גרשון מן

גרשון מן מינקוב
	אין תמונה חופשית
לידה	28 באפריל 1907
פטירה	17 ביולי 1994 (בגיל 87)
מקום קבורה	בית עלמין גני אסתר
מספר צאצאים	2

גרשון מן (מינקוב) (28 באפריל 1907 - 17 ביולי 1994) היה מנהל בנק הפועלים בראשון לציון, כיהן כראש עיריית ראשון לציון בשנים 1955–1956 והיה מנהל הארכיון ההיסטורי של ראשון לציון אשר היווה את הבסיס למוזיאון של העיר.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשון מן (גוטמן מינקוב) נולד ליעקב ורשה מינקוב במינסק, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס).^[2] בשנת 1925, מינקוב עלה לארץ ישראל וגר בגדרה למשך שלוש שנים, שם עבד בחקלאות.^[3] לאחר מכן, עבר לאזור השרון, שם התמנה לאחד ממפקדי ההגנה. בעקבות מאורעות תרפ"ט, גרשון הגיע לראשון לציון, תחילה כפועל ובהמשך כמנהל.^[3]

הוא השתתף כנציג במספר וועדות של מפא"י וההסתדרות. הוא כיהן כמזכיר מועצת הפועלים בראשון לציון^[4], ובסוף 1938 נבחר למועצת ראשון לציון כנציג הפועלים^[5]. במועצה הוא היה חבר בועדת החינוך^[6], ועדת הספרייה ובמועצת המשמר האזרחי בראשון לציון^[7].

מינקוב נמנה עם מייסדי "הפועל". הוא הקריא את מגילת הכינוס בכנס הרביעי של הפועל באפריל 1935^[8]^[9], והיה מראשי המשלחת לאולימפיאדת הפועלים באנטוורפן בשנת 1937. לאחר האולימפיאדה הוא ביקר בפולין כשליח תנועת הפועל^[10]^[11]. הוא שב לארץ ישראל בתחילת אפריל 1938^[12]. בשנת 1977 היה בין מקבלי עיטור היובל של הפועל^[13]. בשנת 1984 קיבל את עיטור "לאיש לפועלו" של ההסתדרות^[14].

כפעיל בארגון "ההגנה", וחבר מועצת ראשון לציון, נעצר על ידי הבריטים על חסימת הכניסה לפרדסים של עובדים שאינם מאורגנים בהסתדרות, ונכלא בכלא יפו. בעקבות שאילתה בפרלמנט הבריטי הוא שוחרר^[15] וגורש לקיבוץ דפנה. בשנת 1941, בזמן מלחמת העולם השנייה, התנדב מינקוב לחיל הרגלים של הצבא הבריטי^[16]. עם גמר המלחמה, שהה בשליחות הבריגדה היהודית במחנות, עם שארית הפליטה, באוסטריה ובגרמניה.^[3]

עם שובו לראשון לציון, ייסד את קואופרטיב "הכוח". בתקופת מלחמת השחרור גויס לסוכנות היהודית, למדור שארגן את השיירות לירושלים. לאחר המלחמה התמנה למנהל "קופת מלווה" שהפכה לבנק הפועלים וכיהן כמנהל הבנק במשך 23 שנים. בשנים 1955–1956, מינקוב כיהן כראש עיריית ראשון לציון. בתקופת כהונתו קרו הדברים הבאים:^[1]

סודר הביוב בשיכון המזרח.
נחפרה באר מיוחדת.
נבנתה בריכה להזרמת מים לכפר אריה.
נסתיימה בנייתו של המבנה החדש של הגימנסיה העירונית.

באוקטובר 1956 פרש נציג הפועל המזרחי מהקואליציה ועבר לתמוך בנציגי הימין, שהדיחו את מן מראשות העיר ובחרו במקומו את חנה לוין^[17].

עם פרישתו לגמלאות, ביולי 1972, נתמנה על ידי ראש עיריית ראשון לציון באותה תקופה, חנניה גיבשטיין, למנהל הארכיון ההיסטורי של ראשון לציון^[18], ארכיון שהיווה את הבסיס למוזיאון ההיסטורי^[19]. הוא פרש מתפקיד זה בשנת 1979^[20]. כאות תודה הוסב שם הארכיון על שמו^[1].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למן אחים מיכאל, הלל ורפאל שעלו גם הם לארץ ישראל. בשנת 1934 עלו גם הוריו^[21]. לגרשון מן ולאשתו לאה (נפטרה ב-1976^[22]) נולדו 3 בנות: תמר סוברן, פרופסורית לבלשנות, ונעמה מן (רוטמן)^[23].

