לדלג לתוכן

גריגורי גורקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גריגורי גורקין
לידה 12 בינואר 1870
גורנו-אלטאיסק, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוקטובר 1937 (בגיל 67) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור אות הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גריגורי גורקיןרוסית: Григо́рий Гу́ркин; ‏ 24 בינואר 1870 - 11 באוקטובר 1937) היה צייר נוף רוסי, האמן המקצועי הראשון ממוצא אתני אלטאי. הוא התפרסם בציורי נופי הרי אלטאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורקין נולד ב-1870 בגורנו-אלטאיסק. ב-1878 הוא נשלח לבית הספר לציור אייקונים באולאלה, והוכשר כצייר אייקונים מקצועי. לאחר מכן, הוא הפך לתומך בדת האלטאי הבורכאנית האתנית המקומית.[1] הוא עבד בערים אולאה וביסק.[2] בשנת 1897 החל את לימודיו באקדמיה האימפריאלית לאמנויות בסנט פטרסבורג אצל איוואן שישקין ואלכסנדר קיסליוב.[3]

בשנת 1903 חזר גורקין לאלטאי והחל לעבוד כמורה, ונסע מדי קיץ לאזורים מרוחקים של הרי אלטאי. העיר הקרובה ביותר עם קהילת אמנות מפותחת הייתה טומסק, בה השתתף גורקין בתערוכות אמנות. הוא היה חבר באגודת חובבי האמנות של טומסק מאז 1909.

בפברואר 1918, לאחר מהפכת אוקטובר, החליטו נציגי שבטי אלטאי להקים רפובליקה קראקורום, שמטרתה הייתה לאחד את כל אזורי אלטאי למדינה לאומית עצמאית. גורקין הפך לראש הממשלה.[4] בשנת 1919 הודחה הממשלה על ידי הכוחות הנאמנים לאלכסנדר קולצ'ק, וגורקין נמלט למונגוליה, שם התגורר שנה, ובשנת 1921, בעזרת הפרטיזנים בולשוויקים, בראשות סרגיי קוצ'טוב, הוא עבר להתגורר ב-1919 ברפובליקה העצמאית טובן. שם המשיך לצייר את חיי היומיום והמסורות של המקומיים, כולל השמאניזם.[5]

ב-1925 חזר גורקין לברית המועצות. בשנות ה-20 וה-30, הוא עסק בחינוך, במיוחד יצר איורים לשירי אפוס של אלטאי ולספרי בית ספר יסודי.

ב-1937, במהלך הטיהורים הגדולים, נעצר גריגורי גורקין והוצא להורג לאחר מכן.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גריגורי גורקין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bourdeaux, Michael; Filatov, Sergey, eds. (2006). Современная религиозная жизнь России. Опыт систематического описания [Contemporary Religious Life of Russia. Systematic description experience] (in Russian). Vol. 4. Москва: Keston Institute; Логос. p. 112
  2. ^ И. П. Тюрина, ed. (2002). Томск художественный. Начало XX века (in Russian). Tomsk: Раско. p. 16
  3. ^ Цыбенко, Ольга. Тайна Горного Алтая в картинах художника Григория Чорос-Гуркина (in Russian)
  4. ^ Русанов, Виталий Викторович. Пути национального самоопределения алтайского народа в первой четверти XX века
  5. ^ Еркинова, Римма Михайловна. Монгольский и тувинский периоды в творчестве Г.И. Чорос-Гуркина (in Russian). Национальный музей имени А.В. Анохина