גרנד פרי אבו דאבי עונת 2021

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגרנד פרי של אבו דאבי עונת 2021 (בשמו הרשמי גרנד פרי אבו דאבי איתיחאד איירווייז 2021) היה מרוץ מכוניות שנערך ב-12 בדצמבר 2021 במסלול יאס מרינה באבו דאבי, איחוד האמירויות הערביות. המירוץ היה הסבב העשרים ושניים והאחרון בעונת 2021 של אליפות הפורמולה 1. מקס ורסטאפן ולואיס המילטון הגיעו אל המרוץ בשוויון נקודות: 369.5 נקודות. המילטון הוביל לאורך מרבית המרוץ, לאחר שעקף את ורסטאפן במהלך ההקפה הראשונה, והיה בדרכו לזכייה שמינית בתואר אליפות הנהגים. דגל צהוב הונף בהקפות האחרונות עקב תאונה, אך בוטל שתי הקפות לסיום המרוץ, באופן שנוי במחלוקת. לאחר ההזנקה המחודשת הצליח ורסטאפן לעקוף את המילטון בהקפה הראשונה ולנצח את המרוץ. הפדרציה הבין-לאומית לרכב פתחה בחקירה בעקבות המרוץ ובעקבותיה הוכנסו תיקונים והבהרות לכלי המרוצים לקראת העונה הבאה. מייקל מאסי, שהיה מנהל המרוצים, הוחלף, אך תוצאת המרוץ לא שונתה.

זכייתו של ורסטפן הבטיחה את תואר אליפות הנהגים הראשון שלו בקריירה. קבוצת מרצדס זכתה באליפות היצרנים בפעם השמינית ברציפות, וקבעה שיא חדש. המרוץ היה המרוץ האחרון של קימי רייקונן שפרש בגיל 42 לאחר קריירה שהתפרסה על פני שני עשורים, בהם התחרה ב-349 מרוצים.

שידור המרוץ נצפה על ידי יותר מ-108 מיליון איש ברחבי העולם[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המירוץ היה אמור להתקיים במקור ב-5 בדצמבר, אך הוא נקבע מחדש לאחר דחיית גרנד פרי אוסטרליה עקב מגפת הקורונה. בתאריך המקורי נקבע גרנד פרי ערב הסעודית[2] והמירוץ באוסטרליה בוטל בסופו של דבר והוחלף בגרנד פרי קטר[3].

מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתווה המסלול במרוץ הנוכחי

מסלול יאס מרינה עבר שיפוץ שקיצר את אורך המסלול ואת זמן ההקפה הצפוי במטרה אפשר מהירות גבוהה והזדמנויות העקיפה[4]. פניית השיקיין לאחר סיבוב 4 הוסרה, ופנייה מספר 5 (שהייתה מספר 7 לפני הפיתוח מחדש) הורחבה. רצף הפניות של ארבע הפניות שהיו פניות 11–14 הפך לישורת ופנייה אחת, פנייה מספר 9. רדיוס הפניות 12–15 (בעבר 17–20) הוגדל כדי לאפשר למכוניות להיכנס לפנייה במהירות גבוהה יותר.

נהגים וקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ק איטקן נהג עבור קבוצת ויליאמס באימון הראשון, במקום ג'ורג' ראסל[5]. ניקיטה מזפין נמצא חיובי לקורונה לאחר מקצה הדירוג, מה שאילץ את פרישתו מהמירוץ, הוא לא הוחלף.

הגרנד פרי היה מרוץ הפורמולה 1 האחרון עבור הזוכה באליפות בעונת 2007, קימי רייקונן, שהודיע על כוונתו לפרוש בתום העונה[6]. המרוץ היה גם האחרון עבור אנטוניו ג'יובינאצי, שעבר להתחרות באליפות הפורמולה אי, וניקיטה מזפין, שחוזהו בוטל בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022. ג'ורג' ראסל וולטרי בוטאס התחרו בפעם האחרונה עבור קבוצות ויליאמס ומרצדס, בהתאמה. ראסל החליף את בוטאס במרצדס, בעוד הפיני עבר להתחרות עבור אלפא רומיאו.

הונדה התחרתה בפעם האחרונה כספקית המנועים של קבוצות רד בול ואלפאטאורי, שעברו לייצר את המנועים לקראת העונה הבאה תחת השם "רד בול מנועים".

מקצה הדירוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקצה הדירוג התחיל בשעה 17:00 לפי השעון המקומי. החלק הראשון של מקצה הדיורג (Q1) הופסק לזמן קצר בעקבות תאונה של נהג האס. לואיס המילטון וולטרי בוטאס קבעו את הזמנים המהירים ביותר. בתחילת החלק השני (Q2) המילטון השיג יתרון של 4 שניות על פני מקס ורסטאפן, שעשה שימוש בצמיגים בתרכובת מדיום. לאחר שתי הקפות נחליף ורסטאפן לצמיגים בתרכובת רכה והצליח לקבוע את הזמן המהיר ביותר. בחלק האחרון של המקצה (Q3) נעזר ורסטאפן בסליפסטרים שנוצר אחרי המכונית של סרחיו פרס, חברו לקבוצה, והשיג את הפול פוזישן[7].

