גרעיני נחשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל גרעיני נחשון

גרעין נחשון הוא מסגרת הגשמה של תנועת הנוער בני עקיבא בישראל. המסגרת מיועדת לחברי חבריא ב' (שכבות הגיל של כיתות י'- י"ב) בסניפי בני עקיבא השונים ברחבי ארץ. מטרתה היא הגשמת ערכי התנועה עליה התחנכו החברים בה החל מחבריא א' (כיתות ד'- ט'). בגרעינים אלו יש למעלה מ-500 חברים בגרעינים השונים ומאות בוגרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001, הוחלט במחוז דן להקים גרעינים במתכונת הגרעינים החלוציים שהיו קיימים בתחילת שנותיה של המדינה ובני עקיבא. בגרעינים אלו יפעלו חברי חבריא ב', ויטפלו באתגרי השעה – חברתיים בעיקר – שהחליפו את אתגרי הפרחת השממה ובניית המדינה מאז שנות תקומתה. מסגרת הגרעין ביקשה לשלב בין לימוד אידאולוגי מעמיק, הצבת חזון ומטרות ברורות לתיקון עולם ומימוש בפועל של רעיונות אלו. גרעין "נחשון" המחוזי, שאותו הקימו הרכזים דאז – רני רוזנהיים, אבי צפדיה ותמר שחל – מנה כ-10 אנשים והתנדב באופן קבוע בשכונת קריית שרת ברעננה. מאוחר יותר קמו גרעינים גם בסניפים ברחבי מחוז דן, ואחר כך גם במחוז ירושלים, במחוז שרון שומרון ולאחרונה נפתחו גרעינים גם בשאר המחוזות (דרום, יהודה וצפון). ככלל הגרעינים שואפים להחזיר את ערכי ההגשמה לתנועה ולהופכם לדרך חיים גם אחרי חבריא ב' (כיתות י'- י"ב).

השפעות הקמת הגרעינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר להשפעה בעיירות והשכונות בהם פועלים הגרעינים, הקמת הגרעינים לפני כעשור בישרה מהפכה משמעותית בציונות הדתית. אמנם איטית והדרגתית, אך לראשונה ערך ההגשמה חוזר לשיח בציבור, אחרי ששנים ארוכות הוא נשכח וערכי החינוך וההתיישבות היו הערכים היחידים. כיום, ניתן לומר שהגרעינים הקהילתיים-חברתיים, גרעיני השירות הלאומי, מסגרות שנת השירות וגרעיני המשפחות שהוקמו על ידי בוגרי גרעיני נחשון, מהווים דגל מוביל בציונות הדתית.

מבנה הגרעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברים בגרעין נכנסים אליו בתקופת חבריא ב' (כיתה י') ועד לסוף התיכון. אך לרוב הגרעין ממשיך להתקיים גם לאחר התיכון (חבריא ג'), בהתאם לרצון חבריו. גרעין מונה בדרך כלל בין 7 ל-30 חברים, בהתאם לגודל הסניף בו הוא נמצא. לכל גרעין יש רכז או רכזת מטעם התנועה המרכזים את ענייני הגרעין. הגרעינים במחוזות השונים, אליהם מחולקים הסניפים בתנועה, נבדלים זה מזה במבנה. ישנם גרעינים המורכבים מכמה שכבות גיל וישנם גרעינים של שבט (שכבת גיל אחת).

דרכי הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך תודעה של לקיחת אחריות על החברה, הגרעין פועל בשאיפה לתיקון המציאות על ידי מימוש מקסימלי של כוחו של הנוער. האמונה היא שהדרך הטובה ביותר למימוש רעיון זה היא על ידי היות הגרעין "קבוצה לומדת ועושה".

המשמעות היא שכל גרעין נפגש אחת לשבוע ל'ישיבת גרעין', בה הוא מקיים לימוד קבוצתי מעמיק ודיון על נושאים תורניים, חברתיים, תיקון המידות וליבון סוגיות אקטואליות שעל סדר היום הציבורי. ישיבת הגרעין מהווה מסגרת לבירור ושיח אידאולוגי-ערכי בין חברי הגרעין. בנוסף, בישיבה דנים גם על תכנון וביצוע של פרויקטי העשייה המשותפת, הנובעת מהלימוד. הגרעין יוצא לעשייה ההתנדבותית, בהתאם להחלטות הגרעין. עשיית הגרעין מתחלקת לשני סוגים: עשייה קבועה ועשייה חד-פעמית.

