ג'ורג' מאלורי
 | |
| לידה |
18 ביוני 1886 מוברלי, צ'שייר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביוני 1924 (בגיל 37) אוורסט, נפאל |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
אוורסט |
| השכלה |
|
| בן או בת זוג |
[Christiana] Ruth Turner |
  | |
ג'ורג' מאלורי (באנגלית: George Herbert Leigh Mallory; 18 ביוני 1886 — 8/9 ביוני 1924), היה מטפס הרים בריטי, שהשתתף בשלוש המשלחות הבריטיות הראשונות לאוורסט, בשנות ה-20 המוקדמות של המאה ה-20.
מאלורי ושותפו אנדרו אירווין נעלמו במהלך הטיפוס על ההר מן הצד הצפוני (טיבט) במשלחת של 1924. בשנת 1999 נמצאה גופתו על ההר. שלוש המילים המפורסמות בעולם הטיפוס - ”כי הוא שם” (”Because it's there”) הן תשובתו של מאלורי לשאלה "למה אתה רוצה לטפס על האוורסט?".
הטיפוס האחרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאלורי טיפס על האוורסט כאשר היה בן 38 ומטפס מנוסה. לאחר שהשתתף כבר בשתי משלחות קודמות לאוורסט, הוא הגיע למסקנה, שללא חמצן, הסיכויים להצליח קלושים. הוא צירף אליו את אנדרו אירווין, שהיה בן 22, ותלמיד מוכשר באוניברסיטת ספיצברגן, אף על פי שלא היה לו ניסיון בטיפוס לגבהים כאלה. במהלך המשלחת שיפר אירווין במידה רבה את מערכות החמצן שהיו למטפסים והפך מומחה לציוד נשימה.
בבוקר ה-6 ביוני יצאו מאלורי ואירווין מן האוכף הצפוני, אוכף בגובה של 7,050 מ'. הם תכננו לטפס עוד שלושה ימים. מאלורי ואירווין נראו בפעם האחרונה בשעה 12:50, ב-8 ביוני. מנהיג המשלחת, נואל אודל (Noel Odell) ראה אותם כשהעננים התפנו לרגע. הם היו מתחת לאחד הקטעים התלולים שעל הרכס (ה"מדרגות"(אנ')) והוא אמר שנראו "מתקדמים במרץ" ("going strongly for the top"). הוא היה בטוח שהם יגיעו אל הפסגה. לאחר זמן קצר חזרו העננים לכסות את ההר ומאלורי ואירווין לא נראו עוד.
אודל חשב שראה את מאלורי בקרבת הפסגה לרגע קצר, אך בשל הערפל לא יכול לדעת אם הוא התקדם אל הפסגה או ממנה. השאלה אם הם הגיעו לפסגה או שנהרגו בדרך אליה הייתה ועודנה תעלומה. רק בשנת 1960 הצליחה משלחת סינית להגיע לפסגה במסלול שעשו מאלורי ואירווין. המדרגה השנייה, מצוק תלול למדי בגובה 8,500 מ' לערך, מהווה אתגר טיפוס קשה ביותר. ללא הסולם שנמצא שם היום, לא סביר שמאלורי ואירווין הצליחו לטפס קטע של 18 מ', בדירוג 6b, בגובה כזה.
לאחר היעלמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1933, 9 שנים לאחר היעלמותם של מאלורי ואירווין, נמצא גרזן הקרח של אירווין בגובה 8,573 מ' על ידי פרסי ווין-האריס (Percy Wyn-Harris), מטפס הרים בריטי נוסף. כלומר, כ-300 מ' מתחת לפסגה. בשנת 1975 נראתה גופת מטפס בגובה מתחת לגרזן הקרח, והסברה המקובלת הייתה כי זוהי גופתו של אירווין.
ב-14 במאי 1995 הניח נכדו של מאלורי, ג'ורג' לי מאלורי השני, על פסגת הר אוורסט, תצלום מצופה ניילון של סבו וסבתו. במילותיו שלו, הוא השלים בכך עניין משפחתי קטן, לא סגור.
בשנת 1999 יצאה משלחת במטרה לשפוך מעט אור על התעלומה. המשלחת מצאה גופה והתברר שזוהי גופתו של מאלורי. מאלורי נמצא עם רגל שבורה, פגיעות בגולגולת, וידיים פרושות לרווחה, כאילו ניסה לבלום נפילה.
בשנת 2009 פרסם הסופר האנגלי ג'פרי ארצ'ר ביוגרפיה של מאלורי בשם "שבילי התהילה". בביוגרפיה זו העלה ארצ'ר את האפשרות שמאלורי ואירווין אכן הגיעו אל פסגת האוורסט ביום בו מצאו את מותם ואילו המוות נגרם בשל תאונה שהתרחשה בדרכם מטה, אל המחנה הסמוך בו המתין להם אודל. לדברי ארצ'ר, הבטיח מאלורי במכתבו האחרון לאשתו רות, כי לכשיגיע אל פסגת האוורסט, יניח עליה את תמונתה, שהייתה שמורה עמו תמיד בארנקו. ב-1999, כשהתגלתה גופתו של מאלורי, מצא עליה המטפס הגרמני קונרד אנקר את הארנק, אך תמונת רות לא הייתה בו. יש הסבורים כי הדבר מעיד על כך שמאלורי אכן הגיע אל הפסגה טרם מצא את מותו.
אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהשראת דמותו של מאלורי, נבנתה דמותו של קית' מאלורי, מפקדה של היחידה המיוחדת בתותחי נברון מאת אליסטר מקלין, הספר והסרט. לג'ורג' מאלורי היה קשר משפחתי למלחמת העולם השנייה, המהווה את הרקע לאותו ספר: אחיו, הגנרל סר טרפורד לי מלורי, שהיה אחד מבכירי טייסיה של בריטניה, נהרג בנובמבר 1944 כשמטוסו התרסק בהרי האלפים, כשהיה בדרכו לקחת על עצמו את הפיקוד על פעולות חיילות האוויר של בעלות הברית באוקיינוס השקט.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'פרי ארצ'ר, שבילי התהילה, תרגום: בועז וייס, מודן הוצאה לאור, 2010
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ורג' מאלורי, באנציקלופדיית הטיפוס
פרק 265: מי באמת כבש את פסגת האוורסט? על המסתורין של מלאורי וארווין בפודקאסט עושים היסטוריה בהגשת רן לוי- כיבוש פסגת האוורסט, באתר דעמדע
- ג'ורג' מאלורי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'ורג' מאלורי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ג'ורג' מאלורי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
