גרזן קרב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרזן קרב לפרש, המאה ה-15.
מימין: גרזן עבודה ייעודי לעץ, של חברה שוודית (הולטפורס) משמאל: ראש גרזן קרב, משולב פטיש של חברת קולד סטיל

גרזן קרב או גרזן מלחמה הוא גרזן שעוצב למטרות לחימה ביד אחת או בשתי ידיים. מאחר שייעודם הוא פגיעה בבני אדם ולא ביקוע עצים, גרזני קרב הותאמו למשימה זו ושקלו פחות ממקביליהם אשר נועדו לעבודה וראש הגרזן היה בעל פרופיל להב צר לטובת שיפור ביצועי החיתוך. ישנו מגוון רחב של גרזני קרב, בעלי צורות וגדלים שונים, ניתן להכליל כי רוב גרזני הקרב שקלו בין 500 גרם ל-3 קילו ואורך הידית נע מ-30 ס"מ ועד ל-1.5 מ׳.

השימוש בגרזן ככלי נשק הוא קדום כהמצאת הגרזן עצמו, והיה קיים כמעט בכל התרבויות האנושיות לאורך ההיסטוריה. עקרון הפעולה של המרכזי של הגרזן הוא הנפה וריכוז האנרגיה הקינטית אל הלהב אשר נמצא בקצהו, (הידית של הגרזן פועלת כמנוף ומגבירה את המומנט המועבר אל להב הגרזן). לצד זאת, היו גרזנים אשר שימשו להטלה, גרזנים עם דוקרנים היוצאים מראש ומגב הלהב, פטיש היוצא מגב הלהב או להב גרזן אשר מושחז גם בחלקו התחתון לטובת "גריפה" של מגנים או תפיסה של גפיים/חלקי שריון בדומה לקרס.

ההבדלים בין פרופיל גרזן הקרב לגרזן העבודה: מימין פרופיל של גרזן קרב מתוצרת קולד סטיל. משמאל: פרופיל של גרזן עבודה ייעודי לעצים תוצרת חברת הולטפורס השוודית.

השימוש בגרזן בקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרזנים היו כלי נשק פופולרי לאורך אלפי שנים, ממגוון סיבות, המרכזיות שבהן:

  • גרזנים דרשו מעט חומרי גלם, עץ וראש פלדה (או ברזל, ברונזה וכו').
  • עלו פחות מכלי נשק יותר מורכבים כגון חרבות.
  • דרשו פחות מיומנות בהכנתם.
  • היו בשימוש נרחב ככלי עבודה והעבודה עימם הייתה "מוכרת".

יודגש כי, הצורה המוכרת, של ראש שטוח עם להב רחב (אשר לעיתים מזכיר חצי סהר) מזוהה בעיקר עם עמים אירופאים ועמים מן המזרח. באשר לגרזן דו ראשי, אלו כמעט ולא היו בשימוש באירופה אך מוכר שימוש בעולם האסלאם.

ישנן עדויות רבות של שימוש בגרזני קרב לאורך תקופות שונות, להלן מספר דוגמאות לשם ההמחשה:

  • ממצאים של ראשי גרזני קרב מברונזה אותו בסין ובמצרים ומוערכים כבני אלפי שנים.
  • ממצאים של ראשי גרזן מברונזה או מברזל, נמצאו ביוון ומעורך ששימשו ביוון העתיקה.
  • שטיח באייה (מאה-11) ניתן לראות אבירים נורמנים, לבושי שריון טבעות ואוחזים בגרזנים.
  • שבטים הוויקינגים נודעו בשימוש בגרזנים בעלי שימוש כפול (עבודה ולחימה) במסגרת הפשיטות שביצעו למרכז וצפון אירופה (מאות 8–11 לספירה). מעבר לכך שהכלי היה זול יותר מחרבות, הוא שימש לא מעט מצוותי הוויקינגים לעבודות תחזוקה ומחנאות בעת מסעותיהם. כמו כן, בוצע שימוש בגרזני לחימה ייעודיים כגון גרזנים דניים.
  • תיעוד אודות סטיבן, מלך אנגליה אשר השתמש בגרזן דני ארוך בעת קרב לינקולן (1141, מאה -12)[1]
  • קשתים אנגלים במהלך מלחמת מאה השנים (מאות 14–15) נשאו עימם גרזן קטן ככלי נשק משני להגנה עצמית וככלי עבודה.

