ג'ו האלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ו האלם
מידע אישי
שם מלא ג'וזף הארולד אנתוני האלם
תאריך לידה 26 באוגוסט 1904
מקום לידה סטאפורד שבאנגליה
תאריך פטירה 27 בספטמבר 1991
עמדה קיצוני ימני
מועדוני נוער
ימק"א סטאפורד
מועדונים כשחקן
1922 - 1924
1924 - 1926
1926 - 1938
1938 - 1939
יורק סיטי
בלקבורן רוברס
ארסנל
האדרספילד טאון
31 (3)
74 (6)
333 (107)
8 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1927 - 1933 אנגליה 9 (4)
קבוצות כמאמן
1945 - 1949 טוטנהאם הוטספר

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

ג'וזף הארולד אנתוני "ג'ו" האלם (אנגלית: Joseph Harold Anthony "Joe" Hulme;‏ 26 באוגוסט 1904, סטאפורד - 27 בספטמבר 1991, וינצ'מור היל) היה כדורגלן ושחקן קריקט אנגלי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלם שיחק בדרך כלל בעמדת הקיצוני הימני. ב-1923 הוא החל את הקריירה ביורק סיטי שלא שיחקה בליגה כלשהי, ובפברואר 1924 הצטרף לבלקבורן רוברס. הוא שיחק בבלבקבורן במשך שתי עונות, בהן השתתף ב-74 משחקי ליגה שבהם הבקיע שני שערים. ב-1926 הוא עבר לשחק בארסנל, והיה אחד מהשחקנים הראשונים שהוחתמו על ידי המאמן הרברט צ'פמן; האלם היה ידוע בקצב המשחק שלו ובשליטתו בכדור, ושיחק בארסנל במשך 12 שנים שכללו את שנות ה-30 שבהן זכה המועדון בתארים רבים.

ב-6 בפברואר 1926 האלם ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק נגד לידס יונייטד, והפך לשחקן הרכב קבוע לשארית העונה. האלם נבחר לנבחרת ה-11 של הפוטבול ליג באותה עונה, ובעונה שלאחר מכן (1926/1927) הוא שיחק לראשונה במדי נבחרת אנגליה, במשחק נגד נבחרת סקוטלנד שנערך בהאמפדן פארק ב-2 באפריל 1927. עד ל-1933 הוא שיחק 9 פעמים עבור הנבחרת. באותה עונה הוא שיחק בגמר גביע ה-FA, שהסתיים בהפסד 0 - 1 של ארסנל לקארדיף סיטי כתוצאה מטעותו של השוער דן לואיס.

האלם היה הקיצוני הימני הבכיר של ארסנל עד עונת 1932/1933, וביחד עם קליף באסטין (שהצטרף לארסנל ב-1929) היה אחראי למסירות מוצלחות רבות לחלוץ השני אלכס ג'יימס. האלם ובאסטין היו מבקיעים מצטיינים בזכות עצמם, כאשר האלם מבקיע 18 שערים בעונת 1931/1932 (כולל שלושער נגד סנדרלנד ומידלסברו) ו-20 שערים בעונה שלאחר מכן. בתקופה זו החלו האלם והמועדון לזכות בתארים, כאשר הראשון היה גביע ה-FA בעונת 1929/1930 ואחריו אליפויות ב-1930/1931 ו-1932/1933.

בעונת האליפות 1933/1934 האלם השתתף בשמונה משחקים בלבד כתוצאה מפציעה, אך הצליח לכבוש בהם חמישה שערים. הוא חזר להרכב הקבוע בעונה שלאחר מכן (שגם בה זכה המועדון באליפות), ושיחק בה ב-16 משחקים. אולם, האלם כבר לא היה הבחירה הראשונה לעמדת הקיצוני הימני כתוצאה מפציעתו, והתחרה על מקומו בהרכב עם פט ביזלי ואלף קירצ'ן. בעונת 1935/1936 הוא השתתף ב-28 משחקים במדי ארסנל, וזכה עם המועדון בגביע FA שני שהיה גם תוארו האחרון. האלם הוא השחקן היחיד שהשתתף בכל ארבעת משחקי גמר גביע ה-FA הראשונים בהיסטוריה של ארסנל.

בשתי עונותיו האחרונות בארסנל (1936/1937 ו-1937/1938) השתתף האלם בעשרה משחקים בלבד בפרק זמן של שנה וחצי. הופעתו האחרונה הייתה ב-18 בדצמבר 1937, במשחק נגד ליברפול. האלם הבקיע 125 שערים ב-374 משחקים במדי ארסנל. הוא עבר להאדרספילד טאון בינואר 1938, העפיל עם מועדונו החדש לגמר גביע ה-FA ובסוף העונה פרש מכדורגל.

מלבד הקריירה שלו ככדורגלן הוא היה גם שחקן קריקט, והשתתף כחובט וכמגיש ב-225 משחקים במדי מידלסקס בין 1929 ל-1939.

האלם עבד כשוטר במלחמת העולם השנייה. בין 1945 ל-1959 אימן את טוטנהאם הוטספר, היריבה הידועה ביותר של ארסנל. האלם לא זכה להצלחה רבה בתקופה זו, אך הניח את היסודות לזכיית טוטנהאם באליפות בעונת 1950/1951. לאחר מכן הוא עזב כליל את תחום הכדורגל, והפך לעיתונאי מצליח.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארסנל
  • אליפות: 4 (1930/1931, 1932/1933, 1933/1934, 1934/1935)
  • גביע ה-FA‏: 2 (1930, 1936)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Harris, Jeff & Hogg, Tony (ed.) (1995). Arsenal Who's Who, Independent UK Sports. ISBN 1-899429-03-4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]