גשר טאפן זי (1955–2017)
 | |
| גשר טאפן זי הישן, על שם מושל מדינת ניו יורק מלקולם וילסון, מעל נהר ההדסון. מבט מפני הנהר. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר זיזי, גשר, גשר אגרה  |
| שימוש | חציית נהר ההדסון לכלי רכב, אופניים והולכי רגל ממזרח וממערב. |
| על שם |
Tappan tribe |
| מיקום | דרום ניאק (אנ') במערב וטריטאון (אנ') במזרח, ניו יורק |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 15 בדצמבר 1955 |
| תאריך פתיחה רשמי |
15 בדצמבר 1955 |
| תאריך פירוק |
15 בינואר 2019 |
| חומרי בנייה |
פלדה |
| מידות | |
| אורך | 5,000 מטר |
| רוחב | 56 מטר |
| גובה | 128 מטר |
| מידע טכני | |
| מִפְתָּח מרבי |
369 מ' |
| נתיבים | 8 למכוניות, 2 לאוטובוסים ו-2 לרוכבי אופניים והולכי רגל. |
| קואורדינטות | 41°04′17″N 73°53′28″W / 41.07139°N 73.89111°W |
|
(למפת ניו ג'רזי רגילה) | |
  | |
גשר טַאפֶן זִי (באנגלית: Tappan Zee Bridge) הוא גשר שחיבר את שתי גדותיו של נהר ההדסון במדינת ניו יורק. הגשר היה פעיל בין השנים 1955–2017 והוחלף על ידי גשר טאפן זי ניו יורק שנפתח בשנת 2018.
שם הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם טאפן זי מורכב מ"טאפן", שמו של אחד מהשבטים האינדיאניים שאכלסו בעבר את האזור, ו-זִי שפירושו "ים" בהולנדית. בשנת 1994 התווסף שמו של מושל מדינת ניו יורק בעבר, מלקולם וילסון, (אנ') לשם הגשר[1].
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגשר היה ממוקם על נהר ההדסון, כ-40 קילומטר מצפון למרכז מנהטן, באחת הנקודות הרחבות ביותר של הנהר. הגשר חיבר בין העיירה דרום נייאק (אנ') ממערב לנהר לעיר טריטאון (אנ') שבמזרחו - שתיהן במדינת ניו יורק.
חלק גדול מהתנועה מדרום מדינות ניו אינגלנד מערבה ודרומה עבר דרך הגשר הזה, כך גם התנועה ההפוכה ממערב לנהר ההדסון.
מבנה הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגשר היה הארוך ביותר בארצות הברית ואורכו הגיע ל-4.88 קילומטר. גובהו של הגשר מעל פני הנהר הגיע ל-42 מטר[2]. הגשר היה חלק מציר התעבורה המדינתי של מדינת ניו יורק (אנ') והכביש הבין-מדינתי מספר 87 שמתחיל בדרום ברובע ברונקס של העיר ניו יורק ומסתיים בעיר מונטריאול שבקנדה, וכן הכביש הבין מדינתי 287 (אנ') שמהווה מעין כביש טבעתי סביב העיר ניו יורק ומחבר את המחוזות שמצפון לעיר ניו יורק עם המחוזות שמערבה ודרומה לה ואשר שייכים למדינת ניו ג'רזי. בגשר 7 נתיבים, כאשר גדר הבטיחות שמפרידה בין התנועה מערבה לתנועה מזרחה ניתנת להסטה ימינה ושמאלה לפי מצב עומס התנועה, כך שתמיד בכיוון התנועה בה העומס המרבי, יהיו 4 נתיבים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביקוש הגובר ליוממות בין העיר ניו יורק לפריפריה הקרובה והרחוקה יותר, הביא את רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי לתכנן בשנת 1950 גשר באזור העיירה דובס פרי (אנ'), השוכנת בקצה הצפוני של גבול הסמכות שלה - כ-24 קילומטר מצפון לגשר ג'ורג' וושינגטון שנמצא גם כן בניהול הרשות. מושל מדינת ניו יורק, תומאס דיואי, לא אישר את התוכנית, כי רצה שההכנסות העתידיות מגביית אגרת המעבר בגשר יגיעו למערכת התעבורה המדינתית של ניו יורק ולא לרשות הנמלים המשותפת גם למדינת ניו ג'רזי, וכן שהגשר יחבר בין מערכת זו למערכת התעבורה של ניו אינגלנד (אנ'). על כן, הוא העדיף את מיקום הגשר כך שיחבר את דרום נייאק (אנ') שממערב להדסון לעיר טריטאון שממזרחו. בחירה זאת ייקרה את הגשר בגלל שההדסון הרבה יותר רחב באזור זה[3].
