גשר הל גייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Hell Gate Bridge by Dave Frieder.jpg
תצלום אווירי של גשר טריבורו (משמאל) וגשר הל גייט (מימין).

גשר הל גייטאנגלית: Hell Gate Bridge), אשר נקרא במקור גשר קישור הרכבת של ניו יורק הוא גשר קשת פלדה, שאורכו 310 מטרים, המחבר בין קווינס והברונקס, המצויים משני עברי איסט ריבר בעיר ניו יורק שבארצות הברית.

הקמת הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-20 החלו לתכנן את הקמת הגשר, במטרה שישמש את רכבת פנסילבניה המחברת בין מדינת ניו יורק לניו אינגלנד. הגשר נבנה בתכנונו של גוסטב לינדנתל, והושלם ב-30 בספטמבר 1916.

בשנת 1996 שופץ הגשר לראשונה מאז הקמתו - ונצבע בצבע התואם את שמו - צבע הקרוי "צבע שער הגיהנום האדום" (משמעותו שמו של הגשר - "גשר שער הגיהנום"). משתמשות בגשר חברות הרכבות אמטרק, סי אס אקס, קנדיאן פסיפיק, וניו יורק ואטלנטיק. הגשר עובר במקביל לגשר טרייבורו.

עד בנית גשר בייון בשנת 1932 היה גשר הל גייט גשר קשת הפלדה הארוך בעולם. מסיבה זה, במהלך מלחמת העולם השנייה נשלחו מרגלים של גרמניה הנאצית במטרה לפוצץ את הגשר (אולם תוכניתם לא יצאה אל הפועל).

גשר הל גייט השפיע על מתכנני גשר נמל סידני.

הגשר נחשב לאחד הגשרים החזקים בעולם, ומגזין דיסקברי משער שאם יפסיקו לתחזקו, הגשר יתמוטט רק לאחר כאלף שנים של שחיקה מכנית טבעית (גשרים אחרים בעולם יתמוטטו לאחר כ-300 שנים).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גשר הל גייט בוויקישיתוף

קואורדינטות: 40°46′57.55″N 73°55′18.97″W / 40.7826528°N 73.9219361°W / 40.7826528; -73.9219361