלימים?[6] הפער המגדרי בתוחלת החיים נובע מהבדלים בין המינים בשיעורי התמותה בכל קבוצות גיל - תינוקות, נוער וקשישים. פער תוחלת החיים בין המינים נשמר גם בגילאים מבוגרים יותר. ככל שאנשים מתבגרים, שיעורי התמותה עולים באופן תלול ממגוון מחלות, כולל מחלות נשימה וכלי דם, זיהומים, סרטן ומחלות אוטואימוניות. גברים נוטים להיות בעלי שיעורי שכיחות ושיעורי תמותה גבוהים יותר ממצבים כרוניים רבים, מה שתורם עוד יותר לפער בתוחלת החיים. הבדלים אלה נובעים בחלקם מהבדלים מגדריים בהתנהגויות בריאותיות, כגון עישון, שימוש באלכוהול וסמים, וסיכונים תעסוקתיים, הנוטים להיות שכיחים יותר בקרב גברים ויש להם השלכות הגוברות עם הגיל. פער תוחלת החיים בין המינים מתחיל בלידה. שיעורי תמותה גבוהים יותר לבנים מאשר לבנות, מכיוון שהם פגיעים יותר למחלות ולהפרעות גנטיות. הוא נמשך בגילאים צעירים, כאשר שיעור התמותה של בנים גבוה יותר משיעורי התמותה של בנות, בדרך כלל עקב אלימות ותאונות. הוא נמשך בגילאים מבוגרים יותר, כאשר שיעורי התמותה של גברים גבוהים יותר משיעורי התמותה של נשים כתוצאה ממצבים בריאותיים כרוניים, הנובעים בחלקם משיעורים גבוהים יותר של עישון, אלכוהול ושימוש בסמים. מכיוון שישנן סיבות רבות לפער בתוחלת החיים בין המינים, גודלו משתנה בין מדינות והשתנה עם הזמן. בעבר, הבדלים מגדריים בתמותת תינוקות היו הגורם המוביל לפער בתוחלת החיים. אך כיום, הבדלים בגילאים מבוגרים יותר תורמים משמעותית יותר לפער בתוחלת החיים.[6]
גם בארצות הברית קיים פער בין מספר הגברים לנשים באוכלוסייה המבוגרת. הן בשנים 2000 והן בשנת 2010, נשים עלו במספר הגברים באוכלוסייה המבוגרת בכל שנה וגיל (למשל, בגילאי 65 עד 100 ומעלה). יחס המינים, שהוא מדד המשמש לציון האיזון בין גברים לנשים באוכלוסייה, מחושב על ידי חלוקת מספר הגברים במספר הנשים והכפלתו ב-100. לכן, יחס המינים הוא מספר הגברים לכל 100 נשים.
מאמצע החיים ועד גיל זקנה, נשים מושפעות משינויים התפתחותיים באופן שונה בהשוואה לגברים. מעברים אלה נעים בין גיל המעבר לחוויות סובייקטיביות כגון שינויים הקשורים למראה ואחריות טיפול. גורמים תרבותיים ואישיים עשויים להשפיע על האופן שבו אנשים מבינים מעברים אלה. הבדלים תרבותיים עשויים לבוא לידי ביטוי, בחוויות הסובייקטיביות ובהשלכות של מעברים התפתחותיים אלה. בנוגע לגיל המעבר, תרבויות משפיעות על ביטוי תסמיני גיל המעבר ועל ההשלכות הפסיכולוגיות שלהם. מחקרים התפתחותיים עתידיים על נשים, עשויים להתמקד בתפקיד הממתן של התרבות באופן שבו נשים מפרשות ומתמודדות עם שינויים התפתחותיים במחצית השנייה של החיים.[7]
הבדלים בין המינים בתוחלת החיים קיימים ברחבי העולם, כאשר נשים חיות יותר מעשור מגברים בכמה מדינות. פער המינים אינו תופעה אנושית ייחודית. רוב המינים המתרבים מינית שנבדקו, מראים הבדלים בין המינים בדפוסי ההזדקנות, אך הסבר מקיף אינו קיים. ההזדקנות מגיבה לברירה טבעית על תכונות הנובעות כתוצאה ממיניות. דו-מורפיזמים מיניים בבעלי חוליות מתווכים על ידי סטרואידים מיניים, כגון אנדרוגנים ואסטרוגנים. כלומר קיים מנגנון ביולוגי שגורם להבדלים פיזיולוגיים והתנהגותיים בין זכרים לנקבות בקרב בעלי חוליות-יונקים, ציפורים, זוחלים, דו-חיים ודגים. קיימים הבדלים במראה, במבנה הגוף או בהתנהגות בין זכר לנקבה מאותו מין. במחקרים בוחנים את הרגולציה של תהליכים ביולוגיים שיכולים להשפיע על ההזדקנות ועל תוחלת החיים. המינים יכולים להגיב באופן שונה להגבלות תזונתיות ולפעילות משתנה של מסלולי חישת חומרים מזינים, כאשר הנקבות מראות גמישות גדולה יותר להארכת חיים. עדיין לא קיים הסבר מקיף לפער המגדרי בהזדקנות ובתוחלת חיים.[8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נמרוד צוק, הטרגדיה של גבי ויליאמס עשויה להיות עוד שלב בדרך לניצחון על הזקנה, באתר כלכליסט, 19 במרץ 2015
- מחקר בתחום הזיקנה, אתר משאב-מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה, ג'וינט ישראל
- מרכז ידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
גרונטולוגיה, דף שער בספרייה הלאומית- סקר הבריאות, הזדקנות ופרישה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ V.D. Dixit , L. Vikhanski, PRESIDENTIAL SYMPOSIUM: GERONTOLOGY AND METCHNIKOFF’S HYPOTHESES ON THE ROLES OF MICROBIOME AND INFLAMMATION IN AGING, academic.oup.com, July 2017
- ↑ Emilie Savage-Smith, MEDICINE IN MEDIEVAL ISLAM, כרך 2, Cambridge: Cambridge University Press, 2013, The Cambridge History of Science, עמ' 139–167, ISBN 978-0-521-59448-6
- ↑ Reverse geroscience: how does exposure to early diseases accelerate the age-related decline in health?, Annals of NY Academy of Science
- ↑ The Older Population, United States Census Review
- ↑ Men age faster than women, but the younger generation is closing the gap, EurekAlert! (באנגלית)
- 1 2 Saloni Dattani, Lucas Rodés-Guirao, Why do women live longer than men?, Our World in Data, 2023-11-27
- ↑ Amber Xuqian Chen, Vivian Hiu-Ling Tsang, Tze Kiu Wong, Helene H. Fung, Liat Ayalon, Three Ways that Aging Affects Women Differently from Men: Menopause, Changes in Physical Appearance, and Caregiving, Cambridge: Cambridge University Press, 2020, Cambridge Handbooks in Psychology, עמ' 124–136, ISBN 978-1-108-47303-3
- ↑ Jennifer C. Regan, Linda Partridge, Gender and longevity: Why do men die earlier than women? Comparative and experimental evidence, Best Practice & Research Clinical Endocrinology & Metabolism, Endocrinology of the Ageing Male 27, 2013-08-01, עמ' 467–479 doi: 10.1016/j.beem.2013.05.016