תוצאות הדירוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מספר נהג קבוצה זמני דירוג מיקום בזינוק
Q1 Q2 Q3
1 33 הולנדהולנד מקס ורסטאפן רד בול-הונדה 1:23.322 1:22.800 1:22.109 1
2 44 בריטניהבריטניה לואיס המילטון מרצדס 1:22.845 1:23.145 1:22.480 2
3 4 בריטניהבריטניה לנדו נוריס מקלארן-מרצדס 1:23.553 1:23.256 1:22.931 3
4 11 מקסיקומקסיקו סרחיו פרס רד בול-הונדה 1:23.350 1:23.135 1:22.947 4
5 55 ספרדספרד קרלוס סאינס פרארי 1:23.624 1:23.174 1:22.992 5
6 77 פינלנדפינלנד ולטרי בוטאס מרצדס 1:23.117 1:23.246 1:23.036 6
7 16 מונקומונקו שארל לקלר פרארי 1:23.467 1:23.202 1:23.122 7
8 22 יפןיפן יוקי צונודה אלפאטאורי-הונדה 1:23.428 1:23.404 1:23.220 8
9 31 צרפתצרפת אסטבן אוקון אלפין-רנו 1:23.764 1:23.420 1:23.389 9
10 3 אוסטרליהאוסטרליה דניאל ריקארדו מקלארן-מרצדס 1:23.829 1:23.448 1:23.409 10
11 14 ספרדספרד פרננדו אלונסו אלפין-רנו 1:23.846 1:23.460 — 11
12 10 צרפתצרפת פייר גאסלי אלפאטאורי-הונדה 1:23.489 1:24.043 — 12
13 18 קנדהקנדה לאנס סטרול אסטון מרטין-מרצדס 1:24.061 1:24.066 — 13
14 99 איטליהאיטליה אנטוניו ג'יובינאצי אלפא רומיאו-פרארי 1:24.118 1:24.251 — 14
15 5 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל אסטון מרטין-מרצדס 1:24.225 1:24.305 — 15
16 6 קנדהקנדה ניקולאס לטיפי ויליאמס-מרצדס 1:24.338 — — 16
17 63 בריטניהבריטניה ג'ורג' ראסל ויליאמס-מרצדס 1:24.423 — — 17
18 7 פינלנדפינלנד קימי רייקונן אלפא רומיאו-פרארי 1:24.779 — — 18
19 47 גרמניהגרמניה מיק שומאכר האס-פרארי 1:24.906 — 19
20 9 ניקיטה מזפין האס-פרארי 1:25.685 — — —[8]
מקור:[9][10]

המרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקפות ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרוץ הוזנק בשעה 17:00 לפי השעון המקומי. לואיס המילטון עם זינוק טוב יותר ממקס ורסטאפן לקח את ההובלה בתחילת המרוץ. ורסטאפן ניסה להחזיר לעצמו את המקום בפנייה מספר 6, במאבק על המיקום הוא אילץ את המילטון לצאת מגבולות המסלול. הבריטי חזר למסלול כשהוא שומר על המקום הראשון. רד בול הגישה מחאה בטענה שהיתרון הושג בצורה לא חוקית וביקשה שיאלצו את המילטון להחזיר למקס את המקום, אך הטענה נדחתה. תלונה שהוגשה לדיילי המרוץ נבדקה והוחלט שאין צורך בבדיקה נוספת. המילטון, שהתחרה עם צמיגים בתרכובת מדיום, הצליח להגדיל את הפער מורסטאפן, שהתחרה עם צמיגים בתרכובת רכה, דבר שהוביל לשחיקה מהירה של הצמיג[11].

עצירות בפיט ומכונית הבטיחות הווירטואלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורסטפן נכנס להחלפת צמיגים בהקפה ה-13, בעוד המילטון נכנס הקפה מאוחר יותר, שניהם החליפו לצמיגים בתרכובת הקשה. בשלב זה סרחיו פרס עבר להוביל את המרוץ. הקבוצה ביקשה ממנו לעכב ככל הניתן את המילטון על מנת לאפשר לורסטאפן לצמצם את הפער. ניסיונות ההגנה של פרס איפשרו לצמצם את הפער מ-11 שניות ל-1.3 שניות, אך בהקפה ה-20 הצליח המילטון לעקוף ולשוב למקום הראשון. עד לנקודת אמצע המרוץ הצליח המילטון להגדיל את הפער עד ל-4 שניות[11]

