צוותי נחשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גרעין נחשון)
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתיבה לא נייטרלית וללא מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Nahshon.jpg

צוות נחשון (בעבר: גרעין נחשון) הוא מסגרת הגשמה של תנועת הנוער בני עקיבא בישראל. את המסגרת מתחזקים חברי הסגל בבני עקיבא (שכבות הגיל של כיתות י - יב) בסניפי בני עקיבא השונים ברחבי הארץ. מטרתה היא הגשמת ערכי התנועה עליה התחנכו החברים בה החל מחבריא א' (כיתות ד'- ט'). בצוותים אלו יש למעלה מ-700 חברים בצוותים השונים ומאות בוגרים.[1][2][3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001, הוחלט במחוז דן להקים גרעינים במתכונת הגרעינים החלוציים שהיו קיימים בתחילת שנותיה של המדינה ובני עקיבא. הגרעינים יועדו לחברי חבריא ב' - בגיל תיכון וטרם הגיוס לצבא, ונועדו לטפל באתגרי השעה החברתיים בעיקר, ובכך להחליף את אתגרי הפרחת השממה, בניית המדינה, וישוב הארץ מאז שנות תקומתה. מסגרת הגרעין ביקשה לשלב את הלימוד האידאולוגי המעמיק, הצבת החזון ומטרות ברורות לתיקון עולם, עם מימוש בפועל של רעיונות אלו.

גרעין "נחשון" המחוזי, שאותו הקימו הרכזים דאז – רני רוזנהיים, אבי צפדיה ותמר שחל – מנה כ-20 אנשים והתנדב באופן קבוע בשכונת שפירא בתל אביב. מאוחר יותר קמו גרעינים גם בסניפים ברחבי מחוז דן, ואחר כך גם במחוז ירושלים, במחוז שרון שומרון ובמחוזות דרום, יהודה וצפון.[3]

לדברי רני רוזנהיים, בימיו כמזכ"ל התנועה, שאיפת הגרעינים הייתה "להחזיר את ערכי ההגשמה לתנועה ולהופכם לדרך חיים", גם אחרי סיום בית הספר התיכון (חבריא ב' - מכיתה י' ועד י"ב).[4] לדעתם פעילות זו היוותה נקודת מפנה מגרעינים שכל עניינם הייתה הקמת יישובים חדשים וחיזוק יישובים ביהודה ושומרון לדגש על העצמה חברתית בערים ובישובים בכל רחבי הארץ.[3] בוועידה הכ"ג של תנועת בני עקיבא בשנת 2013 הוחלט על הקמת מחלקת חבריא ב', שתפעל להעצים את פעילותם של גרעיני נחשון.[3] בשנת 2015 התכנסה וועדה מיוחדת בשם "הוועדה להעצמת חבריא ב" שהחליטה על שינויים רבים בתהליך השיבוצים של התנועה לתפקידים השונים, כחלק משינויים אלה - הוחלט לשנות את שמם של "גרעיני נחשון" ל"צוותי נחשון".

מבנה הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברים בצוות נכנסים אליו בתקופת חבריא ב' (החל מכיתה י' ועד לסוף הלימודים בתיכון). צוות מונה בדרך כלל בין 7 ל-30 חברים, בהתאם לגודל סניף בני-עקיבא בו הוא נמצא. לכל צוות יש רכז או רכזת מטעם התנועה המרכזים את ענייני הצוות. הצוותים במחוזות השונים, אליהם מחולקים הסניפים בתנועה, נבדלים זה מזה במבנה. ישנם צוותים המורכבים מכמה שכבות גיל וישנם צותים של שבט בודד (שכבת גיל אחת).

דרכי הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצוות מהווה "קבוצה לומדת ועושה" ובכך מעצים את פעילותו. כל צוות נפגש אחת לשבוע ב'ישיבת צוות', בה הוא מקיים לימוד קבוצתי מעמיק ודיון על נושאים תורניים, חברתיים, תיקון המידות וליבון סוגיות אקטואליות שעל סדר היום הציבורי. ישיבת הצוות מהווה מסגרת לבירור ושיח אידאולוגי-ערכי בין חברי הצוות. בנוסף, בישיבה דנים גם על תכנון וביצוע העשייה המשותפת, הנובעת מהלימוד.

על פי ההחלטות המתקבלות בישיבת הצוות, יוצא הצוות לעשייה ההתנדבותית מקומית וארצית, שבועית קבועה או חד-פעמית.

התנדבות שבועית קבועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת ההתנדבות השבועית הקבועה לחולל שינוי מעמיק ולאורך זמן. חברי הצוות בוחרים התנדבות משותפת קבועה, בהתאם לצורכי המקום בו הם פועלים, ובהתאם לרצונם ויכולתם. הם מתנדבים לפחות פעם בשבוע בהתמדה. דוגמאות לפעילות שבועית הם: הקמת והפעלת מועדוניות בשכונות מצוקה, מועדונים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, חלוקת מזון לנזקקים וכל דבר שהחברים רואים לנכון. לרוב, ההתנדבות "עוברת מדור לדור" מצוות אחד לבא אחריו בסניף, בשאיפה לשמר אותה לאורך זמן ולהניב תוצאות.

