גרשון גליל
 | |
| לידה |
המאה ה־20  |
|---|---|
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מעסיק |
אוניברסיטת חיפה |
  | |
גרשון גליל הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות ישראל ומקרא באוניברסיטת חיפה, ולשעבר ראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה. פרסם למעלה מ-150 מאמרים וספרים בעברית ובאנגלית על המקרא ועל ההיסטוריה של עם ישראל והמזרח הקדום.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרשון גליל למד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל שם תואר דוקטור ב-1983.[1] התזה שלו, הכרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה,[2] מציעה כרונולוגיה חלופית למלכי ישראל ויהודה, כנגד כרונולוגיות מסורתיות יותר, כפי שהוצעו על ידי ויליאם פוקסוול אולברייט ועל ידי אדווין ר' תילה (Edwin R. Thiele). התזה פורסמה בהוצאת בריל ב-1996.
שימש ראש החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת חיפה; ראש תוכנית המ"א "המקרא ועולמו" וראש תוכנית המצטיינים "רוח הכרמל" המשותפת לפקולטאות לחינוך ומדעי הרוח באוניברסיטת חיפה. היה גם העורך והמרכז של סדרת "עולם התנ"ך", פירוש מדעי למקרא ב-24 כרכים.
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקריו של גליל עוסקים בהיסטוריה ובתרבות של המזרח הקרוב, ובכללם:
- אחד ממחברי סדרת עולם התנ"ך – פירוש מדעי למקרא, ועורך של כמה מן הכרכים
- גרשון גליל, ישראל ואשור, כנרת-זמורה-ביתן, תשס"א (2001). הספר זכה בפרס בהט.
- Galil, Gershon (1 בינואר 1996). The Chronology of the Kings of Israel and Judah. BRILL. ISBN 90-04-10611-1.
{{cite book}}: (עזרה) - Galil, Gershon (22 ביוני 2007). The Lower Stratum Families in the Neo-Assyrian Period. BRILL. ISBN 978-90-474-2818-3.
{{cite book}}: (עזרה) - Galil, Gershon (2022). God's love story (באנגלית). Zaphon. ISBN 978-3-96327-178-6.
- מעורכי שניים מכרכי ההשלמה לכתב העת Vetus Testamentum:
- Studies in Historical Geography and Biblical Historiography presented to Zecharia Kallai (with M. Weinfeld, Brill, 2000);
- Homeland and Exile: Biblical and Ancient Near Eastern Studies in Honour of Bustenay Oded (with M. Geller and A. Millard, Brill, 2009).
תיארוך מלכות בית דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לטענתו, ממצאים שנמצאו בחורבת קייאפה הם הוכחה לקיומה של ממלכה חזקה באזור יהודה, בתקופת דוד ושלמה.[3]
בשנת 2022 פרסם בפייסבוק פענוח של כתובות מימי חזקיהו מלך יהודה, המוכיחות לטענתו את ההיסטוריוגרפיה המקראית של תקופת חזקיהו, כולל חציבת נקבת השילוח ובריכת השילוח, ומלחמתו בפלשתים.[4]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרשון גליל, באתר Academia.edu
- רשימת המאמרים של גרשון גליל באתר רמב"י
- קורות חיים ורשימת פרסומים של גרשון גליל, באתר אתר אוניברסיטת חיפה (באנגלית)
- מבוא לספר מלכים: לוח כרונולוגי של מלכי ישראל ויהודה מפילוג הממלכה עד חורבן ירושלים, מתוך עולם התנ"ך, כרך מלכים א', באתר "מקראנט"
- איציק וולף, תנ"ך בגובה המציאות, מקור ראשון, מוסף "שבת", 3 במאי 2015, ריאיון עם גרשון גליל
- פריצת דרך בחקר המקרא: פוענחה הכתובת העברית הקדומה ביותר, באתר מאקו, 8 בינואר 2010
- פרופ' גרשון גליל: התגלו עדויות לקיומם של מלכים המוזכרים בתיאור המלחמות של דוד המלך, באתר "הידען", 10 בדצמבר 2014
גרשון גליל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קורות חיים ורשימת פרסומים של גרשון גליל, באתר אתר אוניברסיטת חיפה (באנגלית)
- ^ Galil, Gershon (1996). The Chronology of the Kings of Israel and Judah. BRILL. ISBN 90-04-10611-1.
- ^ ניר חסון, דגם של בית המקדש מימי בית ראשון יוצג לראשונה לציבור, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2016
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, "התגלית החשובה ביותר בישראל": חוקר המקרא טוען שפענח כתובות מתקופת חזקיהו, בעיתון מקור ראשון, 15 בדצמבר 2022