בהקפה ה-26 התנגש קימי רייקונן בגדר הבטיחות בפנייה מס' 6 ונאלץ לפרוש מהמרוץ האחרון שלו בקריירה. באותה הקפה פרש גם ג'ורג' ראסל עקב בעיות בתיבת ההילוכים. בהקפה ה-35 נעצר אנטוניו ג'יובינאצי על המסלול עקב בעיה בתיבת ההילוכים. העצירה הובילה להזנקת מכונית בטיחות וירטואלית. רד בול ניצלה את ההזמנות והכניסה את ורסטאפן להחלפה של סט חדש של צמיגים קשים, ללא איבוד של מיקום על המסלול. קבוצת מרצדס הנחתה את המילטון שלא להיכנס להחלפת צמיגים. עם סט הצמיגים החדש ורסטאפן הצליח לצמצם את הפער מ-17 שניות עד ל-11 שניות, אך לא בקצב מספיק בשביל לעקוף את המילטון לפני תום המרוץ.

הקפות הסיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאס לטיפי נאבק על מיקום עם מיק שומאכר במהלך ההקפה ה-53 של המרוץ. בפנייה 14 התרסק בפנייה וגרם ליציאה של מכונית בטיחות. המילטון שוב לא נכנס להחלפת צמיגים מתוך חשש שמכונית הבטיחות תסתיים והוא יאבד את ההובלה. ורסטפן, לעומת זאת, ניצל את ההזדמנות והחליף לסט חדש של צמיגים בתרכובת רכה. פרס נאלץ לפרוש עקב בעיה בלחץ השמן במכונית. לאחר החלפת הצמיגים ורסטאפן נשאר במקום השני בדירוג הכולל, אך חמש מכוניות שהיו בפער של הקפה נכנסו בינו לבין המילטון (המכוניות של לנדו נוריס, פרננדו אלונסו, אסטבן אוקון, שארל לקלר וסבסטיאן פטל). במהלך פינוי המסלול משברי המכונית של לטיפי קיבלו הנהגים הוראה כי הם לא יורשו לעקוף את המילטון, אך בהקפה ה-57 של המרוץ נתן מייקל מאסי, מנהל המרוץ, הוראה שרק חמשת הרכבים יכולים לעקוף את המילטון[12].

מיד לאחר שמכוניתו של פטל סיימה את העקיפה הודיע מנהל המרוץ כי מכונית הבטיחות תיכנס לרחבת הטיפולים בסיום ההקפה כדי לאפשר הקפה אחרונה של מרוץ ללא מגבלות. טוטו וולף כעס על ההחלטה. בהקפה האחרונה ורסטאפן הסתייע בצמיגים החדשים שלו כדי לצמצם את הפער מהמילטון, עד הצליח לעקוף אותו בפנייה מס' 5. המילטון ניסה לעקוף בחזרה, אך ורסטאפן הצליח להדוף את הניסיונות, לסיים את המרוץ כמנצח ולזכות בתואר האליפות הראשון. המילטון סיים שני, קרלוס סאינס סיים שלישי ויוקי צונודה רביעי, ההישג הכי טוב שלו בקריירה עד אותה נקודה. מרצדס צברה מספיק נקודות בשביל להבטיח זכייתה שמינית ברציפות באליפות היצרנים וקבעה שיא חדש[13][14].

דירוג המרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום מכונית נהג יצרן הקפות זמן/פרש מיקום בזינוק נקודות
1 33 הולנדהולנד מקס ורסטאפן רד בול-הונדה 58 1:30:17.345 1 26[א]
2 44 בריטניהבריטניה לואיס המילטון מרצדס 58 +2.256 2 18
3 55 ספרדספרד קרלוס סאינס פרארי 58 +5.173 5 15
4 22 יפןיפן יוקי צונודה אלפאטאורי-הונדה 58 +5.692 8 12
5 10 צרפתצרפת פייר גאסלי אלפאטאורי-הונדה 58 +6.531 12 10
6 77 פינלנדפינלנד ולטרי בוטאס מרצדס 58 +7.463 6 8
7 4 בריטניהבריטניה לנדו נוריס מקלארן-מרצדס 58 +59.200 3 6
8 14 ספרדספרד פרננדו אלונסו רנו-אלפין 58 +1:01.708 11 4
9 31 צרפתצרפת אסטבן אוקון רנו-אלפין 58 +1:04.026 9 2
10 16 מונקומונקו שארל לקלר פרארי 58 +1:06.057 7 1
11 5 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל אסטון מרטין-מרצדס 58 +1:07.527 15
12 3 אוסטרליהאוסטרליה דניאל ריקארדו מקלארן-מרצדס 57 +1 הקפה 10
13 18 קנדהקנדה לאנס סטרול אסטון מרטין-מרצדס 57 +1 הקפה 13
14 47 גרמניהגרמניה מיק שומאכר האס-פרארי 57 +1 הקפה 19
15[ב] 11 מקסיקומקסיקו סרחיו פרס רד בול-הונדה 55 לחץ שמן 4
פרש 6 קנדהקנדה ניקולאס לטיפי ויליאמס-מרצדס 50 תאונה 16
פרש 99 איטליהאיטליה אנטוניו ג'יובינאצי אלפא רומיאו-פרארי 33 הידראוליקה 14
פרש 63 בריטניהבריטניה ג'ורג' ראסל ויליאמס-מרצדס 26 הילוכים 17
פרש 7 פינלנדפינלנד קימי רייקונן אלפא רומיאו-פרארי 25 בלמים 18
WD 9 ניקיטה מזפין האס-פרארי 0 לא זינק —
הקפה מהירה: הולנדהולנד מקס ורסטאפן (רד בול-הונדה) – 1:26.103 (הקפה 39)
מקור:[15][16]
  1. ^ כלל נקודת בונוס על הקפה מהירה
  2. ^ פרס דורג למרות שלא סיים את המרוץ מאחר שהשלים יותר מ-90% מהמרחק הכולל

