גרר (רכב)

גרר
מאפיינים כלליים
סוג	מחלקה פונקציונלית לרכב

גְּרָר הוא כלי רכב, לרוב משאית או מסחרית כבדה, המשמש להזזת כלי רכב מנועיים שאינם מסוגלים לנוע בכוחות עצמם (עקב תקלה מכנית או תאונת דרכים), או כאלה שחונים בניגוד לחוק ומהווים הפרעה לתנועה.

היסטוריה

רכב הגרר הראשון פותח בשנת 1916 על ידי ארנסט הולמס (Ernest Holmes Sr.) מצ'טנוגה, טנסי. הרעיון עלה במוחו לאחר שנדרש לחלץ רכב של חבר מתוך נחל באמצעות חבלים, בלוקים וכוח אדם רב. הולמס התקין מנוף פרימיטיבי על גבי שלדת רכב ישן, רשם פטנט על המצאתו וייסד תעשייה שלמה של ייצור רכבי חילוץ.

סוגים עיקריים

קיימים מספר סוגים עיקריים של רכבי גרר, המותאמים לאופי החילוץ והרכב הנגרר:

גרר משטח (Flatbed): משאית בעלת משטח אחורי הידראולי שניתן להטות עד לגובה הכביש. הרכב הנגרר מועלה על המשטח באמצעות כננת ונקשר אליו. זוהי השיטה המועדפת כיום שכן היא מונעת בלאי או נזק למערכת ההינע של הרכב הנגרר.
גרר משקפיים (Wheel-lift): פותח כחלופה בטוחה יותר לגררי השרשרת הישנים. הגרר משתמש בזרוע מתכת הנכנסת מתחת לגלגלי הרכב (הקדמיים או האחוריים) ומרים אותם באוויר, בעוד הגלגלים הנותרים נשארים על הכביש.
גרר כננת ושרשרת (Hook and chain): השיטה המסורתית שבה שרשראות מחוברות ישירות לשלדת הרכב או לסרן שלו. כיום השימוש בשיטה זו פחת משמעותית בשל הנזק שעלול להיגרם לפגושים מודרניים ולשלדה, והיא משמשת בעיקר לגרירת כלי רכב המיועדים לפירוק.
משאית חילוץ כבדה: רכבי גרר גדולים במיוחד המצוידים במנופים חזקים, ונועדו לחלץ כלי רכב כבדים כגון אוטובוסים, משאיות אחרות ואף צמ"ה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

איך רכבי גרר פועלים, באתר HowStuffWorks (באנגלית)

הערות שוליים