גשר ווקופ
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר להולכי רגל, גשר  |
| על שם |
ארתור ווקופ |
| מיקום | שפך הירקון, תל אביב - יפו |
| מדינה |
 ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1937 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1937 |
| קואורדינטות | 32°06′08″N 34°46′37″E / 32.10224399°N 34.77686763°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   גשר ווקופ | |
  | |
גשר ווֹקוֹפּ (גם גשר רדינג או גשר רידינג, על פי הגייה מקובלת) הוא הגשר הראשון שנבנה מעל נחל הירקון בתחומי תל אביב, והוא המערבי בגשרי הנחל. הגשר הוקם בשנת 1938 בשפך הירקון כגשר שירות לאתר הבנייה של תחנת הכוח רדינג – מאחז ראשון של תל אביב בגדה הצפונית של הירקון.
שם הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכיוון שהגשר היה מיזם פרטי של חברת החשמל, לא הוענק לו שם רשמי, ובשנים הראשונות הוא כונה, בין השאר, "הגשר על הירקון", "הגשר של תחנת רֶאדינג"[1] ו"הגשר לתחנת רֶאדינג"[2]. עם הזמן, נתקבע שמו "גשר רידינג".
ב-23 בפברואר 1938 הונחה אבן פינה לגשר נוסף בקצה המערבי של רחוב בני דן (כיום רחוב אוסישקין). בטקס בנוכחות הנציב העליון סר ארתור ווקופ וראש העיר ישראל רוקח הובטח כי הגשר ייקרא על שמו של ווקופ. בנאומו בטקס אמר ווקופ שהגשר יחבר את תחנת הכוח רדינג לתל אביב[3]. אולם הגשר המתוכנן לא הוקם אלא כמעט 40 שנה מאוחר יותר, ואז החליטה עיריית תל אביב לקוראו גשר בן-אליעזר על שם אריה בן-אליעזר. בשלב מסוים דבק בטעות בגשר רדינג השם "גשר ווקופ"[4][5] שקנתה לה אחיזה בציבור ובכתובים[6]. כאשר שוחזר הגשר בשנת 2001 על ידי חברת אתרים, הונצחה הטעות בשלט שהוצב למרגלותיו ובו נכתב "גשר ווקופ". באוגוסט 2011 הודיעה עיריית תל אביב יפו שלאור השתרשות הטעות בציבור אין בכוונתה לשנות את השילוט על הגשר.
במקום שבו התקיים טקס הנחת אבן הפינה לגשר ווקופ הוצבה לוחית זיכרון.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחל הירקון הוא בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי החוף. כתוצאה מכך הנחל נחשב כמכשול טופוגרפי משמעותי ויעיד על כך הניסיון הבריטי במלחמת העולם הראשונה. הגשר האזרחי הראשון שהוקם באזור על ידי הבריטים לאחר מלחמת העולם הראשונה היה גשר הירקון (כיום הגשר על דרך נמיר) אז בתחום הכפרים הערביים ג'מאסין אל ערבי ושיח מוניס. משום שגשר הירקון היה תחת עינם הפקוחה של הכפרים הערביים והימים ימי המרד הערבי הגדול בחרו פרנסי העיר ואנשי חברת החשמל באישור בריטי להקים את גשר רדינג בריחוק מה מהכפרים שנועד לאפשר מעבר בטוח ונוח של פועלים וחומרי בנייה מאזור הנמל בגדה הדרומית של הירקון לאתר הבנייה של תחנת הכוח רדינג בגדה הצפונית. גשר נוסף הוקם על הירקון בשנת 1936 ממזרח לגשר הירקון ליד עשר טחנות, ועליו נסלל כביש שחיבר את תל אביב להרצליה דרך רמת גן, (כיום כביש 482).
