גרשון הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרשון הכהן
GershonHacohen24.jpg
גרשון הכהן, 2011
נולד 1955 (בן 61 בערך)
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1973 - 1982, 1987 - 2014
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן

גרשון הכהן בתרגיל הצניחה של חטיבת הצנחנים ב-2012

גרשון הכהן (נולד ב-1955) הוא אלוף במילואים בצה"ל, בתפקידו האחרון שימש מפקד הגיס המטכ"לי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכהן גדל במשפחה דתית. הוא נכדו של החוקר שמואל הכהן וינגרטן (מצד אביו), ושל נתן גרדי, מראשוני החלוצים הדתיים והרבנות הצבאית (מצד אמו), הוא בנו של ידעיה הכהן, ממייסדי ישיבת הר עציון, ואחיהם של הרב רא"ם הכהן, (ראש ישיבת עתניאל), הרב אלישיב הכהן (ראש ישיבת בית שמואל בחדרה), הרב אביה הכהן (ר"מ בישיבת עין צורים ובישיבת תקוע) והרב חיים הכהן (ר"מ במכינה הקדם-צבאית בית יתיר).

הוא בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים וישיבת ההסדר הר עציון. על אף שאינו חובש כיפה, הצהיר שהוא "דתי עם כיפה שקופה"[1].

בעל תואר שני בפילוסופיה וספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודת גמר שכותרתה "מדעיותה של פרשנות סיפרותית: הערות על מעמדם של אילוצים מתודולוגיים". נשוי ואב ל-3 ילדים.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגייס בשנת 1973 במסגרת הנח"ל, ולחם במלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית[2]. לאחר המלחמה עבר הסבה לחיל השריון ושירת כמפקד טנק בחטיבה 188 במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. בשנים 1974–1982 שירת בתפקידי פיקוד שונים בחטיבה 7.

במלחמת לבנון הראשונה גויס מלימודים ושימש סגן מפקד כוח לא אורגני בשם "כוח נומארט" שמנה שתי פלוגות, אחת מגדוד 75 והשנייה מגדוד 82. במהלך המלחמה, כשהוא רב-סרן בשירות קבע, פרסם הכהן בעיתון "הארץ" (בעילום שם) מאמר תחת הכותרת "אלי גבע - בין צייתנות למוסר, הרהוריו של איש צבא" בו דן במוסריות פעולתו של הסרבן אל"ם אלי גבע בטענה כי למפקד, בניגוד לחייל - המחויב בשירות - מותר לבחור להימנע מפעילות הנוגדת את הבנתו או תפיסתו. במאמר שיבח את גבע וציין שמעשהו עוד ישמש מופת לאנשי הצבא. בעקבות הסערה שהתעוררה יזם הכהן פגישה עם הרמטכ"ל רפאל איתן בה הזדהה ככותב המאמר, הועמד לדין על הפרת פקודות הצבא, קיבל נזיפה חמורה[3], והודח מצה"ל.

בשנים 1983–1987 שירת במילואים כמפקד גדוד בחטיבה 263, מרכבות האש. בשנת 1987 הוחזר לשירות קבע על ידי הרמטכ"ל דן שומרון ומונה למפקד גדוד 75 ("רומח")[4].

ב-1988 מונה למפקד גדוד קורס קציני השריון. בשנת 1990 קודם לדרגת אלוף משנה ומונה למפקד חטיבת המילואים מרכבות הברזל, במקביל שימש כראש מחלקת תורת לחימה (תו"ל) במפקדת זרוע היבשה. ב-1993 מונה למפקד חטיבה 7. בהרצאה בפני תלמידי בי"ס תיכון בירושלים בינואר 1995 אמר: "מקדמת דנא היו הגברים לוחמים והנשים זונות, ומרבית הבנות בצה"ל ממלאות תפקידים שמחשב ומשיבון יכולים לעשות באותה מידה של יעילות"[5]. דבריו סוקרו בהרחבה בכלי התקשורת ועוררו תגובות נזעמות. הכהן ננזף על דבריו על ידי שר ביטחון והרמטכ"ל.[6]

ב-1995 קודם להיות סגן מפקד אוגדה סדירה וב-1997 מונה לפקד על עוצבת המפץ. ב-2000 מונה לראש חטיבת תורה והדרכה (תוה"ד) במטכ"ל, וב-2003 מונה לפקד על עוצבת געש (אוגדה 36).