בעקבות המרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערעור של מרצדס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת מרצדס הגישה ערעור על תוצאות המרוץ. הקבוצה טענה כי ורסטאפן עקף את המילטון תחת מגבלות מכונית הבטיחות[17] וכי מייקל מאסי הפר את הנהלים בכך שאיפשר רק למכוניות שהיו לפני ורסטאפן לעקוף את המילטון ולא לכל הנהגים שהיו בפיגור של הקפה. לדבריהם על פי התקנות היה צריך להזניק את המרוץ מחדש רק הקפה לאחר מכן, דבר שהיה מעניק להמילטון את הניצחון והאליפות[18][19]. הטענה הראשונה נדחתה ונקבע שורסטאפן לא עקף את המילטון תחת מגבלות מכונית הבטיחות[20]. הטענה השנייה הייתה יותר שנויה במחלוקת ומרצדס נעזרה בייעוץ משפטי בנושא[21]. מרצדס טענה שלפי סעיף 48.12 שאם ניתנת הוראה המאפשרת למכוניות הנמצאות בפיגור של הקפה, יש לאפשר לכל המכוניות לבצע עקיפה ולא רק לחלק. בנוסף טענו שמכונית הבטיחות צריכה להיכנס לאזור הטיפולים רק בסוף ההקפה אחרי שכל המכוניות ביצעו את העקיפה. בהתאם לכך ביקשה הקבוצה לקבוע כי המילטון הוא המנצח במרוץ והזוכה באליפות. רד בול טענה שבתקנה כתוב "Any car" ולא "All cars". בנוסף, טענה הקבוצה שהוראות סעיף 48.13 גוברות על הוראה 48.12. טענה שלישית הייתה שסעיף 15.3 נותן למנהל המרוץ סמכות להחליט על פי שיקול דעת על השימוש במכונית בטיחות. לבסוף טענה הקבוצה כי התוצאה לא הייתה משתנה גם אם כל שמונת המכוניות הנוספות היו עוקפות את ורסטאפן והמילטון. מאסי טען שהעיקרון המנחה של סעיף 48.12 הוא לפנות מהדרך את המכוניות שמפריעות למאבק על הניצחון וכי כל הקבוצות הסכימו עקרונית שהמרוץ יסתיים תחת תנאי מרוץ[22].

דיילי המרוץ דחו את הערעור של מרצדס וקיבלו את הטענה של רד בול שסעיפים 48.13 ו-15.3 בתקנות הספורטיביות של האליפות מעניקים למנהל המרוץ סמכות לקבל החלטות כרצונו בנוגע למכונית הבטיחות. לדבריהם באותה מידה הוא היה יכול להודיע על סיום המרוץ בהקפה ה-57 וולהכריז על המילטון כמנצח[22]. עם דחיית הערעור ורסטאפן הוכרז כאלוף העולם באופן זמני, כאשר למרצדס ניתנו 96 שעות לאחר סיום המרוץ להחליט האם לפנות לבית הדין הבינלאומי של FIA.

מרצדס הכריזה על כוונתה לערער על פסק הדין[23]. FIA הודיעה שתבחן את המקרה בפירוט ותסיק מסקנות מהאירוע והודתה שהאירוע "מכתים את תדמית הספורט". בעקבות ההודעה החליטה מרצדס, שעות ספורות לפני המועד האחרון להגשה, שלא לערער ולסיים את הטיפול בנושא[24]. וולף אמר שלא הוא ולא המילטון רוצים לזכות באליפות בבית משפט, במקום זאת ימקדו את מאמציהם כדי להבטיח שתוצאות החקירה של FIA יהיו הוגנות. וולף המשיך לבקר את התנהלותו של מאסי במהלך המרוץ. לדבריו, בגרנד פרי אייפל בעונת 2020, עמד מאסי על הצורך לתת לכל המכוניות האיטיות לסיים את העקיפה. המילטון וולף החרימו את טקס הענקת הפרסים של הפדרציה שהתקיים באותו ערב[25]. המילטון נקנס על ההיעדרות מהטקס. בתגובה הוא ביקש שכספי הקנס יתרמו לפעילות שהפדרציה מבצעת למען ילדים מאוכלוסייה מוחלשת. ההצהרה עוררה ספקולציות כי המילטון יכול להכריז על פרישה מהירה בעקבות האירועים. וולף הודיע שגם הוא וגם המילטון מתכוונים להמשיך כרגיל[25].

