גרינוק
 | |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| אומת הבית |
 סקוטלנד |
| מחוז | מחוז אינברקלייד |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 41,990 (2018) |
| קואורדינטות | 55°57′00″N 4°46′00″W / 55.95°N 4.7666666666667°W |
| אזור זמן | UTC+0 |
  | |
גרינוק (באנגלית: Greenock) היא עיירת נמל במחוז אינברקלייד, שבמערב סקוטלנד. היא שוכנת על הגדה הדרומית של נהר קלייד, במקום בו הנהר מתרחב לפיורת' אוף קלייד (Firth of Clyde), ומהווה את המרכז המנהלי של מועצת אינברקלייד.
נכון למפקד האוכלוסין של הממלכה המאוחדת בשנת 2011, גרו בעיר כ-44,248 תושבים, ירידה לעומת 46,861 בשנת 2001.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמה של גרינוק מופיע כבר במאה ה-13 בצורות שונות כגון Grinok, Greenhok, Grenok ועוד. לפי חוקר השמות ויליאם ג'. ווטסון, השם הגאלי של המקום הוא "Grianaig", שפירושו "גבעה שטופת שמש"[1]. ישנה גם הצעה כי מקור השם בשפה הבריטונית הקדומה במילה *Graenag שפירושה מקום חולי או חצצי[2].
גרינוק החלה ככפר דייגים והתפתחה לנמל חשוב עם התרחבות הסחר במאה ה-17. ב-1711 הוקם בה מספנה ראשונה, ובמהרה הפכה גרינוק למרכז חשוב לבניית אוניות ולסחר בין-לאומי, במיוחד בסוכר, טבק ורום. במהלך המאה ה-18 וה-19, הנמל שימש גם ליצוא דגים מלוחים, סחורות מהקולוניות ואף היה מעורב בסחר העבדים האטלנטי[3].
ב-1714 הפכה גרינוק לנמל מכס עצמאי, וב-1812 פעלה בה קו הספינות הקיטוריות הראשון באירופה. בית המכס החדש שנבנה ב-1817 בתכנונו של האדריכל ויליאם ברן, נחשב למבנה מרשים בסגנון נאו-קלאסי[4].
עם תחילת המהפכה התעשייתית, גרינוק הפכה למוקד של עיבוד סחורות מיובאות כמו סוכר, כותנה וצמר. בשנת 1827 הוקם מאגר מים (Loch Thom) שהזרים מים למפעלי תעשייה בעיר. הקמת קווי רכבת לקראת סוף המאה ה-19 חיזקה את מעמד העיר כמרכז סחר חשוב.
גרינוק נפגעה קשה בהפצצות הלופטוואפה במאי 1941 (הבליץ של גרינוק). במהלך המלחמה שימשה העיירה כבסיס חשוב לשיירות אטלנטיות ולצי המלכותי.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1921 מנתה גרינוק שיא אוכלוסין של 81,123 תושבים, אולם עם דעיכת התעשייה הכבדה בשנות ה-70 וה-80, ירד מספר התושבים. כיום האוכלוסייה מתייצבת על כ-44,000 נפש.