עשיה קבועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתה לחולל שינוי מעמיק בתהליך ארוך טווח. חברי הגרעין בוחרים התנדבות משותפת קבועה, בהתאם לצורכי המקום בו הם פועלים, רצונותיהם ויכולותיהם. את ההתנדבות הם מקיימים לפחות פעם אחת בשבוע בהתמדה. לדוגמה: הקמת והפעלת מועדוניות בשכונות מצוקה, מועדונים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, חלוקת מזון לנזקקים וכל דבר שהחברים רואים לנכון. לרוב, ההתנדבות "עוברת מדור לדור" מגרעין אחד לבא אחריו בסניף, בשאיפה לקיים אותה לאורך זמן על מנת להצליח להניב תוצאות.

עשיה חד-פעמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לצורך השעה, הגרעין מפעיל פרויקטים שונים, לרוב בשיתוף של כמה גרעינים ביחד ולעתים גם כלל ארציים. פרויקטים אלו מטרתם לתת מענה לצורך שהתגלה במדינה, דוגמת מאבקים לתיקון עוולות חברתיות (מקומיות או ארציות), תמיכה בתושבים בזמן מלחמה, העלאת מודעות חברתית לנושאים קיומיים לדעתם במדינה ועוד. ישנם מקרים שבהם חברי הגרעין הם אלה שיזמו את הפרויקטים החד-פעמיים וישנם מקרים בהם הם קיבלו בקשות מגופים או אנשים בודדים להירתם למטרה כלשהי.

פעילות פנים-גרעינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה מתקיימים סמינריונים, טיולים ומסעות ארציים, בחנוכה, ט"ו בשבט, פסח ובחופש הגדול. מטרת פעילויות אלה היא העברת תהליך חינוכי כללי את חברי הגרעינים. בפעילויות אלה הם מתחנכים לחיי שליחות של לקיחת אחריות ומעורבות חברתית בעם ולשותפות בעיצוב דמותה של מדינת ישראל. זאת על ידי הפגשתם עם אתגרי החברה הישראלית לימודית ומעשית ובירור משותף של האידאולוגיה. מטרה נוספת היא הפגשת הגרעינים עם גרעינים אחרים מכל הארץ, החיונית למוטיבציה, קבלת השראה ולהגברת הכוחות של כל גרעין. בנוסף, כל גרעין מקיים לעצמו את ההווי החברתי בין החברים על ידי פעילויות גיבוש וכיף.

משמעות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרעינים קרויים על שם נחשון בן עמינדב, שעל פי מדרש בגמרא[1], היה הראשון לקפוץ למים בעת יציאת בני ישראל ממצרים ולפני קריעת ים סוף. דמותו של נחשון בהיסטוריה היהודית מהווה סמל לחלוציות, מנהיגות ומסירות נפש למען עם ישראל, תכונות אליהם גרעיני נחשון מחנכים.

בהקדמה לספרו של יחיאל אליאש, מייסד התנועה - "מעשה הבא בחזון", מתאר הרב נריה את מעשהו של מקים התנועה כנחשוניות כפריצת דרך. הקמת גרעיני נחשון הייתה חלק מתהליך של תחיית התנועה וחידושה.

דוגמאות לעשיה בגרעינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרויקט "כחולבן" לחיזוק המורל הלאומי, בעקבות מבצע עמוד ענן בעזה, 2012.
  • תגובת נגד למכתב השמיניסטים 2009[2].
  • מאבק משמר ההוסטלים[3].
  • קריאה לקביעת כ"ט בנובמבר כיום הוקרה לפצועי צה"ל והובלת מערך ביקורי בית אצל הפצועים.
  • מאבק עובדי הקבלן בשנת 2007.
  • מאבק נגד חוק הפרטת קרקעות.
  • מאבק למען הכנסת תרופות חולי סרטן לסל התרופות.
  • השתתפות במחאת מרכז הקליטה בית אלפא מול משרדי הממשלה.
  • השתתפות במאבקים לניסיונות השבת יונתן פולארד לישראל.

אימוץ שכונות מצוקה, בתי אבות, העמקת זהות יהודית, הידברות דתיים-חילונים, אימוץ מרכזי קליטה ועוד רבות.

הגשמה בוגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנחת יסודות להקמת תנועת הבוגרים של בני עקיבא.
  • הקמת גרעיני שירות לאומי וגרעיני שנת שירות לפני צבא, הפועלים חברתית בשכונות נבחרות ברחבי הארץ. הגרעינים הללו נכנסו לאחר הקמתם תחת מחלקת הגשמה של בני עקיבא.
  • הקמת גרעיני משפחות משימתיים כמו גרעין יהוד, גרעין שכונה ג' בבאר שבע ועוד.
  • שמירה על השיח גם בחיים הבוגרים על ידי סמינריוני בוגרים ושיתוף באפיקי העשייה השונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]