תגובות למרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר נהגים מתחו ביקורת על ההחלטה של מאסי. בהודעת רדיו בהקפה האחרונה אמר המילטון בקשר למהנדס המרוץ שלו, פיטר בוניגטון, שתוצאת המרוץ הושפעה מ"מניפולציה"[26]. ג'ורג' ראסל, שהוחתם להיות חברו לצוות של המילטון במרצדס ב-2022, כינה את ההחלטה "בלתי מתקבלת על הדעת"[27]. לנדו נוריס, שהיה מהנהגים שהתבקשו לעקוף את המילטון לפני סיום מכונית הבטיחות, אמר שההחלטה התקבלה "לטלוויזיה". גם שאר ארבעת הנהגים הודו שההחלטה הייתה מבלבלת[28]. דניאל ריקארדו, שהיה מאחורי ורסטאפן בזמן מכונית הבטיחות אמר שהוא נותר "ללא מילים" בעקבות ההוראה, מכיוון שהיא לא איפשרה לו להתחרות עם חמשת הנהגים על מיקום טוב יותר בסיום למרות שהיה עם סט צמיגים חדש. קרלוס סאינס, שהיה אחרי ריקארדו ולאנס סטרול אמר שההחלטה "כמעט עלתה לו בפודיום"[29]. סטרול תיאר את המרוץ כ"מגוחך" ואמר שיש לקבוע את הכללים באופן ברור לפני תחילת העונה[30].

ביקורת על ההחלטה הושמעה גם ברשתות החברתיות מצד נהגי עבר ועיתונאים רבים. דיימון היל, הזוכה באליפות בעונת 1996, כתב כי ההחלטה היא "דרך חדשה לניהול הספורט, שבה מנהל המרוץ יכול לקבל החלטות אד הוק"[31]. ניקו רוזברג, הזוכה באליפות בעונת 2016 כתב שמאסי "לא פעל לפי הכללים" ושהדרישה של כריסטיאן הורנר ברדיו להקפת מרוץ נוספת הייתה לא הולמת, יחד עם זאת הוא הזדהה עם מאסי ואמר ש"כל העולם צופה והוא צריך להחליט בתוך 15 שניות מה הוא עושה"[32]. ג'ק אוסטין, כתב של פוקס ספורט כתב שהפורמולה 1 "הינדסה" את הסיום כדי להגביר את ההתרגשות של הצופים. דברים דומים כתב גם ג'ורדן ביאנצ'י מהאתלטיק שאמר שההחלטה של מאסי נועדה להבטיח ש"נטפליקס תקבל עוד עלילה עסיסית לעונה הבאה של Drive to Survive"[33].

נהג המרוצים השוודי סטפן גו'הנסון כתב: "בין אם זה בכוונה ובין אם לא, מבחינה בידורית המרוץ הזה היה מעל ומעבר. אבל אני חושב שחייב להיות איזון איפשהו כי ההחלטות שמאסי קיבל...התעלמו לחלוטין מהשכל הישר ומהדרך ההוגנת להתמודד עם המצב"[34]. נריין קריתיקיין, נהג המרוצים ההודי, אמר: "זה היה קרב נהדר על האליפות, אבל מה שקרה אתמול לא היה ספורט. צריך קרבות צמודים בפורמולה 1, אבל בו בזמן, זה צריך להיות הוגן...מה שקרה כאן לא היה הוגן"[35]. וולטר רוהל, אלוף העולם בראלי, קרא להכריע מרוצים על המסלול או "בתהליך הוגן וברור שאינו מושפע מהחלטות חיצוניות לא ברורות"[36]. מאט דיקינסון, כתב הטיימס, הסכים שיש לבחון את תהליך השיפוט, אך דחה את התלונות שההחלטה ניתנה בשל צורך בידורי בטענה ש"החוקים בספורט נקבעים, ולפעמים גם משתנים, בשביל להפוף את הספורט למבדר יותר. אל לנו להעמיד פנים שיש רק פרספקטיבה אחת של צודק או שמטרתו של הספורט היא חתירה אינסופית להגינות"[37].

