גרירה (בלשנות)

גרֵירה או גררה היא תופעה פונולוגית הקיימת בניבים עבריים, שבה מילה אחת בניב משפיעה על המילה האחרת וגוררת אותה להגייה שונה התואמת את צורת הגייתה של חברתה. זהו למעשה סוג של הידמות במצב של חציצה.

סיבת התופעה: הקושי הפונטי להגות שתי צורות שונות של שני מרכיבים צמודים של ניב.

גרירה אחורנית (רגרסיבית): למרות שהמילה הראשונה אמורה להיות הדומיננטית ולהשפיע על צורת הגייתה של חברתה הבאה בעקבותיה, ברבים ממקרי הגרירה הלשונית משפיעה המילה השנייה למפרע על השינוי הצורני של הראשונה.

דוגמאות

כבר בלשון המקרא ניתן למצוא דוגמאות לגרירה, הן בתנועות הן בעיצורים והן בטעמים. כן אנחנו מוצאים "אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ" (שמואל ב ג, כה), במקום: מְבוֹאֶךָ. ואכן, הכתיב הוא מְבוֹאֶךָ. דוגמה לגרירה עיצורית: בְּשֶׁצֶף קֶצֶף - במקום בְּשֶׁטֶף קֶצֶף (ישעיהו נד, ח). דוגמה לגרירה בתחום הטעמים: "גַּם־רֶ֖כֶב גַּם־פָּרָשִׁ֑ים" (בראשית נ ט) במקום גַּ֣ם פָּרָשִׁ֑ים, שהרי התיבה "גם" כשמופיעה בין שני טעמים מפסיקים מוטעמת בטעם משרת לפני תיבה ארוכה (כלומר שאינה מוטעמת לפני הברתה השלישית) ומוקפת לפני תיבה קצרה (כלומר שאינה מוטעמת אחרי הברתה השנית).

גם בלשון חכמים קיימות דוגמאות לגרירה, כולל גרירה במין הדקדוקי: חַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִּלָּתָהּ - במקום חַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִּלָּהּ (משנה מסכת סוכה, פרק א משנה א), אילנות טובות - במקום אילנות טובים (תוספתא סוכה ב, ה. וכך הוא נוסח ברכת האילנות לפי הספרדים והתימנים).

בעברית החדשה ניתן למצוא גרירה בניבים וביטויים:

• כַּבְּדֵהוּ וְחַשְׁדֵהוּ - במקום: כַּבְּדֵהוּ וְחָשְׁדֵהוּ (קרי: וְחוֹשְׁדֵהוּ)
• לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר - במקום: לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפַּר
• לֹא מִדֻּבְשְׁךָ וְלֹא מֵעֻקְצְךָ - במקום: לֹא מִדִּבְשְׁךָ וְלֹא מֵעֻקְצְךָ
• סַלְתָּהּ וְשַׁמְנָהּ - במקום: סָלְתָה (קרי: סוֹלְתָהּ) וְשַׁמְנָהּ, שלא ככתיב התקני המופיע בויקרא ב, ב: מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ.

לקריאה נוספת

• שמעון שרביט, "כוחה של גרירה בעברית לתקופותיה", בתוך: מחקרים בלשון העברית העתיקה והחדשה, בר-אילן תשנ"ט

קישורים חיצוניים

• ירעם נתניהו, אזור גרירה: לשון המקרא, לשון חז"ל, לשון ימי הביניים וספרות השו"ת, בעברית החדשה, באתר מט"ח