ג'אלוד
 | |
| הכפר ג'אלוד במבט מדרום מזרח. 2026 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| גובה | 790 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| קואורדינטות | 32°04′16″N 35°18′47″E / 32.07111111°N 35.31305556°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
ג'אלוּד (בערבית: جالود) הוא כפר פלסטיני, בנפת שכם, כ-15 ק"מ מדרום לשכם. מערבית לכפר שוכן היישוב קריות וצפונית מזרחית לכפר שוכן הכפר קוצרה. סביב הכפר הוקמו מספר התנחלויות ומאחזים, בהם שילה, שבות רחל, אחיה ואש קודש.
בשנת 2012 החליטה הרשות הפלסטינית למזג את הכפר קריות עם הכפר השכן ג'אלוד ומאז שני הכפרים מנוהלים על ידי רשות מוניציפלית אחת תחת השם: קריות.[1]
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפר ממוקם בשולי שלוחה, על אוכף שפסגתו בגובה של 783 מטר מעל פני הים. בפסגת השלוחה, כ-500 מטר מדרום־מזרח לכפר נמצא היישוב אחיה, שפסגתו בגובה של 884 מטר מעל פני הים. פסגות ההרים באזור מורכבות משכבות חוואר מתצורת מוצא מדרונותיו העליונים (עד גובה 750 מטר מעל פני הים לערך) הן מתצורת בית מאיר (שכבות דקות של דולומיט צהבהב לחלופין עם שכבות חוואר המתאימות לבניית טרסות חקלאיות) ומתחתם שכבה מתצורת שורק, שכבה שממנה נובעים מעיינות. מצפון לכפר נובעים מספר מעיינות, שהעיקרי בהם נקרא "עין אל-ג'אלוד".[2] במעיין נקבה באורך 30 מטר לערך ולמרגלות הנקבה, נמצאת בריכה עתיקה החצובה בחלקה בסלע וחלקה בנויה אבני גזית. בשנת 2010 השתלטו מתנחלים מהסביבה על המעיין. עד אז נהגו רועים מהכפר והסביבה להשקות במי המעיין את צאנם.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב בתקופות הברזל, ההלניסטית, הביזנטית, האומיית, הצלבנית והתקופה הממלוכית.
יש המזהים את ג'אלוד עם יישוב יהודי קדום בשם "גלודה של עקרבה", הנזכר בתעודת נישואין יהודית משנת 123 לספירה כמקום מגוריו של החתן "אליהו בן שמעון". התעודה התגלתה במערות נחל דרגה.[4][5]
הכפר מוקף במספר אתרים ארכאולוגיים: בפסגת ההר שמצפון לכפר, ג'בל עין עינא, נמצאת חורבת עין עינא, שבה נמצאו שרידי יישוב מתקופת הברזל. מצפון מזרח ממוקמת "ח'רבת קריק", שבה נמצאו שרידי מצודה מהתקופה ההלניסטית. מדרום לכפר נמצא מקאם שייח' בשיר.
בשנת 1596 נזכר הכפר ג'אלוד בפנקסי המס העות'מאניים וצוין שהיו בו 20 בתי אב, כולם מוסלמים. הם שילמו מס קבוע של 33.3% על תוצרת חקלאית, בגובה של 22,070 אקצ'ה שהועברו לווקף.
במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האזור.[6]
בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, והעריך שגרו בו כ-300 תושבים, וכתב: ”בשעה שבע וארבע דקות טיפסנו גבעת ג'אלוד שבצלעה נטועים פה ושם עצי תאנה ורימון וגפנים, ובכמה מקומות פעורים בורות מים ומערות שנחצבו בסלע בימי קדם. בכפר ג'אלוד, המכתיר את הגבעה, אולי יש עוד שלוש מאות תושב, אבל רבים מבתיו הרוסים. באחד מהם משוקעות בקירות אבנים עתיקות אחדות, מזויזות. על יד מסגד קטן ראיתי ברכה לא גדולה. גם היא נחצבה בסלע כנראה בימי קדם”.[7] באותה עת ביקר גם בכפר הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו ותיעד מערת קבורה עתיקה ובה ארקוסוליום.[8]
בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר ג'אלוד כ"כפר קטן בו מטעי זיתים".[9]
בתקופת המנדט הבריטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בג'אלוד הייתה אוכלוסייה של 145 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 52 בתים מאוכלסים, שבהם התגוררו 225 תושבים, כולם מוסלמים.[10]
בשנות ה-30 של המאה ה-20 מחלקת הייעור של ממשלת המנדט נטעה יער על הגבעות שממערב לכפר, סמוך לחאן א-לובאן.[11]
בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 300 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 15,815 דונם. אשר מתוכם הוקצו 457 לחקלאות שלחין, ו-6,838 לגידולי דגנים.[12]
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית. בסקר האוכלוסין הירדני משנת 1961 נמנו בכפר 290 תושבים.[13]
לאחר 1967
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.
