גשר וראזאנו נרוז
 | |
| גשר וראזאנו נארוז וסטטן איילנד בזריחה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר תלוי, גשר כביש, גשר אגרה, גשר דו־מפלסי  |
| שימוש | כלי רכב |
| על שם |
ג'ובאני דה וראצאנו |
| מיקום | ניו יורק |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| מיקום ההתחלה | סטטן איילנד |
| מיקום הסוף | ברוקלין |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה |
? – מפלס עליון 1964 מפלס תחתון 1969 |
| תאריך פתיחה רשמי |
21 בנובמבר 1964 |
| מבנה | גשר תלוי |
| חומרי בנייה |
פלדה, בטון |
| עלות | 320 מיליון דולר |
| אדריכל | אות'מאר אמאן |
| מידות | |
| אורך | 1,600 מטר |
| גובה | 207 מעל גובה פני הים מטר |
| מידע טכני | |
| מִפְתָּח מרבי |
1,298 מ' |
| קואורדינטות | 40°36′23″N 74°02′44″W / 40.60639°N 74.04556°W |
| אתר רשמי | |
  | |
גשר וראזאנו נארוז (באנגלית: Verrazano Narrows Bridge), המכונה בפי המקומיים "הווראזאנו", הוא גשר תלוי בניו יורק המקשר בין הרבעים סטטן איילנד וברוקלין מעל מצר הים "הנרוז", המהווה מעבר בין מפרץ ניו יורק העליון לתחתון.
הגשר נקרא על שמו של המגלה האיטלקי ג'ובאני דה וראצאנו[א], האירופאי הראשון שהפליג באזור ובנהר ההדסון. עם חניכתו בשנת 1964, היה הגשר, שאורכו 1,298 מטרים, הגשר התלוי הארוך ביותר בעולם. נכון לשנת 2026 הוא מדורג כגשר השביעי באורכו בעולם, ואחד מסימני ההיכר המבניים וההנדסיים הבולטים של ניו יורק.
הקמת הגשר
[עריכת קוד מקור | עריכה]גשר וראזאנו נארוז נמצא בבעלות העיר ניו יורק ומנוהל על ידי רשות הגשרים והמנהרות של טרייבורו. המבנה תוכנן על ידי המהנדס אותמר אמאן, אשר תכנן גם את גשר ג'ורג' וושינגטון גשר ברונקס וייטסטואון, גשר רוברט פ. קנדי ואת גשר ת'רוגס נק. הוא היה למבנה הציבורי האחרון בעיר שנבנה ביוזמתו ובפיקוחו של רוברט מוזס, ראש רשות המנהרות וגשר רוברט פ. קנדי, בעלות הקמה של 320 מיליון דולרים. בנייתו החלה ב-13 באוגוסט 1959 ומפלסו העליון נחנך ב-21 בנובמבר 1964 בטקס רשמי בהשתתפות ראש העיר רוברט פ. ואגנר, ואילו מפלסו התחתון נפתח לתנועה ב-28 ביוני 1969. הגשר החזיק בתואר הגשר התלוי הארוך בעולם במשך כ-17 שנים (1964–1981), עד להשלמת גשר האמבר באנגליה.
סטטיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי נתוני משרד התחבורה של ארצות הברית, מבנה הגשר מתאפיין במפרט הנדסי יוצא דופן. בממד הקונסטרוקציה, כל אחד משני מגדלי התמיכה מכיל כמיליון ברגים וכ-3 מיליון מסמרות פלדה. מערכת העיגון של הגשר מבוססת על ארבעה כבלי פלדה ראשיים בקוטר של 914 מ"מ כל אחד, כאשר כל כבל שזור מ-26,108 חוטים בודדים, המגיעים לאורך כולל של 230,136 ק"מ.
המימדים העצומים של הגשר דרשו פתרונות תכנוניים ייחודיים המושפעים מתנאי הסביבה וכדור הארץ. בשל גובהם של המגדלים (211 מטרים) והמפתח ביניהם (1,298 מטרים), נדרשו המתכננים לשקלל בחישוביהם את עקמומיות כדור הארץ. כתוצאה מכך, המגדלים אינם מקבילים לחלוטין, והמרחק ביניהם בקצה העליון גדול ב-41.275 מ"מ מהמרחק בין הבסיסים שלהם[1]. בנוסף, המבנה מושפע באופן תדיר משינויי מזג האוויר: בשל התפשטות תרמית של כבלי הפלדה, מפלס הכביש של הגשר בקיץ נמוך ב-3.66 מטרים בהשוואה לגובהו בחורף[2].
מחלוקת בדבר שם הגשר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו של הגשר היה נתון במחלוקת במשך שנים רבות. שם הגשר הוצע לראשונה על ידי האגודה ההיסטורית האיטלקית של אמריקה כאשר הגשר היה עוד בשלבי התכנון. אף שהתכנון הראשוני נזנח, המשיכה האגודה לפעול למען הקמת הגשר וקריאתו על שמו של וראזאנו. במסגרת מאמצי האגודה ופעולותיה הכריז בשנת 1954 מושל ניו יורק ו. אווריל הרימן שה-17 באפריל יום הגעתו של ואראזנו למפרץ ניו יורק יקרא "יום וראזאנו".
בעקבות הכרזה זו פנה ראש האגודה ג'ון נ. לה קורט לרשות המנהרות וגשר רוברט פ. קנדי וביקש שנית הקמת גשר על שמו של וראזאנו. מנהל הרשות הודיע לו כי מעולם לא שמע על וראזאנו, וכי השם ארוך מידי.
בעקבות תשובתו של מנהל הרשות, הוצע חוק באספת הנבחרים של מדינת ניו יורק לקרוא לגשר על שם המגלה. החוק עבר ונחתם בשנת 1960 על ידי מושל המדינה נלסון רוקפלר.
המחלוקת על שם הגשר התעוררה שוב בשנה האחרונה לבנייתו, לאחר הירצחו של ג'ון פ. קנדי. בעקבות הרצח נערכה עצומה שדרשה לקרוא לגשר על שמו. העמותה פנתה לאחיו של קנדי, רוברט קנדי שהודיע כי לא יסכים שיקראו לגשר על שם אחיו.
על אף המאבק הארוך, רבים מתושבי העיר קוראים לגשר "גשר נארוז" או "גשר ברוקלין - סטטן איילנד".
שימושי הגשר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכל שנה נערך על הגשר (ובחלקים אחרים בעיר) מרוץ המרתון של העיר ניו יורק, המתחיל בקצהו של הגשר המצוי על הסטטן איילנד. פתיחת המרוץ בו רואים את הגשר מלא אצנים היא אירוע טלוויזיוני שנתי.
בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגשר הופיע בסרט משנת 1977 - "Saturday Night Fever" בכיכובו של ג'ון טרבולטה המגלם את דמותו של טוני מנרו, ומטפס על כבלי הגשר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גשר וראזאנו נרוז (באנגלית)- מבני גשר וראזאנו
- רשות התחבורה העירונית של ניו יורק - אתר רשמי
- nycroads.com
- בחירת שם הגשר
- הגשר חוגג 40
- גשר וראזאנו נרוז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ בהגייה אמריקאית: "וראזאנו"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Verrazano-Narrows Bridge". MTA Bridges & Tunnels.
- ↑ Guide to Civil Engineering Projects In and Around New York City (2nd ed.). Metropolitan Section, American Society of Civil Engineers. 2009. pp. 36–37.