עיתון הניו יורק טיימס הציע שהמושלים של שתי המדינות יתפשרו ויבחרו יחדיו במקום המקורי שבחרה רשות הנמלים, או לחלופין בצפון העיירה האסטינגס על ההדסון (אנ') - מיקום שהוא אך מעט דרומה לגבול השיפוט של רשות הנמלים והנהר שם עדיין צר במידה משמעותית מהמיקום שהעדיף מושל ניו יורק[4]. מושל ניו יורק לא השתכנע, וקבע מיד לאחר הפרסום בעיתון, שרשות הנמלים "ירדה" מהרעיון לבנות בעצמה את הגשר, והגשר ייבנה במקום המועדף על המושל, הקרוב ביותר האפשרי לעיר ניו יורק, אך מחוץ לשטח השיפוט של רשות הנמלים, גם אם אורך הגשר יהיה יותר מכפול מהמוצע באתרים האחרים והעלות תהיה גבוהה הרבה יותר[5].
את הגשר תכנן אמיל פריגר (אנ') שהביא איתו את ניסיונו מבניית הנמל הנייד בחופי צרפת לאחר הנחיתה בנורמנדי[6]. זו אחת הסיבות שבחר לבנות גשר מסוג "גשר שלוחה" (אנ').
הגשר נבנה במשך כשלוש שנים: משנת 1952 עד 1955 ונפתח ב-14 בדצמבר 1955.
בעשור הראשון עברו על הגשר מדי יום כמעט 40,000 כלי רכב בממוצע.
החלפת הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גשר טאפן זי ניו יורק
בתחילת המאה ה-21 חלקים מהגשר החלו להתפורר כתוצאה מעייפות החומר ועומס של תנועה יתרה[7]. עומס זה הגיע לכדי היקף של 140,000 כלי רכב ליום בממוצע, הרבה מעבר למה שהגשר תוכנן לשאת[8]. קריסתו של הגשר על הכביש הבין מדינתי 35W במדינת מינסוטה מעל נהר המיסיסיפי בשנת 2007[9] העלתה חששות כבדים לגבי שרידותו של גשר טאפן זי[10]. לנוכח זאת, ולאחר דיונים רבים וארוכים בנושא, הרשות הפדרלית לכבישים המהירים בארצות הברית (אנ') אישרה הקמת גשר חליפי במקביל לגשר הקיים, ורשות הכביש המהיר (Thruway) של מדינת ניו יורק (אנ') העמידה תקציב בסך 3.142 מיליארד דולר להקמת הגשר החדש[11]. התקציב היה מורכב מכספים ציבוריים והשקעות פרטיות.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת המעברים הקבועים מעל נהר ההדסון (אנ')
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Tessa Melvin, If You're Thinking of Living In/Tarrytown; Rich History, Picturesque River Setting, New York Times, 21 august, 1994
- ^ Dave, Tappan Zee Bridge 1955: Best, Longest, Safest, Nyack News and Views, 16 March, 2012.
- ^ Joseph C. Ingraham, Port Bridge Plan Blocked by Dewey, New York Times, 7 May 1950
- ^ N.Y.T. Editorial, That Thruway Bridge, New York Times, 10 May, 1950
- ^ Joseph C. Ingraham, Port Body Gives in on Threway Span; Accedes to Dewey's Orders and Will Let the Bridge Be Built Wherever His Engineers Say
- ^ Plotch, P. Mark 2015. Politics Across the Hudson: The Tappan Zee Megaproject. Rutgers University Press, New Jersey p. 13
- ^ Patrick McGeehan, A Bridge That Has Nowhere Left to Go, New York Times, 17 January, 2006
- ^ About the Project - Why Replace the Tappan Zee Bridge?, The New NY Bridge Project
- ^ Minneapolis Interstate 35W Bridge Collapse, Capital IconMinnesota Legislature, October 2020
- ^ Poughkeepsie Journal, Gannett News Servic. "Tappan Zee Bridge has received 'poor' ratings". August 3, 2007.
- ^ Newyork.cbslocal.com, New York State Advances $3.1 Billion Plan to Replace Tappan Zee Bridge, CBS, 17 December, 2012