לקראת המאה ה-16 וכניסת אבק השריפה לשדה הקרב לצד הוזלה בעלויות של הכנת חרבות, נצפה פיחות בשימוש בגרזנים בשדה הקרב האירופאי ומרחבים נוספים, אף על פי שהיה בשימוש בקרב צבאות שונים, תפקידו עבר לאיטו בתור כלי תחזוקה ולעיתים ככלי ביחידות הנדסיות. כיום ניתן לראות שימוש מועט של טומהוקים מודרניים בקרב יחידות שונות

סוגים נפוצים של גרזני קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חודרי שריון": עם התפתחות המיגון והשריון התפתחו גרזנים המסוגלים לאתגר ולעקוף מיגון בדרכים שונות: הבולטים שבהם אשר היו בשימוש עמים אירופאיים: גרזנים ליד אחת עם "זקן" חלק תחתון בולט אשר נועד להיתפס במגן היריב ולהסיטו ובכך להשאיר את היריב חשוף. גרזנים עם דוקרן "מקור" בראש הגרזן או בחלקו האחורי אשר נועדו לחדור חריצים בשריון או לעקם חלקים ממנו ולהגביל את תנועת הלובש, בדומה לשימוש שנעשה באלות ומוטות גרזן (Pollaxe).
שטיח באייה: ריקמה של לוחם המחזיק גרזן דני
  • הגרזן הדני: גרזן דו-ידני באורך של 1.5-1.7 מ' בעל ראש יחסית רחב אך דק, בניגוד לתדמיתו הגרזן הדני שקל בין 1–2 קילו והיה בעל פרופיל דק, לשיפור יכולות החיתוך. גרזן זה היה בשימוש השבטים הוויקינגים והפך לפופולרי בחלקים נוספים באירופה במהלך המאות 10–11.
  • גרזן-השלכה "פרנציסקה" - גרזן הטלה שהיה בשימוש, בתחילת ימי הביניים, בעיקר בידי הפרנקים.
  • ברדישה: גרזן מזרח אירופאי, היה בשימוש בעיקר בין המאות ה-14–18, גרזן דו ידני, בעל להב ארוך יחסית לגרזן (כ-60 ס"מ) אשר נפרס כחצי סהר שטוח, המוט היה לרוב באורך 1.5 מטר[2].
דוגמה לנשק מוט: ראש הלבארד תוצרת דל טין (איטליה) אלו היו מורכבים על מוטות באורך של עד 6 מטרים.
  • דוגמה ל-POLLAXE, אלו הורכבו על מוטות באורך של 1.2-2 מטר לרוב
    נשק מוט (Poll Weapone): זהו שם כללי למוט ארוך (בין 2–6 מ') שבקצהו מותקן ראש פלדה בעל להב ודוקרנים בצורות שונות, לחלקם היה ראש המשלב להב המזכיר גרזן כגון ההאלברד נשק זה נועד בעיקר לשימוש בדבוקה של חיילים במבנה צפוף. רבים נוטים לבלבל בינו לבין גרזן על מוט ארוך (Pollaxe), זהו כלי קצר יותר, (1.2-2 מ') אשר יועד לחדור את שריונות הפלדה של הלוחמים האירופאיים במאות ה14–15, נשק זה היה בעל ראש גרזן או פטיש או שניהם לרוב בשילוב דוקרן ויועד לשימוש בדו-קרב או בידי לוחם בודד. ראש הגרזן בפריטים אלו היה לרוב קטן על מנת לרכז את האנרגיה הקיטנית בעת השימוש[3].
  • טומהוקים מודרניים תוצרת ארצות הברית, חלקם לשימוש צבאי (מימין לשמאל): טומהוק של חברת CRKT, טומהוק לשימוש טקטי, הכולל "זקן" מושחז בחלקו התחתון של ראש הגרזן, חברת RMJ וטומהוק של חברת SwampRat.
    גרזן טומהוק - גרזן קל שהיה בשימוש האינדיאנים באמריקה. שימש לקרב פנים אל פנים, כגרזן הטלה וככלי עבודה. גרזן זה שבתחילה נקנה באלפיו מסוחרים שהגיעו ליבשת אמריקה הפך לסמל סטטוס בקרב האינדיאנים והעיד על חשיבותו של הלוחם הנושא אותו. לרוב היה מעוטר בסמלים מתרבותם ואף הגדילו לעשות בתקופות מאוחרות יותר כאשר שילבו את הטומוהוק עם כלי אחר שהיה בשימוש נפוץ אצל האינדיאנים בשעתו - המקטרת כאשר החלק של הידית שנעשה חלול שימש פייה. טעות נפוצה היא לחשוב שגרזן זה שימש לקרקף את קורבנותיהם של האינדיאנים, למעשה זו תוצאה של פעולה שנעשתה בסכין. שמועה זו הופצה בימיהם של המתיישבים הראשונים והונצחה לאחר מכן בסרטים ברוח התקופה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרזן קרב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Oman, Sir Charles, A History of the Art of War in the Middle Ages vol.1., London: Greenhill Books.: Greenhill Books, 1924, עמ' 339,ISBN 1-85367-100-2.
  2. ^ R. E. Oakeshott, European weapons and armour: From the Renaissance to the industrial revolution, 1980, עמ' 48-49
  3. ^ Terence Wise, The Wars of the Roses (Men at Arms Series, 145), Osprey, 1983, ISBN 0-85045-520-0