תגובות נוספות נגעו ללחץ שהופעל על מאסי לסיום מגבלות מכונית הבטיחות. מתיה בינוטו, מנהל קבוצת פרארי, אמר כי"העבודה שלו הייתה העבודה הקשה ביותר על פי כדור הארץ באותו הרגע[38]. אנדראס זיידל, מנהל קבוצת מקלארן, אמר שבעת הניתוח להחלטותיו של מאסי יש לזכור את הקונטקסט בהן התקבלו: מרוץ צמוד על תואר האליפות, ועל כך יש להעריך אותו[39]. סבסטיאן פטל הגן על ההחלטות של מאסי ודיילי המרוץ: "לכולם יש דעה, אני חושב שצריך לעזוב את דיילי המרוץ בשקט, זה מספיק קשה גם ככה. באופן אידיאי היינו רוצים לראות עקביות, אבל יש גם גורם אנושי. זה נורא קשה להיות צודק במאה אחוז, אבל זאת צריכה להיות השאיפה שלנו. אנחנו צריכים לראות מה אפשר ללמוד איך ניתן לשפר"[40]. גם רומן גרוז'אן הגן על ההחלטה של מאסי: "יש כמה דרכים לראות את זה. זה היה מוזר מאוד לא לאפשר למכוניות האלה לעבור ולהשאיר את לואיס ראשון ואחריו ארבע מכוניות כשנוותרה קצת יותר מהקפה אחת לאליפות העולם. ומצד שני, עבור לואיס זו בהחלט לא הייתה החלטה טובה. אבל כאוהד טלוויזיה, כצופה, באשר לספורט, אני חושב שמייקל מאסי קיבל את ההחלטה הנכונה"[41].

ניקולאס לטיפי התנצל על התאונה שהובילה להוצאת מכונית הבטיחות. לדבריו לאחר האירוע קיבל הטרדות רבות ואף איומי מוות דרך הרשתות החברתיות[42]. לטיפי פרסם שקיבל הודעת תמיכה מלואיס המילטון ושהוא נדרש להגדיל את מספר אנשי האבטחה סביבו באירועים לקראת עונת 2022. הוא הכריז שבכוונתו לקדם תוכניות שיעסקו בפגיעה הנפשית שיכולה לגרום בריונות ברשת[43]. מאסי היה גם הוא קורבן לתגובות קשות ואיומי מוות ברשתות החברתיות[44].

החקירה של FIA ושינויי תקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה ימים לאחר המרוץ הודיעה הפדרציה הבין-לאומית לרכב על פתיחת חקירה של האירועים במטרה לבחון מה אירע והאם יש צורך בשינוי תקנות הנוגעות למכונית הבטיחות. באותה הצהרה, נאמר גם שאי הבנות מצד קבוצות, נהגים ואוהדים "הכתימו את התדמית" של אליפות העולם לנהגים. בחינת האירועים החלה בינואר 2022[45][46].

רשת BBC פרסמה באמצע חודש ינואר שקבוצת מרצדס הגיה להסכם "תן וקח" עם ה-FIA: הקבוצה הסכימה למשוך את הערעור תמורת הבטחה שמייקל מאסי, מנהל המרוץ, וניקולאס טומבאזיס, המנהל הטכני של האליפות, לא יישארו בתפקידם בעונת 2022. עוד פורסם כי טוטו וולף, מנהל הקבוצה, נפגש עם מוחמד בן סוליים, נשיא FIA במטרה לדון בצעדים עתידיים שינקטו[47]. לקראת סוף החודש פרסמה הרשת כי מאסי יוחלף בתפקיד מנהל המרוץ, כחלק מתהליך ארגון מחדש של הרכב צוות השיפוט במרוצים. עוד פורסם כי על צוותי הקבוצות יאסר לפנות למנהל המרוץ בתלונה על החלטות השופטים[48].

ב-17 בפברואר הציגה הפדרציה שינויים במבנה הניהולי של המרוצים. מאסי הועבר מתפקיד מנהל המרוץ ובמקומו מונו אדוארדו פרייטס ונילס וויטיץ' כצמד שיחלוק את התפקיד באירועים השונים. הרבי בלאש, שלעבר סגן מנהל המרוץ, מונה כיועץ קבוע שילווה את השניים לאורך כל העונה. בנוסף לשינויים המבניים הוצגו גם שינויים בדרכי ההתנהלות במהלך המרוץ. הקשר בין הקבוצות לבין מנהל המרוץ נאסר במטרה למנוע הפעלת לחצים במהלך המרוץ[49]. תקשרות הרדיו בין הקבוצות ובין FIA לא ישודר בטלוויזיה על מנת להוריד את הלחץ מהשופטים[50]. שינוי בתקנות מכונית הבטיחות קבע שמכוניות שנמצאות בפיגור של הקפה יורשו לעקוף את המובילים. מגבלות מכונית הבטיחות יסתיימו הקפה אחת לאחר שתינתן ההוראה לבצע את העקיפה[51].

