גת רימון (נחלת דן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גת רימון הייתה עיר לויים בנחלת שבט דן.

גת רימון מוזכרת בנחלת דן על פי הפסוקים בספר יהושע: ”לְמַטֵּה בְנֵי-דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן וּבַעֲלָת. וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק וְגַת-רִמּוֹן[1].

בהמשך, מוזכרת גת רימון ברשימת ערי הלויים: ”וממטה-דן--את-אלתקא, ואת-מגרשיה; את-גיבתון, ואת-מגרשיה. את-איילון, ואת-מגרשיה, את-גת-רימון ואת-מגרשיה: ערים, ארבע.”[2].

יש המזהים את גת רימון עם העיר גת (במצרית: כנת) המוזכרת ברשימת תחותמס השלישי בסמיכות ליפו, לוד, אונו ואפק. יש הסוברים שהיא מוזכרת בשם Gamteti במכתבי אל-עמרנה[3].

באונומסטיקון של אוסביוס מצויין שגת רימון היא כפר גדול, 12 מיל בדרך מלוד לבית גוברין[4]. המהדיר כתב שייתכן שהכוונה היא לגת וזיהויו בתל צפית הנמצא 8 מיל צפונה מבית גוברין, וטוען שגת רימון נמצא בנחלת דן הנמצא הרבה יותר צפונה.

יצחק גולדהאר זיהה את גת רימון עם רנתיה מזרחית ליהוד[5]. החוקר הקתולי, האב פליקס-מארי אבל, זיהה את גת רימון בתל אבו זיתון שבפרדס כץ[6][7]. בנימין מזר שלל זיהוי זה בגלל שתל אבו זיתון הוא קטן מידי, לטענתו, ועל כן הציע לזהות את גת רימון בתל נפוליאון. בייאר הציע לזהות את גת רימון באזור סלמה[3] בעקבות זיהוי של גת רימון עם גיתתם המוזכרת באונומסטיקון[8]. החופרים בתל אבו זיתון בסוף 1957, אשר מצאו בו ממצאים מימי שבי ציון המעידים על התיישבות במקום, הביעו תמיכה בזיהוי תל אבו זיתון כגת רימון. אולם שאלת מיקומו של גת רימון לא הוכרעה[9].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים מ'מ"ה.
  2. ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוקים כ"גכ"ד.
  3. ^ 1 2 בנימין מזר, גת רימון, אנציקלופדיה מקראית, כרך ב', עמ' 572-574
  4. ^ Gethremmōn, THE ONOMASTICON OF EUSEBIUS PAMPHILI, page 56
  5. ^ יצחק גולדהאר, אדמת קודש, ירושלים תרע"ג, עמוד 206, באתר היברובוקס
  6. ^ ש. פינס, תל אבו־זיתון שבפרדס כץ - הוא גת־רימון העתיקה, דבר, 29 בנובמבר 1957
  7. ^ אוסטרקון מגת רימון, דבר, 7 בפברואר 1958.
  8. ^ Geththa, THE ONOMASTICON OF EUSEBIUS PAMPHILI, page 56
  9. ^ ראו למשל פירוש דעת מקרא על הפסוק ביהושע יט.