בסקר האוכלוסין הישראלי בשנת 1967 נמצאו בכפר 221 תושבים.[5]
בין השנים 2001 ל–2009 צה"ל והמתנחלים חסמו את גישת תושבי ג'אלוד לרוב אדמותיהם. ב-2009 הם הורשו לשוב ולהגיע למטעיהם ולעבד שטחים אלו, הלכודים בין המאחזים, אבל רק בתיאום צבאי ורק פעמיים בשנה, לכמה ימים. אך הגישה לקרקע נמנעה מהם עקב אלימות מתנחלים שהפריעו לעיבוד הקרקע. לאחר שב-2011 פנו לבג"ץ, באמצעות עמותת "שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם", הוציאה המדינה צו שטח צבאי סגור לאזור וצו שימוש מפריע לשטח (האוסר על המתנחלים להפריע לעיבוד הקרקע)[14] אך לרוב הצו אינו נאכף.[15] בפברואר 2017, בתגובה לעתירה לבג"ץ של תושבי הכפר על כך שהמתנחלים מעבדים את אדמותיהם, הודיעה הפרקליטות לבג"ץ כי היא בוחנת את השלכות חוק ההסדרה גם על הפקעת אדמות חקלאיות פרטיות באזור.[16]
בשנת 1978 תפס צה"ל שטח של הכפר לצורך הקמת מוצב צבאי ("מחנה ג'אלוד"). המוצב פונה בתחילת שנות ה-2000, ולא נעשה שימוש אחר באדמות. בפברואר 2016 בעלי הקרקעות פנו לבג"ץ ועוד בטרם הדיון, הצו בוטל.[17]
בעשור הראשון של המאה ה-21 החלו מתנחלים לפלוש ולהתנכל לכפר באופן קבוע, ההתנכלויות כללו פלישה לאדמות פרטיות ועיבודן,[18] פתיחה באש ופציעת אזרחים ישראלים ופלסטינים,[19][20] התפרעויות ויידוי אבנים,[21] הצתות של בתים, כלי רכב ושדות.[22][23][24][25][26][27][28]
עקב פשיעה לאומנית נאלצה משפחה פלסטינית לעזוב את ביתה בכפר, וכאשר צה"ל ניסה לאפשר לה לחזור לביתה ב-29 בספטמבר 2026, החלה במקום התפרעות של יותר ממאה ישראלים, ששרפו כלי רכב והציתו את בית המשפחה, ומנעו את חזרת המשפחה לביתה.[29]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'אלוד, באתר שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם.
עמירה הס, בכפר ג'אלוד רואים את האש בקצה המנהרה, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2013
- Welcome To Jalud
- Survey of Western Palestine, Map 15: IAA, Wikimedia commons
- Qaryut Village Profile (including Jalud Locality), המכון למחקר יישומי - ירושלים, (ARIJ)
- Aerial photo, ARIJ
- The Expropriation of Jalud's Lands Towards the Buntustanization of the West Bank, 28 December 1997, POICA
- Land confiscated for settlement protection Qarut and Jalud Villages, 27 August 2006, POICA
- Shivot Raheil Colonists Plough 14 Dunums of Palestinian Lands in Jalud Village 22 May 2010, POICA
- Confiscation Orders Against Tens of Dunums of Agricultural Lands in Jalud village, 17 October 2010, POICA
- Jalud… Torched Olive and Expanding Colonies, 2 August 2011, POICA
- Expansion of Shvut Rahel on Jalud lands, 1 March 2014, POICA
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ The Applied Research Institute – Jerusalem, Qaryut Village Profile (including Jalud Locality), 2014
- ↑ שהוא גם שמו הערבי של עין חרוד בעמק יזרעאל
- ↑ צפריר רינת, הציבור מוזמן לבקר במעיינות בשטחים, בעלי הקרקע לא, באתר הארץ, 5 באפריל 2012
- ↑ Klein, E, 2009, "Jewish Settlement in the Toparchy of Acraba during the Second Temple Period - The Archaeological Evidence", in: Y. Eshel (ed.), Judea and Samaria Research Studies, Volume 18, Ariel, pp. 177-200 (Hebrew).
