גרעין הברך הצדי
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
 | |
| בתמונה ניתן לראות שרטוט של גזע המוח יחד עם חלקים ממוח הביניים. גרעין הברך הצידי נראה בקצה העליון של התמונה | |
| שיוך |
תלמוס  |
|---|---|
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
corpus geniculatum laterale |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A14.1.08.302 |
| TA2 (2019) |
5666 |
| מזהה נרולוקס |
birnlex_1662 |
| מזהה נרוניימס |
352 |
| FMA |
62209 |
  | |
גרעין הברך הצדי או LGN (באנגלית: Lateral geniculate nucleus) הוא אזור בתלמוס, אשר נמצא במוח הביניים. שמו של הגרעין ניתן לו על שום דמיונו לברך כפופה (genu, פירושו "ברך").
גרעין הברך הצדי הוא מבנה דו-צדדי (הוא נמצא על שתי המיספרות במוח), ומורכב משש שכבות של תאי עצב בכל המיספרה.
הגרעין מעורב בתהליך התפיסה החזותית[1]. הוא מקבל מידע חזותי מהרשתית באמצעות עצב הראייה ומעביר את המידע הלאה, בעיקר אל האזור הראשוני בקליפת המוח הראייתית (V1), כאשר כל שכבה בו מקבלת קלט מעין אחת בלבד. כ-90% מהסיבים העצביים שבעצב הראייה מגיעים לגרעין הברך הצדי.
השכבות של גרעין הברך הצדי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרימטים, גופי התאים בשתי השכבות הפנימיות ביותר גדולים יותר מגופי התא שבארבע השכבות החיצוניות. מטעם זה נקראות שתי השכבות הפנימיות “השכבות המאגנו-תאיות” (magnocellular layers, מאגנום פירושו “גדול” בלטינית), ואילו ארבע השכבות החיצוניות נקראות “השכבות הפארוו-תאיות” (parvocellular layers פרבוס פירושו “קטן”).
שני סוגי השכבות משתייכים לשתי מערכות נבדלות, המופקדות על ניתוח סוגים שונים של מידע חזותי. כל אחת מן המערכות מקבלת קלט מאחד הסוגים של תאי הגנגליון ברשתית - מתאי M או מתאי P. שדות הקלט של התאים בגרעין הברך הצדי שומרים על אותו ארגון של מרכז והיקף, הקיים בתאי הגנגליון המתקשרים אליהם.
שכבות מאגנו-תאיות (Magnocellular Layers)
[עריכת קוד מקור | עריכה]שכבות 1 ו- 2 מורכבות מתאי המערכת המאגנו-תאית. מערכת זו קיימת בכל היונקים, בעוד שהמערכת הפארוו-תאית קיימת בפרימטים בלבד. תאי העצב של המערכת המאגנו-תאית ניחנים במאפיינים של תאי M (בשכבת תאי הגנגליון). כלומר, הם אינם מקבלים מידע על צבע, אינם מאפשרים הבחנה בפרטים דקים ותגובתם לגירוי חזותי קצרה ומהירה. תאים אלה מעורבים כפי הנראה בעיבוד חזותי שרמת דיוקו פחותה, אך הם מסוגלים להבחין בהבדלי בהירות דקים וגם רגישים במיוחד לתנועה.
שכבות פארוו-תאיות (Parvocellular Layers)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרימטים שכבות 3 עד 6 מורכבות מתאי המערכת הפארוו-תאית. תאי העצב של מערכת זו ניחנים במאפיינים של תאי P (בשכבת תאי הגנגליון), כלומר הם מנתחים מידע על צבע ומצטיינים בכושר גבוה של הפרדה מרחבית, ומכאן - בעיבוד חזותי שרמת דיוקו גבוהה. מנגד, תגובותיהם איטיות ומתמשכות ואין הם רגישים לתנועה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ישי-קרין, נ. (2005). דיסלקסיה, רכיבה על סוסים והצרבלום. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.
| מערכת הראייה האנושית | ||
|---|---|---|
| העין | רשתית • עדשה • קרנית • קשתית • אישון • תנועות עיניים | |
| מסלולים עצביים | עצב הראייה • תצלובת הראייה • גרעין הברך הצדי • קליפת הראייה • התליל העליון (Superior colliculus) • PPRF • FFA • MLF • FEF | |
| תאים ברשתית | תא קולט אור (קנים, מדוכים) • תא רשתית דו-קוטבי • תא גנגליון • תא אופקי • תא אמקרין | |
| תפיסה חזותית | ראייה • תפיסת עומק • תפיסת צבע • ראיית לילה • שדה ראייה • אשליה אופטית • הכתם העיוור | |
| אביזרים | משקפיים • תרשים לבדיקת ראייה • אוטורפרקטומטר • רטינוסקופ | |