ג'ואל אוסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ואל אוסטין, 2007

ג׳ואל סקוט היילי אוסטין (Joel Scott Hayley Osteen נולד ב-1963) הוא הכומר הראשי של כנסיית לייקווד ביוסטון, נחשב בין הכמרים הפופולריים והמוכרים ביותר בארצות הברית.

אוסטין נולד ביוסטון בשנת 1963 לכומר ג'ון אוסטין שהנהיג את הכנסייה לפניו, הוא אחד משישה ילדים. אביו עזב את הכנסייה הבפטיסטית על מנת לייסד את כנסיית לייקווד ב-1959. בזמנו של אביו מנתה הכנסייה 6000 חברים ודרשותיו אף שודרו בערוץ מקומי עד מותו ב-1999. לאחר מות אביו, לקח אוסטין על עצמו את הנהגת הכנסייה, וזאת למרות שרק פעם בודדת ניסה את כוחו בהטפה מעל הדוכן.

תחת הנהגתו של אוסטין צמחה הכנסייה לכנסיית ענק וארגון מאוד רווחי מבחינה כלכלית. בדרשותיו השבועיות נוכחים מעל 52 אלף איש, במחזורים של 16 אלף כל פעם. דרשותיו השבועיות המשודרות נצפות על ידי יותר מ-7 מיליון אנשים בארה"ב ומעל 20 מיליון ברחבי העולם.

אוסטין פרסם מספר ספרים רבי מכר ונמנה ברשימת "עשרת האנשים המעניינים ביותר של שנת 2006" שפרסמה ברברה וולטרס.

משנתו הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטין מתמקד בדרשותיו בהיותו של האל "מיטיב", וממעט בציטוט כתבי הקודש, בדיון בנושא החטא ובדרישותיו של האל מברואיו. למרות שהמסר של אוסטין הוא מסר נוצרי מובהק, סמל הצלב איננו חלק מהתפאורה בדרשותיו, ותחתיו מופיעה מפת העולם.

אוסטין מגדיר עצמו כמדריך סגנון חיים ומכיר בכך שאחרים מוכשרים ממנו בציטוט מכתבי הקודש. דרשותיו סובבות סביב הפיתוח האישי בסגנון "קואצ'ינג" לאור הנחות היסוד של הנצרות.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הופעתו ב-2005 בתוכנית של לארי קינג ספג אוסטין מטחי ביקורת מהממסד האוונגליסטי על תשובות לא החלטיות שנשאל על האמונה הנוצרית המקובלת, אמונה שאך ורק דרך ישו יכול האדם להגיע למלכות השמיים לאחר מותו. בשנת 2006 התארח אוסטין שוב בתוכניתו של קינג והפעם הביע עמדה נוצרית מובהקת יותר בדבר הקשר הרצוי בין המאמין לבין ישו.

בשנת 2007 עימת כריס ולאס מרשת פוקס את אוסטין עם הביקורת על שאינו מצטט מספיק מכתבי הקודש ועל שאינו דן בנושא החטא.

כן נמתחה על אוסטין במהלך השנים ביקורת על שהוא חסר השכלה פורמלית בלימודי דת.

בשנת 2017, אוסטין ספג ביקורת תקשורתית רבה על כך שהיסס לפתוח את כנסיית הענק שלו לנפגעי סופת הארווי, מרביתם היו מחוסרי כל והזדקקו נואשות למקום לינה. דובר הכנסייה דונלד אילוף טען ש"המקום אינו נגיש כלל לציבור בגלל הצפות מים". טענה זו עוררה זעם לאחר שפורסמו תמונות וסרטונים בהם נראה שהאזור כלל לא ניזוק מהסופה וניתן לגשת לכנסייה. כעבור מספר ימים נפתחו שערי הכנסייה, אוסטין הסביר כי הוא המתין לרגע המתאים לפתוח את השערים כי חסרו לו אנשי צוות שיעזרו לקלוט אנשים.