ג'ובאני פלטוצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ובאני פלטוצ'י
Giovanni Palatucci
לידה 31 במאי 1909
מונטלה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בפברואר 1945 (בגיל 35)
מחנה הריכוז דכאו, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע שוטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (12 בספטמבר 1990) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם ג'ובאני פלטוצ'י
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רחוב על שמו של פלטוצ'י בעיר קג'ינו
"מסלול הזיכרון והשלום" - תערוכה בעיר קמפניה המוקדשת בחלקה גם לפלטוצ'י

ג'ובאני פלטוצ'יאיטלקית: Giovanni Palatucci;‏ 31 במאי 190910 בפברואר 1945) היה קצין משטרה איטלקי ששירת בעיר רייקה (אז פיומה שבשליטת איטליה) לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, ואשר נטען כי פעל להצלת יהודי העיר ופליטים יהודים שמצאו בה מקלט, אף כי ישנה גם גרסה הפוכה לפיה היה דווקא פשיסט נלהב ששיתף פעולה מרצון עם חוקי הגזע הנאצים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלטוצ'י נולד במונטלה שבמחוז קמפניה, וסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת טורינו ב-1932. ב-1936 התגייס למשטרה והוצב תחילה בג'נובה, עד שהועבר לשרת ברייקה ב-1937.

על פי הגרסה שהייתה מקובלת עד 2013, לאחר כניסתם לתוקף של חוקי הגזע באיטליה ב-1938, החל פלטוצ'י לזייף מסמכים ואשרות עבור יהודי העיר ופליטים יהודים שמצאו בה מקלט מפני רדיפות האוסטאשה בקרואטיה. הוא הצליח להשמיד את הרשומות אודות 500 יהודים בעיר ואף סיפק להם מקורות מימון ושלח אותם למחנה פליטים בדרום איטליה שנוהל על ידי דודו, בישוף העיר קמפניה ליד נאפולי. לאחר כניעת איטליה ב-8 בספטמבר 1943 וכיבוש רייקה בידי הנאצים, נותר פלטוצ'י ללא סמכויות של ממש אך הוא המשיך ופעל בחשאי במתן עזרה ליהודים עד שנחשף על ידי הגסטפו. קונסול שווייץ בעיר שהיה ידידו הציע לו מקלט, אך פלטוצ'י שלח את ארוסתו היהודייה במקומו. הוא נעצר ב-13 בספטמבר 1944 ונידון למוות, אך תחת זאת הוא גורש לאחר מכן לדכאו ושם מת.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 הוכר פלטוצ'י על ידי ארגון יד ושם כחסיד אומות העולם, וב-1995 העניק לו נשיא איטליה את מדליית הזהב לגבורה אזרחית (Medaglia d'oro al merito civile). ב-10 בפברואר 2004, יום השנה למותו של פלטוצ'י, הומלץ כי הכנסייה הקתולית תכיר בו כקדוש.

בנימוקים להענקת מדליית הזהב לגבורה אזרחית בידי נשיא איטליה, נכתב:

"Funzionario di Polizia, reggente la Questura di Fiume, si prodigava in aiuto di migliaia di ebrei e di cittadini perseguitati, riuscendo ad impedirne l'arresto e la deportazione. Fedele all'impegno assunto e pur consapevole dei gravissimi rischi personali continuava, malgrado l'occupazione tedesca e le incalzanti incursioni dei partigiani slavi, la propria opera di dirigente, di patriota e di cristiano, fino all'arresto da parte della Gestapo e alla sua deportazione in un campo di sterminio, ove sacrificava la giovane vita."[1]

"איש משטרה ומפקד תחנת פיומה, פעל לעזרת אלפי יהודים ואזרחים נרדפים, והצליח למנוע את מאסרם וגירושם. נאמן למטרה ששם לעצמו ומודע היטב לסיכונים החמורים שבמעשיו, המשיך לפעול כפטריוט וכנוצרי, למרות הכיבוש הגרמני ופשיטות הפרטיזנים הסלאבים, עד שנעצר על ידי הגסטפו וגורש למחנה השמדה, שם מסר את נפשו בדמי ימיו."

רחוב הפודים ברמת גן מוקדש לזכרו של פלטוצ'י[2].

הסברה המנוגדת באשר לחלקו בהצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 ביוני 2013 פורסם בתקשורת כי פלטוצ'י היה למעשה נאצי נלהב שלקח חלק בגירוש יהודים לאושוויץ[3]. הידיעות פורסמו על ידי מרכז פרימו לוי שלטענתו בדק כ-700 מסמכים ומהם הסיק כי פלטוצ'י היה "מוציא לפועל מרצון של החקיקה הגזעית ולאחר שנשבע אמונים לרפובליקה של מוסוליני, שיתף פעולה עם הנאצים". עוד נטען כי אין מידע המאשש את הסברה כי סייע ליהודים, כי רוב יהודי העיר, 412 מתוך 500, נספו בשואה, וכי פלטוצ'י נדון למיתה ונשלח לדכאו בשל מעילה. מרכז פרימו לוי טען כי מקורו של המיתוס לפיו פלטוצ'י סייע ליהודים הוא בדודו, הבישוף ג'וזפה פלטוצ'י, שביקש להבטיח קצבה להוריו של פלטוצ'י.

בעקבות הפרסומים הללו הודיע יד ושם, כי אנשיו פתחו בהליך בדיקה. בסיום הבדיקה, לא פורסמה הודעה חדשה בעיניינו ופלטוצ'י עדיין מוכר על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם. גם הוותיקן, שהכיר בפלטוצ'י כ"מרטיר", הקים ועדה של היסטוריונים שבחנו את הנושא. גם ועדה זו לא פרסמה ממצאים חדשים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ובאני פלטוצ'י בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]