יומיים לאחר מכן פורסם הדו"ח המלא של האירוע. בדו"ח נכתב כי מכונית הבטיחות לא השלימה הקפה מלאה כפי שנדרש בסעיף 48.12 לתקנות. עוד נקבע כי פרשנות שניתנה לסעיף 48.12 ולסעיף 48.13 "יצרה, ככל הנראה, בלבול לגבי הפרוצדורה של עקיפת מכוניות איטיות תחת מכונית בטיחות"[52]. בהתייחס לטענה של דניאל ריקארדו, שהיה בפיגור של הקפה, אך מכיוון שמוקם מאחורי ורסטאפן לא התאפשר לו לעקוף אותו לפני תום מכונית הבטיחות, קבע הדו"ח כי הדבר נבע מטעות אנוש בשל העובדה שזיהוי המכוניות מתבצע באופן ידני. בעקבות כך הוחלט על הכנסת מערכת זיהוי אוטומטית[53]. הדו"ח גם ציין כי תקנות הספורט של פורמולה 1 לשנת 2022 עודכנו כדי להבהיר כי יש לאפשר ל"כל" (ALL) המכוניות שבפיגור ולא רק ל"חלק" (ANY) לעקוף. פעולותיו של מאסי הוגדרו כפעולות שבוצעו בתום לב וכי יכולות להיות פרשנויות שונות לכללים. הממצאים גם קבעו שהתקשורת בין מנהלי הצוותים של מרצדס ורד בול עם מאסי במהלך ההקפות האחרונות הייתה בלתי הולמת. בסיכום נקבע כי תוצאות אליפות העולם בפורמולה 1 לשנת 2021 נותרו בתוקף[54].

טבלת האליפות הסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות הנהגים

מיקום נהג נקודות
Unchanged 1 הולנדהולנד מקס ורסטאפן 395.5
Unchanged 2 בריטניהבריטניה לואיס המילטון 387.5
Unchanged 3 פינלנדפינלנד ולטרי בוטאס 226
Unchanged 4 מקסיקומקסיקו סרחיו פרס 190
2 5 ספרדספרד קרלוס סאינס 164.5
מקור:[55]