מסגרות התנדבות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים מחליט הצוות או ההנהלה הארצית לפעול בהתנדבות במסגרת צורך שעולה, כמו מאבקים לתיקון עוולות חברתיות מקומיות או ארציות, תמיכה בתושבים בזמן מלחמה, העלאת מודעות חברתית לנושאים הנחשבים בעיניהם קיומיים וכדומה.[5][6]

גיבוש והנעת הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה בחנוכה, ט"ו בשבט, פסח, ובחופש הגדול, מקיימת התנועה כנסים עונתיים וימי עיון, טיולים ומסעות ארציים, שבהם מכירים זה את זה, מחזקים ומעוררים השראה, ומפגישים את אנשי הצוות עם אתגרי החברה הישראלית. הם מבררים את האידאולוגיה ודנים ביחסם לסוגיות שעל הפרק. מטרת פעילות זו לגבש אותם כמנהיגים מעורבים חברתית השותפים בעיצוב דמותה של מדינת ישראל, ולאפשר להם יצירת הווי חברתי ומקומי תוך פעילות מהנה.

על שם נחשון בן עמינדב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצוותים קרויים על שם נחשון בן עמינדב, שעל פי מדרש בגמרא[7], היה הראשון לקפוץ למים בעת יציאת בני ישראל ממצרים ולפני קריעת ים סוף. דמותו של נחשון בהיסטוריה היהודית מהווה סמל לחלוציות, מנהיגות ומסירות נפש למען עם ישראל, ערכים אליהם צוותי נחשון מתחנכים ומיישמים.

בהקדמה לספרו של יחיאל אליאש, מייסד התנועה - "מעשה הבא בחזון", מתאר הרב נריה את מעשהו של מקים התנועה כנחשוניות, כפריצת דרך. הקמת צוותי נחשון הייתה במטרה להיות "חלק מתהליך של תחיית התנועה וחידושה".

דוגמאות לעשיה בגרעינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרויקט "כחולבן" לחיזוק המורל הלאומי, בעקבות מבצע עמוד ענן בעזה, 2012.
  • תגובת נגד למכתב השמיניסטים 2009[8].
  • מאבק משמר ההוסטלים[9].
  • קריאה לקביעת כ"ט בנובמבר כיום הוקרה לפצועי צה"ל והובלת מערך ביקורי בית אצל הפצועים.
  • מאבק עובדי הקבלן בשנת 2007.
  • מאבק נגד חוק הפרטת קרקעות.
  • מאבק למען הכנסת תרופות חולי סרטן לסל התרופות.
  • השתתפות במחאת מרכז הקליטה בית אלפא מול משרדי הממשלה.
  • השתתפות במאבקים לניסיונות השבת יונתן פולארד לישראל.

צוותי גרעין נחשון לאורך השנים עסקו בין היתר גם באימוץ שכונות מצוקה ובתי אבות, באימוץ מרכזי קליטה של עולים, בפעילות להעמקת הזהות היהודית בבתי ספר וברחוב, ובהידברות בין דתיים לחילונים.

הגשמה בוגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוותי נחשון נועדו גם להוות יסוד להקמת תנועת הבוגרים של בני עקיבא, וכן לשמש פעילות מקדימה להקמת גרעיני שירות לאומי וגרעיני שנת שירות לפני הגיוס לצבא, הפועלים חברתית בשכונות נבחרות ברחבי הארץ. הגרעינים הללו נכנסו לאחר הקמתם תחת מחלקת הגשמה של בני עקיבא.[10] צוותי נחשון נועדו גם לייסד גרעיני משפחות משימתיים כמו גרעין יהוד, וגרעין שכונה ג' בבאר שבע.

סמינריונים עבור בוגרים שומרים על קשר ועשייה משותפת בין בוגרי הגרעינים (כפי שנקראו בעבר) והצוותים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על גרעין נחשון מטרותיו ותולדותיו במסגרת דף ישן (תאריך לא ידוע) על פעילות נוער באלון שבות וגיוסו לגרעין (כדי להציג את הכתוב צריך להקיש על הקישור "גרעין נחשון"). באתר אלון שבות)
  2. ^ על הגרעין (אתר עיתון בני עקיבא זרעים)
  3. ^ 1 2 3 4 גרעיני נחשון - הגשמה כדרך חיים אתר תנועת בני עקיבא
  4. ^ סמל הגרעינים כולל את האמירה: חוזרים להגשמה כדרך חיים.
  5. ^ לדוגמה, בשנת 2017 התגייסו חניכי גרעין נחשון בקריית גת לזכור את חברם אברה מנגיסטו שחצה את הגבול לעזה ונותר שם. ראו גרעין נחשון לא שוכח את אברה מנגיסטו (אתר החדשות דתילין). ובשנת 2020 התגייסו חברים מצוותי נחשון בכל הארץ לשתילת חורשה לזכרה של חברת גרעין רינה שנרב, שנרצחה בפיגוע בעת טיול עם משפחתה במעיין ליד הישוב נחליאל.
  6. ^ על צוותי נחשון עמוד 116, בתוך מחקרים על הגשמה (אתר תנועות הנוער בישראל)
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ז, עמוד א'
  8. ^ מכתב שמיניסטים נגדי: "הם 80 - אנחנו 80 אלף"
  9. ^ אנחנו דור מצוין: צעירים מקימים "משמר הוסטלים"
  10. ^ מחלקת ההגשמה של בני עקיבא (אתר גל-עד)