גשר פאטון
 | |
| גשר פאטון, 2019 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | גשר |
| שימוש | כן |
| על שם | יבהן אוסקרוביץ' פטון (Євген Оскарович Пaтон) |
| כתובת |
קייב  |
| מיקום |
 קייב |
| מדינה |
 אוקראינה |
| מפעיל | עיריית קייב |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1939 – 5 בנובמבר 1953 (כ־14 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי | 5 בנובמבר 1953 |
| מבנה | גשר |
| חומרי בנייה | פלדה, ברזל ובטון |
| אדריכל | יבהן אוסקרוביץ' פטון |
| מידות | |
| אורך | 1,543 מטר |
| רוחב | 21 מטר |
| גובה מעל פני הים | 18 מטר |
| מידע טכני | |
| קיבולת | 36,000 כלי רכב ביום |
| מפתחים | 26 |
| נתיבים | 3+1+3 |
| קואורדינטות | 50°25′35″N 30°34′44″E / 50.42632035205526°N 30.57882211608464°E |
 | |
  | |
גשר פאטון (באנגלית: Paton Bridge ; באוקראינית: Міст Патона, תעתיק: מיסט פאטונה) הוא אחד הגשרים החוצים את הנהר דנייפר בקייב, אוקראינה, ונקרא על שם מתכננו יבהן אוסקרוביץ' פטון (באוקראינית: Євген Оскарович Пaтон).[1] הגשר נבנה בין השנים 1941–1953 והוא אחד הגשרים הראשונים בעולם שנבנו בשיטת ריתוך מלאה,[2] וכן הגשר הארוך ביותר בקייב, באורך של 1,543 מטרים. התנועה עליו נפתחה ב־5 בנובמבר 1953.[2] הגשר מהווה גם חלק מכביש הטבעת הקטנה של קייב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניית הגשר החלה בשנת 1939 והופסקה בספטמבר 1941 עקב נסיגת הכוחות הסובייטיים מקייב במהלך מלחמת העולם השנייה. עם זאת, בתחילת שנת 1942, הנאצים חידשו את בניית העמודים של הגשר שהיו כבר בנויים. הגשר הזמני נקרא על שמו של המפקד הצבאי הגרמני של הרייך השלישי, הפילדמרשל ולטר פון רייכנאו. עבודות הבנייה בוצעו על ידי יחידות הנדסה הונגריות.[3] גשר פון רייכנאו נראה בבירור בתצלומי אוויר שצולמו על ידי חיל האוויר הגרמני (לופטוואפה) בשנת 1943.[4] בסתיו 1943, במהלך נסיגת הנאצים, הגשר נהרס. הגשר המודרני הופעל ב-5 בנובמבר 1953.[5]
מאז פתיחתו בשנת 1953 לא עבר הגשר שינויים משמעותיים עד שנת 1968, אז הותקנו שני מעקות שהפרידו בין תנועת הולכי רגל מכלי הרכב, פתרון שלא יושם קודם לכן בברית המועצות. בשנת 1976 נערך מבחן עמידות לבדיקת עומסי תנועה. בעוד שהגשר תוכנן לשאת כ־10,000 כלי רכב ביום, נמצא כי הוא מסוגל לשאת עד כ־70,000 כלי רכב ביום.
בשנת 1995 הוכר הגשר על ידי האגודה האמריקאית לריתוך כמבנה הריתוך הייחודי ביותר בעולם. בשנת 2004 עבר הגשר שיפוץ מקיף. במסגרת זו, ב־9 ביוני אותה שנה הופסקה תנועת החשמליות והמסילות הוסרו לטובת הוספת נתיבים נוספים, במטרה להפחית עומסי תנועה. הגשר חולק לשבעה נתיבים, שלושה לכל כיוון ונתיב הפיך במרכז. הוספת הנתיב ההפיך הביאה לעלייה בתאונות דרכים, במיוחד התנגשויות חזיתיות.
החל מ־1 בפברואר 2008 הותקנה תאורה נוספת ביוזמת מחלקת שירותי התנועה של העיר קייב. בקיץ 2009 ו־2010 עבר הגשר עבודות תיקון נוספות.[1]
ההקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המהנדס פאטון מילא תפקיד ראשי בתכנון ובהקמת הגשר. מלכתחילה הציג רעיון חדשני בקנה מידה עולמי, שימוש בריתוך מלא של המבנה במקום חיבורים במסמרות, שהיו נהוגים עד אז. גשר הכביש הראשון מסוג זה בעולם, גשר מאוז'יצה, נפתח רק בשנת 1928, ומאז נותרה השיטה חידוש יחסי בהנדסה אזרחית, כאשר רק עשרות בודדות של מבנים הושלמו עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. פאטון טען כי שיטה זו תשפר משמעותית את אמינות המבנה, אך בתחילה לא זכה לתמיכת אנשי המקצוע.
בסופו של דבר זכה הרעיון לתמיכה, כאשר ראש המפלגה הקומוניסטית של אוקראינה, ניקיטה חרושצ'וב, אישר את תחילת הבנייה ואף פיקח עליה אישית. בניית המפתח הראשון החלה בראשית יוני 1941, אך נקטעה בשל המלחמה הפטריוטית הגדולה. לאחר שחרור קייב בידי הצבא האדום ב־6 בנובמבר 1943, נאלצו לחדש את הבנייה כמעט מאפס, שכן הכוחות הגרמניים הנסוגים פוצצו את כל חלקי הגשר הבלתי גמור.
