גשר צר מאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גשר צר מאד
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי נסים דיין עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מיכאל שרפשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט נסים דיין
חיים חפר
עריכה דני שיק
שחקנים ראשיים אהרון איפלה
סלווה נקארה
מכרם ח'ורי
אורי גבריאל
יוסף אבו ורדה
ז'אק כהן
טונג'ל קורטיז
מוזיקה פולדי שצמן
צילום אמנון סלומון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה אולפני הרצליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1985 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 100 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט עברית
ערבית
אנגלית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גשר צר מאד הוא סרט קולנוע ישראלי שיצא לאקרנים בסוף 1985 בבימויו של נסים דיין, שכתב גם את התסריט ביחד עם חיים חפר. עם אהרן איפלה וסלווה נקארה בתפקידים הראשיים[1]. העלילה היא סיפור אהבה בלתי אפשרי בין קצין במילואים בתפקיד תובע בממשל הצבאי ברמאללה לבין אלמנה פלסטינית נוצרייה, על רקע המתיחות בגדה המערבית[2].

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת הסרט החלה בשנת 1984, תחילה על ידי יהורם גאון והמפיק איצ'ו נהר, על פי סיפור קצר מאת חיים חפר. לאחר שביצעו כמה צילומי רקע החליטו השניים לנטוש את הפרויקט, ונסים דיין רכש את זכויות ההסרטה של הסיפור[3].

דיין בחר ללהק לסרט שחקנים מרקע מגוון, בין השאר בחר בשחקן הטורקי טונג'ל קורטיז לשחק את ראש המשפחה הפלסטינית[4], ובמכרם ח'ורי כמושל הצבאי הדתי[5], ולתפקיד הראשי ליהק את השחקן אהרן איפלה, שחקן ישראלי שעשה חיל בהוליווד, אך זה היה סרטו הראשון והיחיד בו כיכב בישראל[6].

רוב צילומי הסרט נערכו בעיר רמאללה[7], ונתקלו בקשיים שונים, חיילי מג"ב סירבו לאבטח את הצילומים וגורמים שונים בעיר הביעו התנגדות לצילום הסרט בעיר. הסרט יצא לאקרנים בנובמבר 1985[8]. במהלך צילומי הסרט, יצרה הבמאית דינה צבי-ריקליס סרט תיעודי על תהליך ההפקה והצילום שלו[9]. הסרט הופץ במקביל ליציאת הסרט בשם "מראה מגשר צר"[10]. הסרט ניבא במידה רבה את אירועי האינתיפאדה הראשונה, שפרצה שנתיים אחר כך[11].

"גשר צר מאד" היה הסרט הישראלי הראשון שהתקבל לתחרות הרשמית של פסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן בספרד[12].

סלווה נקארה זכתה בפרס שחקנית השנה - 1985.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני תגר (אהרן איפלה) הוא עורך דין שמשרת במילואים כתובע בבית המשפט של הממשל הצבאי ברמאללה. מכוניתו נרגמת על ידי נערים ברמאללה, הוא נפצע בפניו ושמשת הרכב מתרסקת. הוא קופץ מהרכב, רץ אחרי המיידים ומבחין באחד מהם נכנס לבית ספר. הוא מתפרץ לבית הספר ומאתר את הנער בחדר אחד עם הספרנית לילה מנסור (סלווה נקארה). הנער נפחד ובני מביט בלילה ונרגע. למקום מגיע המושל הצבאי אמנון (מכרם ח'ורי) ואומר לשחרר את הנער כי הוא נכדו של המכובד אנוואר מנסור (טונג'ל קורטיז) עמו יש לממשל הצבאי קשרים הדוקים[2].

בני נמצא בהליכי גירושים מאשתו אילנה (רחל דיין) שהיא פעילת שמאל ומשתתפת בהפגנות נגד הכיבוש. הוא מתאהב בלילה ומתחיל לחזר אחריה. לילה היא אלמנה מנביל, בנו של אנוואר מנסור מהמכובדים והעשירים ברמאללה ובעל קשרים טובים עם הממשל. בהתחלה היא מסתייגת מבני המייצג את הכיבוש אבל לאט לאט היא מתאהבת בו[2].

הרומן הזה בתנאים האלה הוא מסוכן. בני מוזהר על ידי מפקדו אמנון, ואיש הממשל הצבאי אזולאי (אורי גבריאל) להפסיק זאת. גם דודו מנשה (ז'אק כהן) העובד בממשל כאזרח, מזהיר אותו אך בני לא נענה[2].

מצבה של לילה יותר מסוכן, היא מוזהרת על ידי חמיה אנוואר מנסור, מפוטרת ממשרתה ונאלצת לברוח לכפר עין עריכ. בני לא מרפה ומצליח למצוא אותה ומציע לה לברוח איתו אך היא מסרבת בשלב זה.

אנוואר מסעוד מזעיק את בנו טוני (יוסף אבו ורדה) מעמאן, נותן בידו אקדח ומצווה עליו לרצוח את לילה בגלל חילול כבוד המשפחה. טוני הוא מבוקש של השב"כ. הוא מגיע ללילה אבל לא מסוגל לירות בה. באותו רגע מגיע למקום אזולאי ושניהם יורים אחד בשני ונפצעים.

לילה מסכימה לבקשת המשפחה לעבור לירדן. כשזה נודע לבני הוא נוסע לגשר אלנבי, רואה אותה על האוטובוס המתחיל לנסוע וקורא לעברה והיא מבטיחה לו שתחזור.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן תפקיד
אהרן איפלה בני תגר
סלווה נקארה ליילה מנסור
מכרם ח'ורי אמנון עבאדי
אורי גבריאל אזולאי
רחל דיין אילנה
טונג'ל קורטיז אנוור מנסור
ז'אק כהן מנשה לוי
יוסף אבו ורדה טוני

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]