בשנת 2005 מונה לקצין הממונה על פינוי רצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות. הכהן צוטט בעיתון "משפחה" כמי שמתנגד ליישום תוכנית התנתקות[7]. עם זאת, כאשר נשאל לגביה לפני ביצועה השיב: "ההחלטה היא לגיטימית. היא חוקית. חייבים לבצע אותה." ולשאלה האם הוא שלם עם המשימה השיב "לחלוטין"[8].

על פי דיווח של חדשות 10 ב-24 באוגוסט 2006, אמר הכהן במהלך ביקור תנחומים בבית משפחתו של סא"ל עמנואל מורנו שנהרג במלחמת לבנון השנייה: "מה שקרה בשנה שעברה (דהיינו, תוכנית ההתנתקות) היה פשע, ואני הייתי שותף לפשע נגד העם היהודי. מה שקורה עכשיו - מלחמת לבנון השנייה - זה העונש על מה שקרה לפני שנה"[9]. דובר צה"ל הכחיש כי דברים מעין אלו נאמרו "בגלוי או ברמיזה"[10].

לאחר תפקידו זה הועלה לדרגת אלוף באפריל 2006, וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות עד דצמבר 2011. בינואר 2010 מונה גם למפקד הגיס הצפוני[11]. בינואר 2012 השתתף כצנחן מן המניין בתרגיל החטיבתי המוצנח הראשון של חטיבת הצנחנים זה חמש עשרה שנים[12]. כמו כן שימש מפקד קורס מפקדי חטיבות ואוגדות[13].

סיים את תפקידו האחרון בצה"ל ב-2 בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות[14].

לאחר סיום שירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים.[15] מפרסם מאמרים בירחון "ליברל".[16]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע בריינר‏, הימין ניצח: "מלך הגירוש" לא ישתתף באירוע, באתר וואלה! NEWS‏, 19 באוגוסט 2008
  2. ^ אמיר בוחבוט‏, 38 שנה אחרי, יש ללמוד מלקחי מלחמת יום כיפור, באתר וואלה! NEWS‏, 7 באוקטובר 2011.
  3. ^ הוועד הפועל של מועצת העתונות דחה תלונה של דובר צה"ל נגד "הארץ", מעריב, 19 בדצמבר 1982
  4. ^ עמנואל רוזןרפול זרק-שומרון החזיר:מג"ד שתמך באלי גבע שב לשרות סדיר, מעריב, 5 באוקטובר 1987
  5. ^ ציפי גון-גרוס, הורים מתגייסים, עמוד 111
    דפנה יזרעאלי, ‏מגדור בשירות הצבאי בצה"ל, תיאוריה וביקורת 14, 14, 1999
  6. ^ איתן רבין, "המח"ט שאמר כי "מאז ומעולם היו הנשים זונות" - יועלה בדרגה", הארץ, 7 בינואר 1997.
  7. ^ נדב שרגאי ועמוס הראלהשבועון החרדי "במשפחה": מפקד אוגדת הפינוי תקף ההתנתקות, באתר הארץ
  8. ^ ארי שביטהיהודי החדש, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2005
  9. ^ ינון מגל, "אני שותף לפשע נגד העם היהודי", באתר nana10‏, 20 בספטמבר 2006
  10. ^ הובילו התנתקות - ונבהלו מהמפלצת, באתר nrg‏, 4 באוקטובר 2006
  11. ^ אפרת וייס, אלוף גרשון הכהן מונה למפקד הגיס הצפוני, באתר ynet, 10 בינואר 2010
  12. ^ פלורית שויחט, ‏לראשונה מזה 15 שנה: לוחמי חטיבת הצנחנים מתרגלים צניחה מבצעית, באתר צה"ל, 18 בינואר 2012
  13. ^ יהונתן שר, אחריות של מפקד אוגדה, אתר מז"י, 20 בדצמבר 2012.
  14. ^ הקצין הוותיק ביותר: מפקד הגיס הצפוני בצה"ל פורש, באתר nrg
  15. ^ מפתח חוקרים, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, נובמבר 2015
  16. ^ גרשון הכהן, באתר "ליברל"