- 1 2 זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 1513
- ↑ Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G., "Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II"., Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund., 1905, עמ' 356-343
- ↑ ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984
- ↑ Études d'archéologie orientale, 1880 מהדורה סרוקה בשפה הצרפתית (archive.org)
- ↑ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 294
- ↑ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
- ↑ הטירור בארץ, הצופה, 19 ביוני 1938
- ↑ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
- ↑ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 25
- ↑ חיים לוינסון, צו המגן על חקלאים פלסטינים במוקד עימות אלים עם מתנחלים באזור שכם, באתר הארץ, 6 בינואר 2013
- ↑ עמירה הס, חרף הוראת בג"ץ, צה"ל אינו מאפשר לחקלאים פלסטינים לעבד את אדמותיהם, באתר הארץ, 8 בפברואר 2017
- ↑ יותם ברגר, המדינה בוחנת יישום של חוק ההפקעה על אדמות חקלאיות, באתר הארץ, 26 בפברואר 2017
- ↑ בג"ץ 7637/15, ראש מועצת הכפר ג'אלוד נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
- ↑ יוסי גורביץ, הפלנגות שלנו באתר "החברים של ג'ורג'", 24 בדצמבר 2015
- ↑ אנשיל פפר, מתנחל פתח באש בעימות עם פעילי שמאל ופלסטינים, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2011
- ↑ עמירה הס, התוקפים היו רבים מדי, ולכן חקירת התקרית מתמשכת, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2012
- ↑ אליאור לוי ואיתמר פליישמן, אבנים ואלימות: מתנחלים התפרעו בכפר פלסטיני, באתר ynet, 2 בינואר 2013
- ↑ אלישע בן קימון, "לא נשתוק על רצח אחינו": הלילה - פשעי שנאה בכפרים פלסטיניים, באתר ynet, 28 במרץ 2022
- ↑ עמירה הס, השרפה פשטה במטעי הכפר ג'אלוד. רק כשהגיעה למאחזים פעלו הכבאים, באתר הארץ, 14 ביוני 2019
- ↑ יותם ברגר, רעולי פנים תועדו מיידים אבנים על בי"ס פלסטיני, מיד אחר כך פורצת שרפה בסמוך, באתר הארץ, 11 ביוני 2019
- ↑ חסן שעלאן, אלישע בן קימון ואחיה ראב"ד, פשעי שנאה בצפון הארץ ובשומרון: מכוניות הוצתו, כתובות רוססו, באתר ynet, 25 באפריל 2018
- ↑ עמירה הס, מתנחלים תקפו בית ספר בכפר בשומרון ושרפו מאות עצי זית, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2013
- ↑ עמירה הס, צו הצללים ופלוגות המחץ היודו־יו"שיות, באתר הארץ, 15 בפברואר 2017
- ↑ שלושה תושבים נפצעו וארבעה כלי רכב הוצתו בהתקפת מתנחלים על ג'אלוד, מדרום-מזרח לשכם, באתר וואפא, 22/3/23
- ↑ ניר דבורי, צה"ל: יותר מ-100 פורעים ישראלים תקפו כוחות ביטחון ושרפו בתי פלסטינים בכפר בשומרון, באתר מאקו, 29 בספטמבר 2026;
איתי בלומנטל חיים גולדיטש גילי כהן, כ-100 פורעים פשטו על כפר פלסטיני, שלושה לוחמים נפצעו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בספטמבר 2026
 | ||
|---|---|---|
| ערים | שכם |  |
| מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
| כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • עיראק בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • ניסף ג'בייל • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
| מחנות פליטים | בלאטה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
