ג'אנגו ריינהארדט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'אנגו ריינהארדט, 1946

ז'אן בפטיסט "ג'אנגו" ריינהארדט (Jean Baptiste "Django" Reinhardt;‏ 23 בינואר 191016 במאי 1953) היה מוזיקאי ג'אז צועני יליד בלגיה. בין יצירותיו הידועות: "מיינור סווינג", "דמעות", "נגסקי" ו-"עננים".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'אנגו ריינהארדט נולד בליברשי, בלגיה ובילה את מרבית ילדותו במחנות ארעיים צועניים בסביבות פריז. הוא ניגן בגיטרה, בנג'ו וכינור מגיל צעיר, ואף ניגן באולמות ריקודים בפריז. הוא התחיל בנגינה בכינור, אך עבר לבנג'ו-גיטרה (זהו כלי בעל שישה מיתרים והוא מכוון כמו גיטרה). בהקלטותיו הראשונות (1928) השתמש בכלי זה.

בגיל 18 נפגע ריינהארדט בשריפה שפרצה בקרוואן שלו, אותו חלק עם אשתו הראשונה. הקמיצה והזרת שלו ביד שמאל (היד שמבצעת את האקורדים) נכוו קשות ואף התחברו זו לזו. למרות הצלחת הרופאים להפריד את האצבעות, נפגע כושר השימוש בהן וג'אנגו נאלץ לפתח סגנון ייחודי של נגינה, שהדגיש את אצבעותיו שלא נפגעו.

בשנת 1934 הקים את ההרכב "Quintette du Hot Club de France" עם הכנר סטפן גרפלי, אחיו ז'וזף ורוז'ה שאפוט על הגיטרה ולואי וולה על הבס. בתקופה זו הופקו מספר הקלטות, וג'אנגו ניגן עם אומנים אמריקאים רבים, כגון קולמן הוקינס, בני קרטר ורקס סטיוארט.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שהה ג'אנגו עם החמישייה בסיבוב הופעות בבריטניה. הוא חזר מיד לפריז והשאיר את אשתו בבריטניה. גראפלי נשאר בבריטניה ושהה שם בתקופת המלחמה. בפריז, צירף ג'אנגו את הוברט רוסטיינג, נגן הקלרנית, כמחליפו של הכנר גראפלי.

בניגוד לצוענים רבים, שנרצחו במלחמת העולם השנייה, שרד ג'אנגו את המלחמה ללא פגע. עובדה זו נזקפת לזכותו של קצין לופטוואפה בשם דיטריך שולץ-קוהְן, שנודע בכינויו "דוקטור ג'אז", אשר העריך מאוד את נגינתו של ג'אנגו. במהלך המלחמה, בשנת 1943 נישא ג'אנגו לסופי ציגלר, ובנם באביק היה לגיטריסט מכובד בזכות עצמו.

לאחר המלחמה, הצטרף ג'אנגו לגראפלי בבריטניה, ויחד יצאו לסיבוב הופעות בארצות הברית. בין השאר ניגנו הצמד בקארנגי הול והקליטו יחד חומרים נוספים.

ב-1951 התיישב ג'אנגו בעיר סמואה סור סיין בצרפת, ליד פונטנבלו, והתגורר שם שנתיים, עד שבבוקר ה-16 במאי 1953 הוא התעורר בכאבים וללא יכולת לזוז. הוא טען כי תחושתו השתפרה וקם ממיטתו, אך לאחר מכן התמוטט בפתח הבית. הוא נפטר בדרכו לבית החולים, שם התברר כי סבל מדימום מוחי.

מחוות מוזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־ 1954 הקליטו הפסנתרן ג'ון לואיס ו"רביעיית הג'אז המודרני" מחווה לג'אנגו ריינהארדט. מחווה זו הפכה לקלאסיקת ג'אז.

ב־ 1971 חבר סטפאן גראפלי לגיטריסט הבלגי פיליפ קתרין ולנגן הבס הדני נילס הנינג ארסטנד-פדרסן, ויחד הקליטו מחווה בשם "ג'אנגו הצעיר", כינוי לו זכה קתרין על יכולותיו בגיטרה.

ב- 2009 הרכב swing de gitanes הפקה מיוחדת בפסטיבל הג'אז של קיסריה מחווה לחמישיית Hot Club De France ההרכב המיתולוגי של ג'אנגו ריינהארדט והכנר סטפן גרפלי.

ב- 2010 לכבוד 100 שנים להולדתו של ג'אנגו עלו הופעות רבות בעולם ויצאו אלבומים לכבודו

מחוות בסרטים ומדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסרטו של וודי אלן "מתוק ומרושע" מתוארים חייו הבדיוניים של גיטריסט בשנות ה-20 הטוען שהוא "השני בטיבו בעולם" ומסביר שג'אנגו הוא הראשון (1999).
  • השיר שמנגן ג'וני דפ במסיבה על גדת הנהר בסרטו של הבמאי השבדי לאסה האלסטרום "שוקולד" הוא הלהיט הגדול של ג'אנגו ריינהארדט וסטפאן גראפלי "מיינור סווינג".
  • הגיטריסט ג'ון יורגנסון מגלם את דמותו של ג'אנגו בסרט ראש בעננים בכיכובן של פנלופה קרוז ושרליז ת'רון.
  • פלאטפורמת הפיתוח ג'אנגו קרויה על שמו.
  • שלישיית בלוויל סרט מצויר בו הופיע ג'אנגו כדמות מצוירת המנגנת על הגיטרה וכדי להמחיש את יכולתו הווירטואוזית מנגן סולו עם אצבעות הרגליים.
  • בסרט Swing של טוני גטליף המגולל סיפור אהבה בין ילד לילדה צוענייה, סובבת העלילה סביב דג'נגו שמוצג כגיבור התרבות של הצוענים. בסרט מופעים נגני הגיטרה הצוענים Tchavolo .Schmitt Mandino Reinhardt
  • הפסקול של המשחק מחשב Mafia: The City of Lost Heaven כולל ביצועים מקוריים של ג'אנגו כגון Belleville,‏ Vendredi 13,‏ Minor Swing,‏ Rhythm Futur ‏ו־Coucou.
  • מספר ממנגינותיו שולבו במשחק המחשב ביושוק וביושוק 2.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]