לפני קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם ההחלטה על הקמת תחנת הכוח רדינג החליטה חברת החשמל באפריל 1937 למסור לידי חברת סולל בונה את הקמת הגשר שיחבר את התחנה עם שאר חלקי העיר תל אביב. אגודות הספורט הימי דרשו לוודא שהגשר לא יפריע לשיט בירקון[7] והנושא עלה בישיבת עיריית תל אביב[8]. בעקבות זאת הוכנה תוכנית לגשר בגובה 4 מטר מעל פני המים עם קטע מתפרק ברוחב 6 מטרים. מעליו, בגובה 10 מטרים תוכנן גשר נוסף להולכי רגל[9]. תוך מספר ימים בתחילת מאי 1937 הוקם גשר עץ זמני על הירקון, והחלו העבודות לבניית הגשר הקבוע[10]. אולם העבודות התעכבו כך שבמשך חודשים רבים שימש רק גשר העץ הזמני[11].
בנובמבר 1938 בסופת גשמים בעיר נהרס כמחצית גשר העץ הזמני[12] והפועלים נתקעו במפעל החשמל מעבר לירקון. אספקה הועברה אליהם בחבלים שנמתחו מעל הירקון[13]. בעקבות זאת הגשר תוקן ובסופה בינואר 1940 הגשר לא נפגע והתנועה עברה עליו כסדרה[14].
לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גשר הירקון נבנה מחדש בשנות ה-50, ומאז ירדה חשיבות גשר רדינג, הגם שהמשיך לשמש חלק מהתנועה. חברת החשמל הסירה את השמירה מהגשר ואפשרה לכל המעוניין בכך לעבור על הגשר. עם זאת, החברה הציבה ליד הגשר שלטים גדולים המתרים שהגשר הוא שטח פרטי והעובר על הגשר עושה זאת על אחריותו[15]. בשנת 1960 עבר הגשר טיפול תחזוקה אחרון ומאז הוזנח ושימש בעיקר דייגים ומתבודדים וכן בשעות העומס על גשר הירקון שימש לעקיפת הפקק. התנועה על הגשר הוגבלה לעומס של 20 טון ולמהירות של עד 20 קמ"ש[16]. בסוף פברואר 1964 החליקה מכונית צבאית מהגשר, שברה את המעקה ונפלה למי הירקון[17]. במאי 1964 החל משא ומתן בין חברת החשמל והעירייה על העברת הגשר לרשות העירייה, ושיפוצו במימון חברת החשמל[18]. אולם עוד בטרם שיפוץ הגשר החליק ממנו רכב אל גדת הירקון במרץ 1965[19] והגשר נסגר[20]. מכיוון שהגשר יועד להיות בציר ראשי של מצעד צה"ל, ומחשש שהגשר ינזק שוב לפני המצעד, נדחתה פתיחת הגשר עד לאחר יום העצמאות, למרות עומסי התנועה הכבדים על גשר הירקון[21]. הגשר נפתח שוב לזמן קצר עד הסדרת דרך חלופית בקצה רחוב אבן גבירול, שתאפשר את סגירת הגשר לשיפוצים לתקופה ממושכת.
ביולי 1965, לאחר הקמת גשר אוסישקין, גשר ביילי על המשכו של רחוב אבן גבירול, אליו הוסטה התנועה, נסגר הגשר לשיפוצים למשך מספר חודשים[22]. עבודות השיפוץ בעלות של 100,000 לירות מכספי חברת החשמל הושלמו בינואר 1966. העבודות כללו הגדלת רוחב הגשר ב-80 סנטימטר[23]. עם אישור הממשלה להקמת תחנת הכוח רדינג ד' נקבע שהגשר לא ייסגר על ידי החברה עד להשלמת הקמת גשר בר יהודה[24].
בדצמבר 1970 נסגר הגשר לתנועת כלי רכב, לאחר שגשר בר יהודה נפתח לתנועה[25], ובשנת 1995 נסגר גם להולכי רגל בשל תאונות ובעיות בטיחות קשות. הגשר נבנה מחדש על ידי חברת אתרים כגשר להולכי רגל בלבד בשנת 2001. ב-2010, במסגרת פרויקט לחיבור טיילת רציפה בתל אביב, נחנך בסמוך גשר נוסף[26], המגשר מעל מעגן רדינג. שני הגשרים יחד מאפשרים מעבר הולכי רגל ורוכבי אופניים בין מתחם נמל תל אביב לטיילת תל ברוך.
