ג'ובאני פונטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ובאני פונטו
Giovanni Punto par Simon Charles Muger.jpg
לידה 28 בספטמבר 1746
צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בפברואר 1803 (בגיל 56)
פראג, ממלכת בוהמיה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מוזיקאי, נגן קרן עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה קרן יער, כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ובאני פונטו (Giovanni Punto; ‏28 בספטמבר 1746 - 16 בפברואר 1803) היה שם הבמה של אחד מאמני קרן היער הגדולים והחשובים ביותר שפעלו בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונטו נולד כ-Jan Václav Stich ב-Žehušice שבבוהמיה, שם גם קיבל את עיקר הכשרתו המוזיקלית כנגן קרן יער וככנר. בשנות ה-20 לחייו עבר לאיטליה, ושם שינה את שמו הבוהמי הקשה לביטוי לשם הבמה ג'ובאני פונטו. אחרי תקופת מה בשירות תזמורות חצר שונות ברחבי בוהמיה וגרמניה הוא עבר לפריז, בה פעל רוב חייו.

החל משנת 1796, פונטו החל לערוך מסעות הופעות כקרנן בכל רחבי אירופה. מוצרט שמע את פונטו מנגן בפריז והיה נלהב במיוחד. מאוחר יותר שמע גם בטהובן את פונטו וכתב לו, בשנת 1800, את הסונאטה לקרן יער ולפסנתר אופוס 17, אותה ביצע יחד איתו סמוך למועד הכתיבה.

בנוסף להיותו נגן וירטואוז פונטו היה גם מלחין. הוא כתב כ-30 קונצ'רטי לקרן יער ויצירות קאמריות רבות לקרן. ביניהן שש רביעיות לקרן יער, בסון, ויולה וכינור.

חשיבותו הרבה של פונטו באה לידי ביטוי בכמה מישורים. ראשית, בימיו של פונטו הייתה קיימת "חלוקת עבודה" בין הקרננים, כלומר היו נפוצים שני סוגים של נגינה בקרן יער. קרנני באסו - כינוי קרננים שניגנו תפקידים נמוכים ומרובי פאסאז'ים מהירים וקפיצות רגיסטרים. וקרנני אלטו- קרננים שניגנו תפקידים גבוהים, ליריים ושירתיים. פונטו איחד את שתי האסכולות, על ידי פיתוח טכניקת השימוש בכף היד השמאלית בתוך הפעמון. טכניקה זו אפשרה נגינה של צלילים נוספים שלא היו אפשריים קודם לכן. פונטו היה הראשון שניגן את שני התפקידים באותה מידה של הצלחה, ותרומתו ניכרת גם היום בכך שאופיו של הכלי הוא מצד אחד שירתי לירי ומצד שני תרועתי ו"בראסי".

שנית, פונטו הציג את רעיונותיו על נגינה בקרן ואת הווירטואוזיות של נגינתו בפני המלחינים הגדולים של תקופתו. ללא הכרות זו של המלחינים עם הקרן ויכולותיה בידי אמן אמיתי, הם לא היו משתמשים בה כפי שהשתמשו. הרי הם, בייחוד בטהובן, אלה שהכניסו את הקרן ככלי לירי נוסף בתזמורת, שווה מעמד לזה של כלי נשיפה מעץ. בניגוד למעמדה של החצוצרה, לדוגמה, שנשאר תפקיד הרמוני וריתמי בלבד באותן שנים.

שלישית, הקשור לסעיף הקודם, חשיבותו של פונטו היא לא רק בקידום חשיבותה של הקרן בתזמורת ובהרכב הקאמרי הקלאסי, אלא גם ההרחבת הרפרטואר הסולני לקרן. מוצרט הועיד את הסינפוניה קונצ'רטנטה לכלי נשיפה KV297B[1] ואת החמישייה לכלי נשיפה ופסנתר במי במול מז'ור, ק. 452 לפונטו. שם אפשר להיווכח בהיקף השפעתו של פונטו ובסגנונו המיוחד. וכמוהו גם בטהובן, בסונאטה שהוזכרה לעיל, בשביעיה המפורסמת ובסימפוניות.

פונטו נפטר ממחלה בפריז ב-16 בפברואר 1803, ונערכה לו לוויה מפוארת, ובה נוגן הרקוויאם של מוצרט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ובאני פונטו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלפרד איינשטיין, "מוצרט", עמ' 273