גרוס-רוזן
 | |
| שער הכניסה למחנה גרוס-רוזן, כיום אתר הנצחה (2005). על השער הכיתוב "העבודה משחררת" בגרמנית | |
| סוג | מחנה ריכוז |
|---|---|
| מדינה | גרמניה |
| מחוז | שלזיה תחתית |
| תאריך הקמה | 2 באוגוסט 1940 |
| תאריך סגירה | תחילת 1945 |
| תאריך שחרור | 13 בפברואר 1945 |
| מפקדי המחנה | ארתור רודל, וילהלם גדעון, יוהנס האסנברוק |
| צבא משחרר | הצבא האדום |
| השתייכות האסירים | הרוב יהודים |
| מספר הנספים | כ-40,000 |
| קואורדינטות | 51°00′37″N 16°16′33″E / 51.010278°N 16.275833°E קואורדינטות: 51°00′37″N 16°16′33″E / 51.010278°N 16.275833°E |
  | |
מחנה גרוס-רוזן (בגרמנית: Konzentrationslager Groß-Rosen) היה מחנה ריכוז ועבודה שהקימו הנאצים בשלזיה תחתית (כיום בשטח פולין). המחנה היה ממוקם 2.5 קילומטר מדרום-מערב לכפר רוגוז'ניצה (בפולנית Rogoźnica, בגרמנית גרוס-רוזן), שישים קילומטר מדרום-מערב לורוצלב, על מסילת הברזל. בשנים 1940–1945 נכלאו במחנה כ-130,000 איש, כ-40,000 מהם נספו.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את מחנה גרוס-רוזן הקימו אסירי מחנה זקסנהאוזן כמחנה-משנה, ובנייתו החלה ב-2 באוגוסט 1940. במרץ 1941 הושלמה בניית "המחנה הקטן", שהכיל ארבעה בלוקים. מסוף אפריל באותה שנה היה המחנה עצמאי ולא כפוף לזקסנהאוזן. מפקדי המחנה היו ארתור רודל (Rodl), וילהלם גדעון (Gideon) ויוהנס האסנברוק (Hassenbrock).
הקמת "המחנה הגדול", שתוכנן במקור ל-7,000 אסירים, ושהורחב עד לקיבולת של 20,000 אסירים, הושלמה בתחילת 1944. בשנה זו הורחב המחנה והוקם בו "המחנה האושווייצרי", שתוכנן ל-45,000 אסירים ונועד למקרה של העברת מחנה אושוויץ עם התקדמות הצבא האדום בחזית המזרחית.
רוב אסירי המחנה היו יהודים, תחילה ממחנות זקסנהאוזן ודכאו, ואחר כך מבוכנוולד. מפקדת הגסטפו בברסלאו ניהלה בגרוס-רוזן "מחנה עבודה וחינוך". אסירי המחנה הועסקו במחצבות של גרוס-רוזן בחציבת גרניט. במחנות-חוץ רבים הועסקו האסירים ככוח עבודה זול במפעלים שהיו חיוניים לכלכלת המלחמה.
אחת התעסוקות העיקריות לאסירי המחנה הייתה בבניית "מפקדת הפיהרר" "הענקית" (Riese) בוויסטֵוַלטרסדורף שברכס ההרים אוילנגבירגה.
בראשית 1945 פונה המחנה, ואסיריו הועברו למחנות אחרים או שנשלחו לצעדות מוות. אסירים אחדים בלבד נשארו מאחור, ושוחררו ב-13 בפברואר 1945 על ידי הצבא הסובייטי.
ב-2017 אותר קבר אחים בו נקברו כ-300 בני אדם בשטח המחנה, בעקבות עדות מוקלטת של אחד הניצולים - רופא ממוצא בלגי[1].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Isabell Sprenger: Groß-Rosen. Ein Konzentrationslager in Schlesien. Köln 1996
- Thomas Geve Es gibt hier keine Kinder. Auschwitz, Groß-Rosen, Buchenwald. Zeichnungen eines kindlichen Historikers Hrsg. von Volkhard Knigge (deutsch, engl., hebr.), Göttingen: 1997 ISBN 3-89244-220-7
- יחזקאל הרפנס "בכף הקלע" ההוצאה לאור של משרד הביטחון, תל אביב, תשנ"ג (1993)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניסן צור, ארכאולוגים פולנים חשפו קבר אחים באתר שהיה מחנה ריכוז, באתר דבר ראשון, 27 באוקטובר 2017
- מתוך יד ושם
- סיפור מחנות גרוס-רוזן במוזיאון היהדות דוברת ההונגרית
- מוזיאון גרוס-רוזן
- עוד על מוזיאון גרוס רוזן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ניסן צור, ארכאולוגים פולנים חשפו קבר אחים באתר שהיה מחנה ריכוז, באתר דבר ראשון, 27 באוקטובר 2017