נפטר ב־1994 בגיל 87 ונקבר בבית העלמין גני אסתר שבראשון לציון.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ גרשון מן (מיניקוב), באתר עריית ראשון לציון
^ ארכיון עיריית ראשון לציון
^ ¹ ² ³ אלבום המשפחות של עיריית ראשון לציון
^ בראשון לציון, דבר, 20 במאי 1932
^ הבחירות בראשון־לציון, הַבֹּקֶר, 29 בדצמבר 1938
^ הרכב הועדות ליד מועצת ראשל"צ, הַבֹּקֶר, 10 במרץ 1939
^ המשמר האזרחי בראשון לציון, הַבֹּקֶר, 4 במאי 1939
^ כינוסי הפועל מ-1928 עד 1935, דבר, 1 באפריל 1969
^ מועצת "הפועל", דבר, 21 ביוני 1935
^ שליחים ל"החלוץ", דבר, 30 בנובמבר 1937
מביקוריו של ג. מינקוב, דבר, 12 בדצמבר 1937
^ ג. מינקוב, הפועל בפולין, דבר, 6 ביוני 1938
^ בין השבים, דבר, 3 באפריל 1938
^ חודורוב קראוס וטבק יקבלו "עיטור היובל", דבר, 7 בינואר 1977
^ מזכ"ל ההסתדרות קיסר - "עמית הפועל", מעריב, 21 במאי 1984
^ הלוחמים לעבודה עברית מעלים זכרונות מכלא יפו, דבר, 11 במרץ 1970
^ התגייס לצבא, דבר, 13 בינואר 1942
^ גב' חנה לוין נבחרה לראש עירית ראשון לציון, הארץ, 23 באוקטובר 1956
^ דני צדקוני, המרכבה בלי סוסים, דבר, 20 באוגוסט 1974
^ אריה ארד, ראשון בחולות, דבר, 7 בנובמבר 1975
^ לתולדות העיר ראשון לציון, דבר, 20 בספטמבר 1979
^ יעקב ורשה מינקוב, דבר, 5 ביולי 1934
^ לאה מן (מינקוב), מעריב, 14 בנובמבר 1976
^ מיטב הברכות להולדת הבת, דבר, 5 במאי 1955

ראשי המועצה המקומית ועיריית ראשון לציון

כמועצה מקומית	מנשה מאירוביץ	דב חביב לובמן	שמואל אוסטשינסקי	מנשה מאירוביץ	יחיאל טרכטנברג	יעקב פרימן	מיכאל לוין	זרובבל חביב	אליקום אוסטשינסקי
כמועצה מקומית	1922	1923–1925	1926–1927	1928–1931	1932	1933–1936	1936–1939	1939–1946	1946–1950

כעירייה	אליקום אוסטשינסקי	אריה שפטל	משה גבין	גרשון מן	חנה לוין	נעם לאונר	חנניה גיבשטיין	מאיר ניצן	דב צור	רז קינסטליך
	1950–1951	1951–1952, 1960–1962, 1965–1969	1952–1955	1955–1956	1956–1960	1962–1965	1969–1983	1983–2008	2008–2018	2018–מכהן

[:0-1] ¹ ² ³ גרשון מן (מיניקוב), באתר עריית ראשון לציון

[2] ארכיון עיריית ראשון לציון

[:1-3] ¹ ² ³ אלבום המשפחות של עיריית ראשון לציון

[4] בראשון לציון, דבר, 20 במאי 1932

[5] הבחירות בראשון־לציון, הַבֹּקֶר, 29 בדצמבר 1938

[6] הרכב הועדות ליד מועצת ראשל"צ, הַבֹּקֶר, 10 במרץ 1939

[7] המשמר האזרחי בראשון לציון, הַבֹּקֶר, 4 במאי 1939

[8] כינוסי הפועל מ-1928 עד 1935, דבר, 1 באפריל 1969

[9] מועצת "הפועל", דבר, 21 ביוני 1935

[10] שליחים ל"החלוץ", דבר, 30 בנובמבר 1937
מביקוריו של ג. מינקוב, דבר, 12 בדצמבר 1937

[11] ג. מינקוב, הפועל בפולין, דבר, 6 ביוני 1938

[12] בין השבים, דבר, 3 באפריל 1938

[13] חודורוב קראוס וטבק יקבלו "עיטור היובל", דבר, 7 בינואר 1977

[14] מזכ"ל ההסתדרות קיסר - "עמית הפועל", מעריב, 21 במאי 1984

[15] הלוחמים לעבודה עברית מעלים זכרונות מכלא יפו, דבר, 11 במרץ 1970

[16] התגייס לצבא, דבר, 13 בינואר 1942

[17] גב' חנה לוין נבחרה לראש עירית ראשון לציון, הארץ, 23 באוקטובר 1956

[18] דני צדקוני, המרכבה בלי סוסים, דבר, 20 באוגוסט 1974

[19] אריה ארד, ראשון בחולות, דבר, 7 בנובמבר 1975

[20] לתולדות העיר ראשון לציון, דבר, 20 בספטמבר 1979

[21] יעקב ורשה מינקוב, דבר, 5 ביולי 1934

[22] לאה מן (מינקוב), מעריב, 14 בנובמבר 1976

[23] מיטב הברכות להולדת הבת, דבר, 5 במאי 1955

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]