בסביבת הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגדה הצפונית של הירקון בסמוך לקצה הצפוני של הגשר, על חורבות תל כודאדי, שנחפר בזמן הקמת הגשר, הוקם ב-1935 גם מגדלור קטן – מגדלור תל אביב, שבשנות פעילותו של הנמל שימש להזהיר מפני התקרבות בשל זרמים חזקים הנוצרים ממתקני הקירור של תחנת הכוח (המגדלור אינו פעיל כיום).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם רותם, מראה מעל הגשר ..., מעריב, 27 ביולי 1964
- שיפוץ הגשר מתוך חברת אתרים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תל אביב - ילד טבע, דבר, 23 באפריל 1939
- ^ המים בירקון גאו, דבר, 31 בינואר 1940
- ^ חנוכת "גשר ווקופ" על הירקון, דבר, 24 בפברואר 1938
- ^ מסלולי הליכה עצמאיים - שלושת השבילים, אתר תיירות של עיריית תל אביב יפו, סעיף 15
- ^ מפה משנת 1939 ובה נראה גשר ווקופ מקווקו, כלומר בתכנון, במקום שכיום עומד גשר אריה בן-אליעזר, ומערבה לו בשפך הירקון, גשר רדינג. המפה מוצגת במגדל שלום בתצוגה על אודות ההיסטוריה של תל אביב.
- ^ ראו למשל: שלמה מוסמן, סיורים לאורך הירקון, אריאל, 48–49, עמ' 200
- ^ תל אביב עוברת את הירקון, דבר, 15 באפריל 1937
- ^ בנין גשר על הירקון, דבר, 19 באפריל 1937
- ^ גשר מתפרק על פני הירקון, דבר, 4 במאי 1937
- ^ הוקם גשר זמני על הירקון, דבר, 4 במאי 1937
- ^ מ. טשסקי, מפעל גדול, דבר, 14 בדצמבר 1937
- ^ במועצת העיריה תל אביב, על השטפון והעזרה לנפגעים, דבר, 14 בנובמבר 1938
- ^ אימת השטפונות בתל אביב והשרון, דבר, 8 בנובמבר 1938
- ^ השטפונות והסערה גרמו נזקים מרובים בארץ - המים בירקון גאו, דבר, 31 בינואר 1940
- ^ חוה נובק, על אחריותך בלבד, דבר, 12 במרץ 1962
- ^ עיריית ת"א תשפץ את גשר רידינג, דבר, 8 בנובמבר 1964
- ^ גשר רידינג ניזק בתאונה ונסגר, דבר, 1 במרץ 1964
- ^ גשר רידינג - לרשות העיריה, מעריב, 28 במאי 1964
- ^ גשר רידינג נחסם כתוצאה מהתהפכות מכונית, מעריב, 21 במרץ 1965
- ^ אברהם רותם, צינור דלק שהתפוצץ השחיר את הירקון, מעריב, 8 באפריל 1965
- ^ יוסף גולן (דובר העירייה), גשר רידינג ייפתח לתנועה אחרי יום העצמאות, מעריב, 2 במאי 1965
- ^ גשר רידינג ייסגר לתנועה במקומו יוקם גשר ביילי, דבר, 9 ביוני 1965
- ^ משלימים שיפוץ גשר רידינג בתל אביב, דבר, 3 בינואר 1966
- ^ הממשלה החליטה סופית: תחנת רדינג ד' תוקם בתל אביב, מעריב, 26 במרץ 1968
- ^ גשר רידינג נסגר מחשש להתמוטטות, מעריב, 16 בדצמבר 1970
- ^
יש איפה לטייל: גשר רדינג נפתח בת"א, mynet תל אביב–יפו בתאריך 24 במרץ 2010, בארכיון האינטרנט
1. רדינג 3;
2. כיכר פלומר; |