הבנייה הושלמה סמוך לציון עשור לשחרור קייב, והגשר נפתח רשמית ב־5 בנובמבר 1953 כ-4 חודשים לאחר מות המהנדס הראשי של הגשר יבהן פטון.[6]
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגשר הוא מבנה קורות פלדה, עם קורות ראשיות רציפות בעלות חתך בצורת האות (אי) ɪ באורך 58 ו־57 מטרים, בגובה 3.6 מטרים, בעל 26 מפתחים, הנתמכים על יסודות קייסון. מבני המפתחים מורכבים מ־264 בלוקים זהים באורך 29 מטרים, אשר במהלך התקנתם רותכו תפרים באורך כולל של 10,668 מטרים. רוחב הכביש שעל הגשר הוא 21 מטרים, ורוחב המדרכות 3 מטרים לכל אחת. לשיפור בטיחות התנועה, בשנת 1968 הותקן בגשר פאטון מעקה חצי־קשיח (לראשונה בברית המועצות). משקלו הכולל של המבנה הוערך ביותר מ־10,000 טון. מ־1 בנובמבר 1954 ועד 9 ביוני 2004 הייתה על הגשר מסילת חשמלית, שאפשרה מעבר נוסעים בין הגדה השמאלית והימנית של קייב, ובכך הקלה על העומס באוטובוסים.[7]
תאונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאונת אוטובוס (1967)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־25 באפריל 1967 נפל אוטובוס נוסעים בקו 41 מגשר פאטון אל נהר דנייפר. האוטובוס, נסע מן הגדה השמאלית. בסביבות השעה 15:40, בעת שניסה לעקוף משאית קירור במהירות של כ־30 קמ"ש, נתפס האוטובוס בפגוש של חשמלית שנסעה באותו כיוון. כתוצאה מכך סטה האוטובוס שמאלה, חצה את הגשר, פרץ את מעקה הברזל היצוק ונפל לנהר מגובה של 18 מטרים.[8] לאחר נפילתו שקע האוטובוס במרחק של 30 מטרים מן הגשר, בעומק של 11 מטרים. לפי עדויות עדי ראייה ואנשי משטרת התנועה, הגורם לתאונה היה חוסר תשומת לב מצד הנהג, שניסה להימנע מהתנגשות בפנייה חדה שמאלה.[9] 27 בני אדם נהרגו בתאונה, בהם הנהג והכרטיסן, וחמישה נוספים ניצלו.[8] עם זאת, לפי זיכרונו של פ. יו. שלסט, נהרגו למעשה 45 בני אדם, ושניים ניצלו לאחר שקפצו מן האוטובוס. בין ההרוגים היה מאמן הכדורסל הידוע של קבוצת SKA, אמן הספורט של ברית המועצות נ. ק. קרקשיאן.[9] מקורות נוספים מציינים מספרים שונים של הרוגים: 37, מעל 40 או 54 בני אדם.[10] המידע על האירוע הטרגי הוסתר מהציבור, והפרסומים הראשונים בנושא הופיעו בעיתונות הסובייטית רק בסוף שנות ה־80.[10] במשך זמן מה הותקנו במקום החלק ההרוס של מעקה הגשר מעקות עץ זמניים.[8]
תאונות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1969 (או 1970) נפל לנהר הדנייפר אוטובוס נוסף מגשר פאטון.
- בשנות ה־70, בעקבות תאונה, פרץ אוטובוס תיירים את מעקה הגשר ונותר תלוי עם גלגליו הקדמיים מעל נהר הדנייפר.[9]
תחזוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2005, נקבע שהגשר אינו עומד בדרישות התכנון המודרניות, והוא זקוק לשיפוץ מקיף הכולל את המפתחים, האיטום, תפרי הריתוך, עמודי התאורה, המעקות והיסודות. הרחבת הגשר לארבעה נתיבים בכל כיוון, על חשבון הנתיב ההפיך, צפויה להגדיל את נפח התנועה היומי בכ־60%.
בנוסף, יישום מעקות הפרדה מבטון בדומה ל־Ontario Tall Wall, כפי שנעשה בגשר הצפוני מאז 2007, להפחתה משמעותית של מספר התאונות, במיוחד התנגשויות חזיתיות. נכון לנובמבר 2010, עלות השיפוץ הוערכה בכ־714,000,000 הריבניה אוקראינית. עבודות השיקום תוכננו להתחיל בשנת 2011 ולהימשך עד 27 חודשים.
החל מ־1 בפברואר 2008 הותקנה תאורה נוספת ביוזמת מחלקת שירותי התנועה של העיר קייב. בקיץ 2009 ו־2010 עבר הגשר עבודות תיקון נוספות.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 Paton Bridge (Kyiv, 1953), Structurae (באנגלית)
- 1 2 Мости Києва. Міст Патона у Києві. Історія мостів у Києві. Мости через Дніпро., kievtown.net
- ↑ Construction of the von Reichenau Bridge in the winter of 1941/42.
- ↑ Kyiv, Aerial photography of World War II
- ↑ Resolution of the Council of Ministers of the Ukrainian SSR of November 5, 1953 No. 2348 "On the acceptance into permanent operation of the newly built rubber-tyred bridge across the Dnieper River in the city of Kyiv"
- ↑ Міст Патона у Києві
- ↑ Міст Патона: як з'явилась одна з головних переправ міста, ТиКиїв - голос твого міста (באוקראינית)
- 1 2 3 The forgotten tragedy on the Paton Bridge
- 1 2 3 Video of the program "JEDAI" for the 50th anniversary of the tragedy (video reconstruction of the accident)
- 1 2 Stanislav Tsalik, Historian's Blog: 1967: The Disaster That Was Ordered to Be Hushed Up, April 25, 2017