אליפות היצרנים

מיקום יצרן נקודות
Unchanged 1 גרמניהגרמניה מרצדס 613.5
Unchanged 2 אוסטריהאוסטריה רד בול-הונדה 585.5
Unchanged 3 איטליהאיטליה פרארי 323.5
Unchanged 4 בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס 275
Unchanged 5 צרפתצרפת אלפין-רנו 155
מקור:[55]
  • הערה: בטבלאות מצוינים רק חמשת המקומות הראשונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרנד פרי אבו דאבי עונת 2021 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ F1 reports rise in TV audience as 108m watch Abu Dhabi finale, Motorsport.com, 17 February 2022
  2. ^ F1 adds Saudi Arabian Grand Prix night race to 2021 calendar, Formula1.com, 5 November 2020
  3. ^ F1 confirms Qatar GP on 2021 calendar as part of long-term deal, Motorsport.com, 30 September 2021
  4. ^ Formula 1: All eyes on Yas Marina circuit’s new track layout for season finale Abu Dhabi Grand Prix, Gulf News, 6 December 2021
  5. ^ 2021 Abu Dhabi Grand Prix – Entry List
  6. ^ Kimi Raikkonen to retire from F1 at end of 2021 season, Motorsport.com, 1 September 2021
  7. ^ Verstappen snatches pole from Hamilton in thrilling Abu Dhabi Grand Prix qualifying, Formula1.com, 11 December 2021
  8. ^ מזפין דורג במקום ה-20, אך לא זינק למרוץ לאחר שהתגלה חיובי לקורונה
  9. ^ "Formula 1 Etihad Airways Abu Dhabi Grand Prix 2021 – Qualifying". Formula1.com. 11 בדצמבר 2021. נבדק ב-11 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Formula 1 Etihad Airways Abu Dhabi Grand Prix 2021 – Starting Grid". Formula1.com. 11 בדצמבר 2021. ארכיון מ-27 באוקטובר 2021. נבדק ב-11 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Race: Verstappen takes title in dramatic Abu Dhabi finale, PlanetF1, 12 December 2021
  12. ^ אתר למנויים בלבד Luke Slater, ‏Safety cars, furious radio calls and Michael Masi's intervention: How controversial F1 final lap unfolded, The Telegraph, 13 December 2021
  13. ^ Verstappen passes Hamilton on last lap to win F1 title, The Race, 12 December 2021
  14. ^ Brilliant Verstappen claims maiden title after victory in Abu Dhabi season finale following late Safety Car drama, Formula1.com, 12 December 2021
  15. ^ "Formula 1 Etihad Airways Abu Dhabi Grand Prix 2021 – Race Result". Formula1.com. 12 בדצמבר 2021. נבדק ב-12 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Formula 1 Etihad Airwaus Abu Dhabi Grand Prix 2021 – Fastest Laps". Formula1.com. 12 בדצמבר 2021. נבדק ב-12 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Stewards dismiss Mercedes protest for Verstappen overtaking behind safety car, Autosport, 12 December 2021
  18. ^ Verstappen’s Abu Dhabi win and title thrown in doubt as Mercedes lodge two protest, RaceFans.net, 12 December 2021
  19. ^ Max Verstappen confirmed as F1 champion after Mercedes protests rejected at Abu Dhabi GP, Sky Sport, 13 December 2021
  20. ^ Decision - Mercedes Protest Art. 48.8, FIA, 12 December 2021
  21. ^ Lewis Hamilton says FIA ‘manipulated’ last-lap showdown in radio message, TheGuardian.com, 13 December 2021
  22. ^ 1 2 Full FIA stewards’ verdict on Mercedes protest over Abu Dhabi GP race restart, Autosport, 12 December 2021
  23. ^ Stewards dismiss Mercedes’ Abu Dhabi Grand Prix protests, as team lodge intention to appeal, Formula1.com, 12 Ddecember 2021
  24. ^ Mercedes F1 team withdraws Abu Dhabi GP appeal, Motorsport.com, 16 December 2021
  25. ^ 1 2 Mercedes' Wolff Hopes ‘Disillusioned’ Lewis Hamilton Doesn’t Quit F1 Over Abu Dhabi Debacle, Autoweek, 16 December 2021
  26. ^ Hamilton felt Abu Dhabi GP was "manipulated" in unplayed radio message, Autosport, 13 December 2021
  27. ^ Max Verstappen wins world championship in Abu Dhabi, DW.com, 12 December 2021
  28. ^ F1 drivers left confused by "made for TV" safety car unlapping call, Autosport, 13 December 2021
  29. ^ ‘Why am I here?’: Ricciardo reacts after getting surprise view of Max’s ‘crazy’ F1 win, Fox Sports, 13 December 2021
  30. ^ "Stroll: Ridiculous shows that F1 rules must be set in stone, The Race, 10 February 2022
  31. ^ F1 decider puts Masi in spotlight and raises big questions, Reuters, 13 December 2021
  32. ^ Rosberg weighs in on Abu Dhabi controversy, Planet F1, 13 December 2021
  33. ^ F1’s day of debacle is an unacceptable ending to Max Verstappen and Lewis Hamilton’s year-long duel: Bianchi, The Athletic, 13 December 2021
  34. ^ Johansson: Masi decision 'made no sense on any level', F1i.com, 3 January 2022
  35. ^ What happened in Abu Dhabi wasn't fair,it was Hamilton's race, says India's first F1 driver Narain Karthikeyan, Wionews.com, 13 December 2021
  36. ^ German legend slams FIA, Latifi, Verstappen, Grandprix.com, 20 December 2021
  37. ^ Lewis Hamilton: Shameful injustice? No, sporting fairness is in eye of the beholder, The Times, 14 December 2021
  38. ^ Ferrari chief defends Michael Masi after Lewis Hamilton Formula 1 title controversy, The Independent, 31 December 2021
  39. ^ Seidl: Masi’s tricky role in intense F1 title battle needs to be understood, Motorsport.com, 15 December 2021
  40. ^ Vettel thinks race stewards should be left alone, PlanetF1, 13 December 2021
  41. ^ Grosjean backs Masi's decisions at F1 season finale, RacingNews365, 18 January 2022
  42. ^ Apologetic Latifi has nothing to be sorry for, The Race, 14 December 2021
  43. ^ Latifi had supportive message from Hamilton after Abu Dhabi, The Race, 15 February 2022
  44. ^ Michael Masi: Former F1 race director reveals death threats after Max Verstappen claimed Formula One title, Sky Spotrs, 17 July 2022
  45. ^ FIA Review Of Abu Dhabi F1 Controversy Started This Week, The Race, 12 Janauary 2022
  46. ^ FIA launches probe into F1 Abu Dhabi safety car controversy, Motorsport.com, 15 December 2021
  47. ^ FIA president meets Mercedes boss Toto Wolff as part of F1 inquiry, BBC, 15 Janaury 2022
  48. ^ FIA planning new F1 race-management structure after Abu Dhabi controversy, BBC, 27 January 2022
  49. ^ Michael Masi removed as F1 race director after Abu Dhabi investigation, ESPN, 17 February 2022
  50. ^ Michael Masi replaced as F1 race director after FIA review of 2021 Abu Dhabi GP finale, Sky Sports, 18 February 2022
  51. ^ FIA makes rule tweak to streamline F1 safety car restart process, Autosport, 18 February 2022
  52. ^ 2021 F1 Abu Dhabi Grand Prix - Report To The World Motor Sport Council - 19 March 2022
  53. ^ Fia Announces World Motor Sport Council Decisions, 19 March 2019
  54. ^ 2021 F1 Abu Dhabi Grand Prix - Report to the World Motor Sport Council - 19 March 2022
  55. ^ 1 2 "Abu Dhabi 2021 - Championship". www.statsf1.com.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גרנד_פרי_אבו_דאבי_עונת_2021&oldid=37423038"